רוח משפט התורה באתיקת עריכת דין בישראל
נקודת המוצא ההלכתית: כל תביעה ממונית צריכה להידון בדין תורה, ופנייה לבית משפט מותרת רק בהיתר בית דין או כשאין אפשרות אחרת.
אסור לשקר, לגזול, או לסייע בהוצאת ממון שלא כדין תורה – גם בשם “חוקי המשחק”, גם כלפי תאגידים, וגם ללא רווח אישי.
עו"ד היודע שמרשו מרמה – אסור לו לייצגו, ואף חייב לסייע למנוע עושק מכוח “השבת אבדה” ו“לא תעמוד על דם רעך”.
מותר להשתמש בכלים משפטיים כדי להוציא ממון שמגיע בדין תורה ממי שמסרב לדין תורה, אך יש מחלוקת אם מותר לטעון שקר לשם כך.
עו"ד מחויב לאתיקה תורנית של אמת וצדק, גם כשהחוק האזרחי מאפשר טקטיקות כוחניות, הכחשות, וניצול פערי כוחות.
קראו עוד 