פירוש המושג "לכשירחיב"

רבני 'משפטי ארץ'
כאשר יש ספק בלשון שטר, הכלל ההלכתי הוא ש"יד בעל השטר על התחתונה", ולכן מפרשים את הלשון לרעת מי שמבקש להוציא ממון. לכן הביטוי "לכשירחיב" בהלוואה אינו בהכרח התחייבות מידית, ובדרך כלל פירושו נקבע לפי הערכת הדיינים ולפי הנסיבות. עם זאת, אם קיים מנהג ברור בפירוש לשון זו או נוסח השטר והמצב מלמדים אחרת – יש לפרש בהתאם למנהג ולנסיבות המקרה.
tags icon תגיות

משמעות המושג "לכשירחיב"

שאלה

שאלתי היא בעניין פרשנות המושג "לכשירחיב" – וזה המקרה: אדם נטל כספים מחברו בהלוואה והתחייב בהסכם שנחתם בין השניים שהכסף יוחזר "לכשירחיב"; האם המשמעות היא מעין התחייבות מוסרית להחזר ההלוואה או שמא בפנינו התחייבות משפטית לכל דבר ועניין שמאפשרת לחייב לפרוע בזמן סביר וכיו"ב.

תשובה

באופן עקרוני הכלל בשטרות שיש בהם ספק הוא: "יד בעל השטר על התחתונה" (שו"ע חו"מ מב, ו) כלומר השטר יתפרש לרעת בעל השטר שרוצה להוציא מחברו ממון. ברם, בכל מקום שיש מנהג ברור בפירוש לשונות השטר, יש ללכת אחרי המנהג (שו"ת ריב"ש סימן רז), ובהמשך מובאים סייגים נוספים לכלל (ועיינו גם בהרחבה בספרו של הרב יוסף גולדברג, "הסכם ממון" שדן בהסברם של נוסחי שטרות).

באופן מעשי ביחס למושג 'לכשירחיב' – לפי הכלל שכתבנו הרי שהלשון תתפרש לרעת המלווה שהוא המוציא, ועיין שו"ת נודע ביהודה (חו"מ, סימן יד) שכתב לגבי "לשירחיב": "הכל לפי ראות עיני הדיינים" (עיינו עוד פתחי חושן הלואה פרק ג, הערה י).

צריך לסייג ולומר שהפירוש המדויק ללשון השטר יכול להינתן רק אחרי בחינת הנוסח המלא של השטר ושל נסיבות המקרה. ועל כן את הפירוש שכתבנו לעיל יש לראות כהכוונה כללית בלבד.

הדפיסו הדפסה