בבתי הדין הרבניים דנים על פי משפט התורה, ואילו בתי המשפט של מדינת ישראל אינם מחויבים לדין תורה ואף פוסקים לעיתים בניגוד לו, אף שיש שופטים המצטטים מן המשפט העברי. לפי רוב פוסקי ההלכה קיימת חובה לדון בדיני ממונות בבית דין הפוסק על פי תורה, ולא בבית משפט אזרחי, ואין זה תלוי דווקא במסגרת ממלכתית.

רוב פוסקי ההלכה קבעו שגם במדינת ישראל חל הכלל „דינא דמלכותא דינא”, משום שסמכות השלטון נובעת מעצם היותו שלטון ולא מצדקותו. עם זאת, כאשר חוק המדינה סותר את ההלכה או חורג מסמכות השלטון, אין לו תוקף ויש חובה לנהוג על פי דין תורה.

בדבר פנייה למפקח על הבתים המשותפים קיימת מחלוקת: יש המתירים, יש הסוברים שלכתחילה אין לפנות אליו, ויש האוסרים בלא היתר בית דין. למעשה ההכרעה היא שיש לפנות תחילה לבית דין לממונות, ורק אם הצד השני מסרב – לבקש היתר מבית הדין לפנות למפקח.

יש לפנות למזכירות בית הדין.

על פי ההלכה יש מצווה וחובה לדון בבית דין, ואסור לפנות לערכאות, גם כאשר מדובר בבתי משפט של מדינת ישראל. היתר להתדיין בבית משפט קיים רק כאשר הנתבע סירב לדין תורה וניתן לכך כתב סירוב מבית דין. לכן, גם אם נטען שטוב יותר בבית המשפט, אין בכך כשלעצמו היתר הלכתי לעקוף את בית הדין.

גם במקרה שהשוכר אינו משלם ונעצר, יש לפנות תחילה לבית דין, ורק אם לא יתייצב – ניתן לקבל היתר ולפנות לערכאות.

על פי ההלכה אסור לפנות לבתי משפט אזרחיים גם בענייני משפחה, למעט חריגים מוגדרים. כאשר אדם נתבע בבית משפט, מותר לו להתגונן ואף להעלות טענות שכנגד כחלק מההתגוננות בלבד. לכתחילה יש לפנות לבית דין רבני, ורק אם הצד השני מסרב – ניתן לקבל היתר לפנייה לבית המשפט.

להלכה אין תוקף מחייב לסעיף הקובע בירור סכסוכים בבית משפט, וממילא גם החוק אינו תלוי בו. לכן אין איסור בחתימה, אך לכתחילה עדיף לדרוש בירור בדין תורה או להשמיט את הסעיף.

אסור לפנות לבית המשפט ללא קבלת היתר מבית דין. אפילו אם הנתבע אינו שומר תורה ומצוות.

תביעה ממונית של יהודי נגד עירייה במדינת נכרים אינה מחייבת דיון בדין תורה, בפרט כשברור שהעירייה לא תתייצב. מעיקר הדין מותר לתובע לפנות לבית המשפט האזרחי ולקבל את מה שייפסק לו, שכן נכרים אינם מחויבים להתדיין בבית־דין של תורה.

לכתחילה יש לפנות לבית דין. ברשויות הממשלה או חברה גדולה יש לפנות תחילה לפוסק הלכה מוסמך.

אדם הלווה כסף ואינו מצליח לגבותו, מחשש שהלווה יסרב לדין תורה ואף יתחמק אם יוזמן לבית דין. ההלכה מאפשרת במקרים מסוימים לפנות לערכאות גם בלי זימון מוקדם, במיוחד כשיש חשש להפסד גדול. ניתן אף להוציא צו עיקול בבית משפט ואחר כך להציע בוררות בבית דין, ואם הנתבע מסרב – להמשיך בערכאות.