אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

המבט התורני, שאומנם מכנה את הדיינים 'אלוהים' – דורש מהם זהירות והתרחקות מכל חשש לנגיעה ואינטרס בנשוא הדיון. דרכה של תורה להתמודד עם הנטיות האנושיות, אינה להתעלם מהן, ולהציג את השופטים הדיינים כמי שיכולים להיות על אנושיים. להיפך, האמון בדייני ישראל נרכש דווקא מכך שהם מודעים לחולשותיהם האנושיות ומתמודדים עימן.

השלטון האנושי לגיטימי רק כאשר הוא פועל בהתאם לרוח התורה ורצון הקב"ה. קווים לדמות השלטון הרצוי ומעט על רבנים ופוליטיקה פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 788

אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

רוב הטענות כנגד יישום המשפט העברי מבוססות על ידע חלקי. במאמר זה ישנה התמודדות עם כמה מהטענות המרכזיות ובהן, חיוב בגרמא, חיוב ללא עדים, מעמדה של חברה בע"מ ודרך ההכרעה במחלוקות.

ייחודו של המשפט העברי בא לידי ביטוי בשני רבדים: הראשון, במקורו האלוקי ובהתפתחותו על ידי חכמי ישראל לדורותיהם. השני עניינו שגם בעין אנושית ניתן לראות שבצירוף של כלל ההכרעות למערכת משפט אחת נוצרת תמונה ייחודית. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 129.

ספר החינוך מטיל את מצוות מינוי הדיינים על כלל הציבור, אולם, מתברר שישנה אחריות אישית לכל אדם על מערכת משפט התורה.

צדק ומשפט מן המקור הישראלי והעברי צריכים לתפוס את מקומם בראש ולדחות את הלשונות הזרות ואת משפט עם לועז אשר קנה לו מקום של כבוד במחוזות הצדק הישראלי. בחוברת זו אנו קוראים להתמקד בראש ובראשונה בדין האזרחי. בתובענות שבין אדם לחברו, בין רשות לרשות, בין חברה ללקוח ובין עובד למעביד. בכל מרחב דיני הממונות יש להרים את קרן משפט התורה כמתחייב מן ההלכה. תשס"ז, כריכה רכה 40 עמ'.

הפרשה מלמדת שחיי המדבר נמשכים גם בארץ. המצוות שנהגו במדבר נוהגות גם בארץ, אך צריך להתאים אותן למסגרת של החיים בארץ.

רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".

Editor: Rav Ido Rechnitz || Consultation: Rav Dr. Itamar Wahrhaftig || (Ofra 2007 )

מכון משפטי ארץ הזמין סקר על עמדות הציבור היהודי בישראל בנוגע למשפט העברי, הסקר בוצע על ידי מכון דיאלוג. תוצאות הסקר מלמדות על תמיכה גדולה מאד במשפט העברי בשורה של נושאים.

פרויקט התורה הוא ניסיון לממש את חזונו של הריא"ה הרצוג "להכין חומר שישמש עזר לעיבוד תחוקה וספר משפטים ע"פ התורה במדינה היהודית"

האתר כולו עוסק ביישום דיני ממונות בזמן הזה. ניתן למצוא באתר חומר רב שניתן ללמוד ממנו על הרצון לחזק את בתי הדין ועל התנהלות בתי הדין והסמכות שלהם למעשה. כבר לימד אותנו ר' טרפון ש"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". גם בנושאים אלו אנו נמצאים בתהליך של התחדשות מחד אם דרך ארוכה מאידך. ולצד העשייה אנו מתפללים שלוש פעמים ביום "השיבה שופטיך כבראשונה".