חשש שהנתבע יתחמק אם יתבע בבית דין

חשש שהנתבע יתחמק אם יתבע בבית דין

שאלה

לפני כמה שנים, הלוויתי סכום כסף מסוים (סך כל חסכונותיי באותה תקופה) לאדם שטען כי הוא במצוקה כספית. אותו אדם הבטיח להחזיר את החוב ברגע שיוכל. מאז עברו כמה שנים, אותו אדם חי כיום ברווחה (ברווחה גדולה ממני בוודאי), אך אינו עושה כל מאמץ להחזיר לי את הכסף, למרות בקשותי.

כעת אני מעוניין לפנות לערכאה משפטית אשר תאלצו להחזיר לי את כספי. האיש אינו דתי ואינו מכיר בשום סמכות הלכתית ועל כן לא יסכים להגיע לדיון בבית-דין רבני ואף לא יקבל כל החלטה או הוראה של בית דין כזה.

בנוסף ברור לי שאם אפנה (באישור בית הדין הרבני) לערכאה משפטית של בית משפט אזרחי, אותו אדם, שיידע מראש כי אני בשלב של ניסיון לנקוט בהליך משפטי נגדו, יעשה תחבולה כדי להתחמק מקבלת הצו ע"י פקיד בית המשפט ובזה עשוי לסכל את מאמציי להביאו לדין. על כן, האם מותר לי לפנות כבר בראשונה לבית משפט אזרחי לתביעות קטנות (בלא עורך דין) על מנת לנסות ולהציל את הכסף?

תשובה

בית הדין רשאי להורות על פנייה לערכאות אף בלא לשלוח מכתב אל הנתבע (כסף הקדשים סימן כו) ויתכן שבחוב שהלווה מודה בו ומסרב לשלם אף אין צורך כלל בקבלת רשות מבית-דין לגבות אותו (שו"ת מהרש"ם א, פט). אמנם צריך להיזהר במקרה זה שלא לגבות כסף מעבר לחוב, כגון ריבית. אפשרות נוספת עומדת לרשותך והיא שתפנה לבית משפט ותוציא צו עיקול על הנכסים ואז תציע לצד השני להתדיין בפני בוררות של בית-דין לממונות.

לפי הידוע לנו בית משפט אינו מתנגד להצעות כאלה שמסייעות בהפחתת העומס על בתי המשפט. במקרה כזה אם הנתבע יסכים להמשיך לדון בבית דין לממונות, יהיה בידך כבר צו עיקול מבית משפט וגם תוכל ללכת לדין תורה. אם הוא לא יסכים תוכל להמשיך בדיון בבית המשפט, שהרי הוא מסרב לדין תורה. למהלך זה יש בסיס בדברי הפוסקים (שו"ת רמ"ע מפאנו סימן נא; שו"ת משפטיך ליעקב חלק א, כ, ז) אך הוא מותר רק כשעלול להיות הפסד גדול בהליכה לבית דין קודם לכן.