עד פסול רשאי להעיד בפני בית דין ופעמים יקבלו את דבריו, ואם הוא נאמן על הצדדים כשני עדים כשרים, יש עליו מצווה להעיד.

Evidence and the Non-evident: Proof and Pleadings in Halachic Law || Rabbi Yaron Unger: Editor-in-Chief | Rabbi Ido Rechnitz: Editor | Rabbi Michael L. Baris & Rabbi Chaim J. Bloch: Co-editors|| (Ofra, Israel 2004 – 5765)

במקרים רבים מופיעים בפני הדיינים בעלי דין ועדים הדוברים שפה זרה. במצב כזה אין ברירה אלא להשתמש במתורגמן, אולם, הדבר מעורר קושי הלכתי גדול, זאת, בנוסף לחשש מעיוות דין. בעיה זו נפוצה במיוחד בבתי הדין לגיור שדנים לעתים קרובות במעמדם של עולים חדשים. במאמרו, מתמודד הרב חיים וידאל, דיין בית הדין לממונות של המוע"ד ירושלים עם השאלה.

פעמים רבות שבאים חוקרים פרטיים לפני בתי הדין להעיד, פעמים רבות שאף בתי הדין נעזרים בחוקרים אלו בכדי לברר עניני יוחסין, כך גם בתי הדין נעזרים בעדות מומחים לענין הנדון הן מומחים אשר נתמנו על ידי בית הדין, והן מומחים אשר התבקשו על ידי הצדדים לחוות את דעתם, ויש לברר האם יש תוקף הלכתי לעדות כזו. פרק מתוך הספר החדש של הרב עובדיה יוסף טולידאנו - משפט העדים

מותר ואף ראוי להעיד לטובת גוי כנגד יהודי שמנסה לעשוק את הגוי כדי למנוע חילול השם.

הכרך השני בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד גדולי הרבנים והחוקרים על דיני הטענות והראיות של המשפט העברי. תשס"ה, 526 עמודים ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.