ביישובנו ישנה מכולת המופעלת על ידי עולה חדשה. היא משלמת שכירות על המקום, קונה את המוצרים על חשבונה ומוכרת אותם בהקפה במהלך החודש ואת התשלום היא מקבלת בסוף החודש. חלק מהמשפחות משלמות באיחור ולעתים באיחור של חודשים רבים. הדבר גורם לה להפסד בשל אשראי יקר שהיא נדרשת לקחת בבנק, ולאחרונה אפילו נאלצה להפסיק לרכוש מוצרים למכולת כיוון שאין לה הכסף הנדרש לכך. שאלותי הן:
1. האם מותר לאחר את התשלום בהסכמתה המאולצת, שכן היא מנסה להיות נחמדה ומקובלת כדי לא להפסיד לקוחות שיכולים ללכת לסופר השכונתי?
2. האם מותר לאדם לדחות את תשלומיו ללא הסכמתה? האם מותר לדחות אותה בטענת "שכחתי", "אשלם מחר" וכו'?
3. האם תפקיד הרב לדבר עם אנשים שישלמו את חובם?
1. אם הקונים ביקשו דחייה והמוכרת הסכימה – הדבר מותר. אמנם, ראוי שלא לבקש ממנה דחייה אם ידוע שהיא זקוקה לכסף (ראו הלכה דומה בקיצור שולחן ערוך מב, יח).
על פי ההלכה תשלום בזמן קודם אפילו למצוות צדקה (שו"ע יו"ד רמט, ו). יתרה מזו, קונה שלא משלם בטענה שאין לו כסף ("לך ושוב"), ובאמת יש לו כסף אלא שהוא מעדיף להוציא אותו על דברים אחרים, עובר על איסור דרבנן גם אם בעלת המכולת הסכימה בדיעבד (שו"ע חו"מ צז, ג; וראו באריכות בספר ברית יהודה פרק ב, הערה לא).
2. אם המוכרת לא הסכימה, המאחר עובר על איסור "לא תעשוק" (רמב"ם ספר המצוות לא תעשה רמז; שו"ע חו"מ צז, ג). טענות החייבים אינן פוטרות אותם מתשלום במועד, כל זמן שלא קיבלו את הסכמת הנושה.
3. אנו בטוחים שהרב המקומי מודע להלכה והוא שוקל בכובד ראש מתי וכיצד עליו להתערב.
הרשמו לקבלת עדכונים

