האם בית הדין מחוייב לתת פסק דין מנומק

פסק דין מנומק

שאלה

האם בית הדין חייב לתת לבעלי הדין פסק דין מנומק?

תשובה

בגמרא (סנהדרין לא, ב) נאמר: "ואם אמר כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני, כותבין ונותנין לו". כלומר שאם בעלי הדין מבקשים פסק דין מנומק בית הדין חייב לתת להם. אלא שהראשונים סייגו אמירה זו למקרים מסוימים. כך מנסחים זאת השולחן ערוך והרמ"א (יד, ד):

יש אומרים שאם רואה הדיין שבעל דין חושדו שנוטה הדין כנגדו, צריך להודיעו מאיזה טעם דנו, אפילו אם לא שאל.

הגה: וכל שכן אם אומר: כתבו לי מאיזה טעם דנתוני. מיהו יש אומרים דוקא אם דנו אותו על ידי כפייה, אבל בלאו הכי אין כותבין, וכן עיקר.

השולחן ערוך פוסק על פי דברי התוספות ושאר ראשונים שבמקום חשד על הדיין להודיע מעצמו מה הטעם בפסיקתו. ואילו הרמ"א הביא מחלוקת האם דרישת בעל דין לקבל נימוקים בכתב מחייבת והכריע שרק אם אחד הצדדים נידון בכפייה על בית הדין לפרט את טעמיו. פוסקי זמננו (ראו פירוט בספר משפטיך ליעקב ג, לא) נטו לומר שכיום יש חשיבות רבה יותר בכתיבת פסקי דין מנומקים.

בחלק מבתי הדין מקובל לכתוב בשטר הבוררות שבית הדין פטור מלתת פסק דין מנומק. בדרך כלל בית הדין משתמש בסעיף זה במקרה שנתינת פסק הדין עלולה לגרום להתלקחות מחודשת של הסכסוך.