רבני 'משפטי ארץ'

חשש שהנתבע יתחמק אם יתבע בבית דין

רבני 'משפטי ארץ'
אדם הלווה כסף ואינו מצליח לגבותו, מחשש שהלווה יסרב לדין תורה ואף יתחמק אם יוזמן לבית דין. ההלכה מאפשרת במקרים מסוימים לפנות לערכאות גם בלי זימון מוקדם, במיוחד כשיש חשש להפסד גדול. ניתן אף להוציא צו עיקול בבית משפט ואחר כך להציע בוררות בבית דין, ואם הנתבע מסרב – להמשיך בערכאות.
קראו עוד קראו עוד

תביעה קבוצתית בבית המשפט

רבני 'משפטי ארץ'
אסור להצטרף לתביעה בבית משפט ללא היתר מבית דין, ויש לפנות תחילה לדין תורה; רק אם החברה מסרבת – מתקבלת רשות לפנות לבית משפט. התביעה בדין תורה נעשית דרך פנייה לבית דין במקום פעילות החברה, שיזמן את הנתבעת לדיון. לבית דין אין סמכות לפירוק חברה; בדין פשיטת רגל יש מחלוקת, אך בכל מקרה ההליך ההלכתי מתחיל בבית דין, ורק בסירוב ניתן לפנות לערכאות.
קראו עוד קראו עוד

התמחות אצל היועץ המשפטי לממשלה

רבני 'משפטי ארץ'
ההתמחות אצל היועץ המשפטי לממשלה נחשבת ברובה כבלתי בעייתית מבחינה הלכתית, בעיקר בתחומים הפליליים, חקיקה וחוות דעת משפטיות לממשלה. גם בתחומים הממוניים של עבודת המדינה (כגון מיסוי ופיצויים) קיימת הצדקה הלכתית לפעול לפי חוקי המדינה. הקושי ההלכתי מתעורר רק כאשר המדינה צד להליך אזרחי פרטי לחלוטין, שאז הדיון ראוי להתקיים בבית דין.
קראו עוד קראו עוד

האם בית הדין מחוייב לתת פסק דין מנומק

רבני 'משפטי ארץ'
מן הגמרא עולה שחובת מתן פסק דין מנומק קיימת כאשר בעלי הדין מבקשים זאת, אך הראשונים והפוסקים צמצמו חובה זו למקרים מסוימים. השולחן ערוך מחייב נימוק כשיש חשד כלפי הדיין, והרמ״א מגביל את החובה בעיקר למקרה של כפייה בדין. פוסקי זמננו נוטים להדגיש חשיבות בכתיבת פסק דין מנומק, אף שיש בתי דין הפוטרים עצמם מכך בשטר בוררות.
קראו עוד קראו עוד

תביעה ייצוגית בבית דין

רבני 'משפטי ארץ'
ניתן להגיש תביעה ייצוגית במקרים מסויימים בבית הדין.
קראו עוד קראו עוד

מקום הדיון

רבני 'משפטי ארץ'
מקום הדיון בשתי ערים שונות נקבע לפי הנתבע, אולם הנתבע יכול לוותר על זכותו זו.
קראו עוד קראו עוד

טענות משפטיות סותרות

רבני 'משפטי ארץ'
במשפט האזרחי יש אפשרות לטעון טענות משפטיות סותרות (חלופיות) כדי לקבל פיצוי מחברת ביטוח. התשובה קובעת שמכיוון שההתחייבות החוזית כפופה לחוק המדינה, מותר לטעון טענות חלופיות בבית המשפט. גם מבחינה הלכתית, מותר לטעון טענות משפטיות סותרות (להבדיל מטענות עובדתיות).
קראו עוד קראו עוד

דחיית פרעון חוב למכולת מעבר למוסכם

רבני 'משפטי ארץ'
איחור בתשלום הלוואה ללא הסכמה אסור מהתורה.
קראו עוד קראו עוד

תמורה למכירה שלא נתבעה

רבני 'משפטי ארץ'
אם הרישומים מסודרים ומדויקים – היעדר רישום נחשב ראיה שלא שולם, ולכן יש לשלם את החוב. אם הרישומים אינם מדויקים והספק לא תבע – פטור בדיני אדם, אך ראוי לשלם כדי לצאת ידי שמים כי יש ספק לגבי התשלום. אם הספק אומר שכבר קיבל, מוחל על החוב או מגיעים לפשרה – אין חיוב בתשלום.
קראו עוד קראו עוד

תשלום למשפחתון בזמן המלחמה באיראן

רבני 'משפטי ארץ'
יש להתפשר ולשלם למשפחתון מחצית מהשכר למעט במקרים מיוחדים.
קראו עוד קראו עוד

חיוב אשראי שלא נפרע

רבני 'משפטי ארץ'
אין חובה להזכיר שוב לחברה לחייב את כרטיס האשראי לאחר שכבר נתת אפשרות גבייה ואף הודעת להם. ייתכן שנחשב שמחלו על החוב, אך החברה עדיין רשאית לחייב בעתיד ואם יידרש שיתוף פעולה – יש לסייע. הסכום לתשלום הוא המחיר בזמן הקנייה, ואינו משתנה לפי ערך המוצר כיום.
קראו עוד קראו עוד

פרסום שמות החייבים לוועד הבית

רבני 'משפטי ארץ'
מותר לפרסם שמות חייבים לוועד הבית כאשר הדבר נעשה לתועלת, כדי לגרום להם לשלם, ורק לאחר שנעשו ניסיונות גבייה רגילים. עדיף תחילה ליידע את דיירי הבניין באופן ישיר, משום שפרסום בלוח המודעות עלול להיחשף גם לאנשים שאינם קשורים. אם יש חשש שהחוב נובע מקושי אמיתי לשלם – אין לפרסם, ובכל מקרה על הדיירים לשלם תחילה ורק אחר כך לברר טענותיהם.
קראו עוד קראו עוד

פירוש המושג "לכשירחיב"

רבני 'משפטי ארץ'
כאשר יש ספק בלשון שטר, הכלל ההלכתי הוא ש"יד בעל השטר על התחתונה", ולכן מפרשים את הלשון לרעת מי שמבקש להוציא ממון. לכן הביטוי "לכשירחיב" בהלוואה אינו בהכרח התחייבות מידית, ובדרך כלל פירושו נקבע לפי הערכת הדיינים ולפי הנסיבות. עם זאת, אם קיים מנהג ברור בפירוש לשון זו או נוסח השטר והמצב מלמדים אחרת – יש לפרש בהתאם למנהג ולנסיבות המקרה.
קראו עוד קראו עוד

תזכורת ללווה ששוכח לפרוע את החוב

רבני 'משפטי ארץ'
אם המלווה מתכוונת למחול על החוב – אינה חייבת להזכיר ללווה, אך ראוי לומר בפה שמוחלת. אך אם אינה מוחלת אלא מתביישת לבקש – עדיף להזכיר, כדי לאפשר ללווה לפרוע את חובו.
קראו עוד קראו עוד

הלוואה ללא שטר

רבני 'משפטי ארץ'
מעיקר הדין אסור להלוות ללא עדים או שטר כדי למנוע מכשול וטעויות, אך במקום שבו בקשת שטר תגרום לעלבון או פגיעה ב"כבוד הבריות", ניתן להסתמך על המקלים. מומלץ להסביר לחבר שהתיעוד נועד לשמר את החברות ולמנע אי-נעימויות עתידיות, ובמידת הצורך להסתפק בכתב יד של הלווה ("אני חייב לך") המהווה תחליף "קל" לשטר.
קראו עוד קראו עוד

פרעון משכתנא שהושתה על ביתו של אחד השותפים לטובת השותפות

רבני 'משפטי ארץ'
הסכמים בעל-פה בין שותפים מחייבים על פי דין תורה, ועל האח להחזיר את חלקו בהלוואה ששימשה את העסק כפי שסוכם. מומלץ לנסות להגיע לשלום בית, אך בהיעדר הסכמה יש לתבוע בבית דין כדי לקבל פסק דין מחייב שניתן לאכיפה גם בהוצאה לפועל.
קראו עוד קראו עוד

מצוות הלוואה בהלוואה עם היתר עסקא (וריבית)

רבני 'משפטי ארץ'
איסור ריבית ומצוות הלוואה אינם מוגבלים לעניים בלבד, אלא חלים על כל הזקוק להלוואה. עם זאת, בהלוואה על בסיס היתר עיסקא אין קיום מלא של מצוות הלוואה לעני, ולכן ראוי להלוות חלק מהכסף ללא רווח כדי לקיים את המצווה.
קראו עוד קראו עוד

אברך שאינו משלם את דמי ועד הבית

רבני 'משפטי ארץ'
דייר בבית משותף נחשב כחלק מ“בני העיר”, ולכן חייב להשתתף בהוצאות השוטפות, גם אם הוא תלמיד חכם ובעל קשיים כלכליים. מאחר והוא נהנה בפועל מהשירותים (מעלית, תאורה, מים חמים וכו’) – אי־תשלום נחשב גזל, ואין לו פטור מכוח מצבו. ניתן למנוע ממנו שימוש בשירותים עד שישלם, ואף מומלץ להציע חלופות כמו עבודה במקום תשלום או לפנות לדין תורה.
קראו עוד קראו עוד

הרשמו לקבלת עדכונים

tags icon תגיות

Institute books אבידה ומציאה אומדן אונאה אונס ואיומים אסמכתא אפוטרופסות אתיקה עסקית אתיקה שלטונית בוררות ביטוח בינה מלאכותית בית הדין לממונות בר מצרא בתי הדין הרבניים בתי המשפט גבורה גביית חוב גזל גיור גמירות דעת גרמא ומניעת רווח דבר האבד דוגמא אישית דין נהנה דינא דמלכותא דיני חברות דיני חוזים דיני משפחה דיני עבודה דיני ראיות דיני שמים דיני תנאים הברחת נכסים הדין הבינלאומי הדין הפלילי הודאת בעל דין הוצאה לפועל הוצאות משפט הוצאת דיבה ולשון הרע היזק ראיה היתר עיסקא הכרעה במחלוקות הלוואה הלכת השתחררות הלנת שכר המחאה / שיק הסגת גבול הסכמי ממון במשפחה הסתמכות העימות האסימטרי הפקר הפרת חוזה הצמדה הקדש ונאמני הקדש השכרת רכב השלטון המקומי השקעות השתלמויות התיישנות התמודדות עם כשלים והאר עינינו: סנהדרין וועד הבית ועשית הישר והטוב זכויות יוצרים זכות עמידה זכיונות זכרון דברים חגים חוזה חוזה לטובת צד שלישי חוזה מכר דירה חוזה עבודה וקבלנות חוזה שכירות חוזים משפטי ארץ חוק הבוררות חוקה חוקי המדינה חוקי התורה חזרה מהתחייבות חיוב גבוה מסכום התביעה חיי אדם חירות חלוקת רכוש טוהר הנשק טוען ונטען טכנולוגיה ומשפט עברי טענת אי הבנה יושר, אמת והגינות יחידת לימוד תורה ומדינה ייעוץ חקיקה ירושה ישמ"ע כלכלה יהודית כנסי הדיינים כספי ציבור כפיה דתית כשרות משפטית כתב סירוב כתובה לימודי אזרחות מבצע אנטבה מדינה כהלכה מדיניות ציבורית מוניטין מוסר לחימה יהודי מזונות מחילה מחשבה מדינית מטלת ביצוע מיגו מידות הלוחם הישראלי מידת סדום מיסים וארנונה מיקח טעות מכר מכר דירה מכר רכב מכת מדינה מלחמת לבנון השניה ממון המזיק מנהג מסחר מעשר כספים מצור מקרקעין משטר וממשל משמעת משפט מנהלי משפט ציבורי משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם מתנה נזיקין סדר הדין סופיות הדיון סיוע לדבר עבירה ולפני עוור סמכות בית הדין ומקום הדיון סמכות עובד סעד זמני סעד שלא נדרש סקירת פסק דין עבודות אקדמיות עביד איניש דינא לנפשיה עגונה עד מומחה עד פסול עדות עדות קרובים עיקול נכסים עני המהפך בחררה ערבות הדדית עריכת דין ערעור פדיון שבויים פוליגרף פיטורי עובד פנימיות התורה פסולי דין פרשנות חוזה פרשת שבוע פשרה צדקה צו מניעה צוואה צנעת הפרט קבלן קורונה קניין קנסות רווחה יהודית ריבית רישום בטאבו רכב אוטונומי רמאות וגנבת דעת רפואה ומשפט עברי שבועה שו"ת משפטי ארץ חלק א שוויון שומרים שוק ההון שותפות שטר שטר בוררות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה שכירות דירה שכירות רכב שכנים שמיטה ופרוזבול שעבוד נכסים תום לב תורת המשפט תחרות תיווך תלונת שווא תקנון בית משותף תקנות הדיון