הרב ד"ר ירון אונגר

הדחת חשוד בפלילים ממשרה ציבורית

הרב ד"ר ירון אונגר
מן המפורסמות הוא, שאמון הציבור בנושאי המשרה הציבורית הוא אבן יסוד לכל מינוי לתפקיד ציבורי, ומשום כך "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור". אולם, עיון במקורות ההלכה מגלה, שיש לעשות הבחנה ברורה בין מינויו של חשוד לסילוקו של חשוד ממשרתו הציבורית. המאמר דן מהם הכללים ומתי ניתן וצריך לסלק חשוד. המאמר פורסם בynet בתאריך: ט' אלול, תשס"ח (09.09.08).
קראו עוד קראו עוד

נייר עמדה בנושא מקום מגורים

הרב ד"ר ירון אונגר
למקום מגוריו נודעת השפעה רבה על עיצוב אישיותו. על כך עמד כבר דוד המלך, כאשר שיבח את האיש ש"במושב לצים לא ישב" (תהלים א, א). וכן הטיף התנא, רבי ניתאי הארבלי לתלמידיו: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו). הרמב"ם. קידם עיקרון זה כשהפך אותו להלכה פסוקה. לזכות זו אין ערך, אלא אם יוכל אדם להבטיח שמקום המגורים שבחר לו יוכל לשמר את זהותו התרבותית. הזכות לשמור על תרבותה של הקהילה נמצא, שההגנה על הזכות לבחור את מקום המגורים חייבת להיות כרוכה גם בהגנה על זכותה של הקהילה לשמר את אורחות חייה במקום המגורים שבו בחרה להתקיים. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
קראו עוד קראו עוד

נייר עמדה בנושא זכות הקניין

הרב ד"ר ירון אונגר
המסורת היהודית אינה רואה בעין רעה את הקניין ואת צבירת העושר, רכושו של אדם "מעמידו על רגליו", ומשום כך העני, שאינו מסוגל לכך, "נחשב כמת". בפירוש המהר"ל לביטוי זה רואים שתחושת העצמאות ויכולתו של אדם לקיים את עצמו, היא הלוז של תחושת החיים, ומי שמאבד תחושה זו, הוא כמת. נייר העמדה מתייחס לשלושה נקודות בעיתיות בזכות הקניין: •החובה להגן על זכות הקניין – על החוקה מוטלת החובה לא רק "לא לפגוע" בזכות הקניין אלא גם להגן עליו. •חלק מזכות הקניין היא גם הזכות לממש אותו, ואין להפריד ביניהם. •הפקעה שלטונית – גם השלטון מחוייב לא לפגוע ביחיד ולכן, לא יופקע נכס, אלא על פי חוק שנועד לקדם מטרות ציבוריות שההפקעה היא הדרך היחידה להגשמתן, ולאחר שהובטח פיצוי הולם לבעל הנכס שהופקע. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
קראו עוד קראו עוד

נייר עמדה בנושא מאסר חייבים

הרב ד"ר ירון אונגר
מאסר החייב נתפס בעיני הרמב"ם כ"דרך שדנין הגוים", שהרי "לא מצינו בשום מקום חיוב גוף מחמת ממון". כנגד זה בתקופה מאוחרת יותר בשל הברחת נכסים מן הנושים, התיר הריב"ש לקהילת סרגוסה לאסור חייבים מכח תקנת קהילה. כל המחלוקת היא כאשר יש בכוחו של החייב לשלם, אך אם אין בכוחו לשלם את חובו, מוסכם על הכל שאין לאסור אותו. יש לבחון את הדברים גם ביחס להתנהגותה של מדינה יהודית, שלה יש כלי נוסף והוא המשפט בפלילי. המלצת נייר העמדה היא אחת משתים: א. להעביר את הדיון במאסר חייבים למשפט הפלילי, שקובע את הכלל שהמאסר איננו כלי אזרחי אלא כלי לטיפול בעבריינים. ב. לאפשר מאסר חייב, אך רק בנסיבות חריגות, כאשר יש ביכולתו לשלם והוכח הדבר. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
קראו עוד קראו עוד

נייר עמדה בנושא שוויון

הרב ד"ר ירון אונגר
יש להגביל את הזכות לשוויון, באופן שיבטיח את יכולתו של המחוקק ואף את יכולה של הרשות המבצעת לחוקק חוקים, לקבוע תקנות ולנקוט במדיניות שתכליתה היא שמירה על זהותה של המדינה כמדינת לאום יהודית, אף אם ניתן לראות במדיניות זו מדיניות מפלה. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
קראו עוד קראו עוד

חובת האמון במשפט העברי ובדין הישראלי

הרב ד"ר ירון אונגר
ישנם פערים משמעותיים בין חובות הנאמנות שמטיל המשפט הישראלי על חב האמון לחובות הנאמנות שמטיל המשפט העברי עליו, פערים אלו והמשקל היחסי של כל אחת מחובות האמון בכל אחת משיטות המשפט, נובעים מתפיסות מנוגדות בנוגע לטבע האדם ולתכליתן של החובות שמטיל המשפט על חב האמון.
קראו עוד קראו עוד

חובתן של רשויות ציבוריות לעמוד בהתחייבויותיהן החוזיות על פי המשפט העברי

הרב ד"ר ירון אונגר הרב עדו רכניץ
עמדת המשפט העברי היא שתוקפו של חוזה ציבורי רב מתוקפו של חוזה פרטי, וככלל, אין הציבור רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו, אף בנסיבות שבהן היחיד יכול היה לעשות כן. יחד עם זאת, על פי המשפט העברי התחייבויות חוזיות כפופות לאומד דעתם של הצדדים להתחייבות. אומד דעת זה מושפע במידה רבה מן הנוהג המקובל במקום ובעת שבמסגרתם נוצרה ההתחייבות.
קראו עוד קראו עוד

"למען תלך בדרך טובים" – על הפסיקה לפנים משורת הדין

הרב ד"ר ירון אונגר
טבעו של המשפט הוא, שהוא נוקשה, קבוע, ומנוכר לתנאי החיים המשתנים. לכן, לא אחת הוא מביא לתוצאות הסותרות את הצדק ואת רגש המוסר האנושי הטבעי. מכאן, נובע בהכרח קיומו של מתח מתמיד בין המשפט לצדק. כלי חשוב ביותר שמציע המשפט העברי, כדי ליישב את המתח ולכונן מערכת משפט שהצדק אינו זר לה, הוא הפסיקה לפנים משורת הדין. ברם, הפעלתו של כלי זה, כרוכה בבעיות לא מעטות, עליהן עומד הרב ירון אונגר, במאמרו. בחינת המקורות בעניין, מגלה דואליות. יש מקורות התומכים בפסיקה לפנים משורת הדין, ויש שדוחים אותה. הניסיון ליישב בין המקורות השונים מגלה עקרונות מנחים, בכל הנוגע לפסיקה לפנים משורת הדין. במהלך הדיון, מתעוררות שאלות נכבדות, כגון: האם כל אדם זכאי שינהגו עמו לפנים משורת הדין? מה מעמדו של הציבור ומוסדותיו בהקשר זה? האם ניתן לפסוק לפנים משורת הדין גם בענישה? ועוד.
קראו עוד קראו עוד

האם לא יגיד? – על עדויות חסויות בדין התורה

הרב ד"ר ירון אונגר
להצגתה או לאי הצגתה של עדות יש משמעות רבה במישור הפרטי, לצדדים המתדיינים. יש ולהצגת העדות או הסתרתה מעיני בית הדין או בית המשפט, נודעת גם משמעות ציבורית. כך יקרה למשל, כאשר להגנתו מבקש נתבע להציג בפני בית הדין ראיה, שגילויה עלול לפגוע בביטחון המדינה. מצבים מסוג זה יוצרים התנגשות בין האינטרס של הפרט, להציג את העדות שיש בה כדי לסייע לו לקדם את ענייניו, לבין האינטרס הציבורי, למנוע את הצגת העדות, שיש בה כדי לפגוע בטובת הציבור. העיסוק בדילמות מסוג זה, הוא מתוצרי הלוואי של תקומתה של מדינת ישראל, המחייבת בחינה של עקרונות מן המשפט ה'פרטי', לאור עקרונות מן המשפט ה'ציבורי', שלא בא לידי ביטוי ממשי בגלות. החוק הישראלי פתר את הדילמה באמצעות הענקת חיסיון לראיות שונות, שלגביהן נקבע שאין להציגן בפני בית המשפט כראיה. במסגרת זו הוכרו חסיונות דוגמת: חיסיון לטובת ביטחון המדינה, חיסיון עו"ד לקוח, חיסיון רפואי ועוד. הרב ירון אונגר מבקש להתוות דרכים לפתרונה של הדילמה, מכוח עקרונות מן המשפט ה'ציבורי' היהודי.
קראו עוד קראו עוד

הרשמו לקבלת עדכונים

tags icon תגיות

Institute books אבידה ומציאה אודות המשפט העברי אומדן אונאה אונס ואיומים אסמכתא אפוטרופסות אתיקה עסקית אתיקה שלטונית בוררות ביטוח בינה מלאכותית בית הדין לממונות בר מצרא בתי הדין הרבניים בתי המשפט גבורה גביית חוב גזל גיור גרמא ומניעת רווח דבר האבד דוגמא אישית דין נהנה דינא דמלכותא דיני חברות דיני חוזים דיני משפחה דיני עבודה דיני ראיות דיני תנאים הברחת נכסים הדין הבינלאומי הדין הפלילי הודאת בעל דין הוצאה לפועל הוצאות משפט הוצאת דיבה ולשון הרע היזק ראיה היתר עיסקא הכרעה במחלוקות הלוואה הלכת השתחררות הלנת שכר המחאה / שיק הסגת גבול הסכמי ממון במשפחה הסתמכות העימות האסימטרי הפרת חוזה הצמדה הקדש ונאמני הקדש השכרת רכב השלטון המקומי השקעות התיישנות התמודדות עם כשלים ועשית הישר והטוב זכויות יוצרים זכות עמידה זכיונות זכרון דברים חגים חוזה לטובת צד שלישי חוזה מכר דירה חוזה עבודה וקבלנות חוזה שכירות חוזים משפטי ארץ חוק הבוררות חוקה חוקי המדינה חוקי התורה חזרה מהתחייבות חיוב גבוה מסכום התביעה חיי אדם חירות חלוקת רכוש טוהר הנשק טוען ונטען טכנולוגיה ומשפט עברי טענת אי הבנה ייעוץ חקיקה ירושה ישמ"ע כלכלה יהודית כנסי הדיינים כספי ציבור כפיה דתית כשרות משפטית כתב סירוב כתובה לימודי אזרחות מבצע אנטבה מדינה כהלכה מדיניות ציבורית מוניטין מוסר לחימה יהודי מזונות מחילה מחשבה מדינית מטלת ביצוע מיגו מידות הלוחם הישראלי מידת סדום מיסים וארנונה מיקח טעות מכר מכר דירה מכר רכב מכת מדינה מלחמת לבנון השניה ממון המזיק מנהג מסחר מצור מקרקעין משטר וממשל משמעת משפט מנהלי משפט ציבורי משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם מתנה נזיקין סדר הדין סופיות הדיון סיוע לדבר עבירה ולפני עוור סמכות בית הדין ומקום הדיון סמכות עובד סעד שלא נדרש סקירת פסק דין עבודות אקדמיות עביד איניש דינא לנפשיה עגונה עד מומחה עד פסול עדות עדות קרובים עני המהפך בחררה ערבות הדדית עריכת דין ערעור פדיון שבויים פוליגרף פיטורי עובד פנימיות התורה פסולי דין פרשנות חוזה פרשת שבוע פשרה צדק מקור ראשון צדקה צו מניעה צוואה צנעת הפרט קבלן קורונה קניין קנסות רווחה יהודית ריבית רישום בטאבו רכב אוטונומי רמאות וגנבת דעת רפואה ומשפט עברי שבועה שו"ת משפטי ארץ חלק א שוויון שומרים שוק ההון שותפות שטר שטר בוררות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה שכירות דירה שכנים שמיטה ופרוזבול תום לב תורת המשפט תחרות תיווך תלונת שווא תקנון בית משותף תקנות הדיון