פניה למפקח על הבתים המשותפים

פנייה למפקח על הבתים המשותפים

שאלה

יש לי סכסוך עם אחד השכנים בעקבות מפגע שהוא גרם. פניתי לעירייה בתלונה, והם הפנו אותי למפקח על הבתים המשותפים במשרד המשפטים שמחליט בעניין לאחר הגשת "צו עשה" על ידי. בעלת הדירה הינה אישה נכה המטופלת על ידי אביה שהתקין עבורה את המזגן ואיתו שוחחתי. שאלתי היא האם במצב כזה עלי ללכת לדין תורה?

תשובה

בעניין פנייה למפקח על הבתים המשותפים מצאנו שלוש דעות:

1. הפנייה מותרת – הרב אליעזר וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק יא, סימן צג):

והנה גם דעתי נוטה שבגוונא דא לא נקרא הליכה לערכאות... דהיכא שיש מנהג להתדיין כפי דרך הסוחרים ולא כפי דין תורה – מנהג מבטל הלכה.

בדומה לכך כתב הרב עובדיה הדאיה (שו"ת ישכיל עבדי, חלק ו, חו"מ סימן ח) בעניין חוק השכירות שהוא בגדר תקנת הקהל.

2. לכתחילה אין לפנות – הרב אפרים קורנגוט (דיני הבית המשותף, ירושלים תש"ס, עמ' 296):

...סכסוך שבדרך כלל מתברר אצל המפקח יש להשתדל שיתברר לפני בית דין רבני ואם לא עלה הדבר יפה יטלו רשות מבית דין ויתבעוהו בדיניהם.

ובהערה (י, עמ' 296) הסביר:

...שהמחוקק עצמו לא נקט לגביו בשם בית משפט... אך מאחר שהמפקח כגוף הוא מכלל הערכאות השיפוטיות שבמדינה. שהרי החלטות שלו ניתנות לערעור בפני בתי המשפט האזרחיים... לכן לכתחילה אין לפנות אליו.

3. הפנייה אסורה – הרב יגאל מוניסר (המשפט וישראל, פתח תקווה תשס"ח, עמ' 58):

נראה שבכל דין ודברים וסכסוך שהתגלע בין שכנים, אסור לפנות אל מפקח זה בלא קבלת היתר בית דין, ויש להכלילו בגדר ערכאות של גויים כשאר בתי המשפט האסורים.

ובהערה (56, שם) כתב שגם הרב יוסף שלום אלישיב כתב כך במכתב לרב וולדנברג. התייעצנו עם מומחה משפטי והוברר לנו כי מעמדו של המפקח על הבתים המשותפים הוא כשל בית-משפט שלום, פרט לכך שהוא יכול לסטות מדיני הראיות ומסדר הדין. לאור כל זאת נראה שאין לפנות למפקח על הבתים המשותפים ללא היתר מבית-דין. על כן עליך לפנות לבית-דין לממונות ובמקרה שהיא תסרב להגיע לבית-הדין, תוכל לקבל היתר מבית-הדין לפנות למפקח על הבתים המשותפים.