טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין בבלעדיות ע"פ ההלכה, ההסכם מבוסס על דוגמת ההסכם של איגוד המתווכים עם תוספות מסומנות. **הערה חשובה: יש לחתום בסוף כל דף ולא רק בעמוד האחרון**

שמחים לפרסם פרק נוסף בפרויקט הקודיפיקציה

מתווך יצר את הקשר בין הפועל והמעסיק לצורך עבודה זו, אף שהיא נמשכת כמה ימים, יש לשלם לו את חלקו על התיווך של כל העבודה, כיון שהיא מוגדרת כעסקה אחת. אולם, אם שמעון יעבוד בשנה הבאה אצל אותו מעסיק, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך. מתוך שו"ת משפטי ארץ א, עמ' 149

מבוסס על הסכם התיווך של איגוד המתווכים בתוספת מספר סעיפים מסומנים. **הערה חשובה: יש לחתום בסוף כל דף ולא רק בעמוד האחרון**

במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול להתחרט על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה לא שילם במועד.

אם הקשר בין המוכר לקונה נוצר על ידי המתווך אזי הוא זכאי לשכר. לגבי שיעור השכר - הדבר ייקבע בבית הדין לאחר שמיעת הפרטים.

כאשר מתווך אחד מתחיל בתיווך ואחר מסיים יש לחלק את דמי התיווך בין שני המתווכים

ככלל אין חובה לשלם למתווך שניסה לרמות את הלקוח שלו. אולם במקרה שהלקוח החליט להמשיך את העסקה לאחר שנודעה לו הרמאות ואף שינה אותה מסתבר שהוא חייב לשלם.

אין צורך לשלם לשדכן אם ההצעות שהציע לא הגיעו לידי פגישה כיוון שלא היו מתאימות.

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי ההלכה, מאחר שהמתווך תרם להשלמת העסקה, עליו לקבל תשלום, אך ייתכן שיש לחלקו עם גורם נוסף.

ההלכה אינה מחייבת את דרישות חוק התיווך (חתימה ורישיון) באופן גורף, ולכל מקרה פרטים משלו. דרישת הרישיון שנויה במחלוקת: החוק שולל תשלום ללא רישיון, אך בהלכה אין הכרעה ברורה, ובתיווך אקראי יתכן שתהיה זכאות. חוק ההתיישנות אינו מבטל תביעה הלכתית כאשר החוב ברור, ובית דין יבחן אם מדובר בדין מרומה לפני שיפטור.

מקח טעות מוגדר לפי המקובל בשוק ולפי מה שסיכמו הצדדים. כאשר יש מחלוקת בעניין, אין להוציא ממון מהמוחזק.

מתווך הראה דירה ללקוח, והלקוח העביר את המידע לחברו. אע"פ שהמידע הגיע ללקוח בעקיפין מהמתווך, לא מגיע לו תשלום דמי תיווך, כיוון שההנאה לא נבעה ישירות מהמתווך. אולם הלקוח שהעביר את המידע פעל לא כראוי.

כאשר השוכר מחויב להציג את הדירה למתעניינים, אין הוא רשאי לדרוש תשלום או לחייב את השוכר החדש לרכוש את חפציו כתנאי למסירת פרטי המשכיר. במקרים אחרים, אם הותנה מראש תשלום עבור מסירת המידע, ייתכן שיש לחייב בתשלום מצומצם כדמי תיווך. לעניין מחילה שנאמרה בשעת כעס, נחלקו הפוסקים אם היא תקפה, אך כאשר האדם אינו חוזר בו גם לאחר שהכעס חלף, יש לראות במחילתו כמחילה גמורה.

למתווך מגיע תשלום, אפילו אם קרוב של הקונה טוען שראה קודם, כיוון שהחתן אינו אחד הקונים אלא רק שליח שלהם ולכן אין לראות במעשיו התחלה.

שוכר יזם פרסום של הדירה המושכרת לו ותבע לאחר מכן דמי תיווך. אין לו זכות לתבוע דמי תיווך. ראשית, ישנם פוסקים שאין מקום לתבוע דמי תיווך אלא אם כן ברור ואנן סהדי שהנהנה היה שוכר את שירותיו של המתווך. בנוסף, כיוון שחוק המתווכים תקף לפי דין תורה, וחוק זה נועד להתמודד בדיוק עם מציאות כזאת אין לו זכות לדמי תיווך.

מותר לקונה לקנות דירה הנמצאת בתיווך, אם נודע לו עליה ללא שום עזרה מהמתווך. אם יש הסכם בלעדיות בין המוכר והמתווך, על המוכר לסדר את ענייניו מול המתווך, ואין זה קשור לקונה.

כאשר מתווך עסק רבות בעסקה מגיע לו תשלום גדול יותר ממתחיל, אפילו שלא הוא עצמו זכה לסיים את העסקה.

מתווך ביצע את עבודתו נאמנה ורגע לפני סגירת העסקה טען המזמין שלא ישלם לו דבר כיוון שאין לו צורך בתיווכו והוא יכול להשיג אחר. למתווך מגיע שכר מלא. ואפילו אם לא נחתם חוזה ביניהם ולכן באופן פורמאלי לפי חוק המתווכים ייתכן שלא מגיע לו שכר, נראה שבמקרה כזה אין לחוק תוקף בדין תורה.