תקלה חמורה שהתגלתה ברכב לאחר מכירתו

מכרתי למישהו רכב, וזמן קצר אחרי המכירה התגלתה תקלה גדולה ברכב. לפני המכירה אני לא ידעתי על התקלה, אבל מישהו אחר שבא לקנות את הרכב לפני הקונה הסופי אמר לי שהוא רואה שחסר שמן, וזה היה רמז לתקלה. (אחרי הרמז לקחתי את האוטו למוסך אבל לא התגלתה בעיה כי כנראה זו תקלה שלוקח זמן למצוא) הקונה הסופי לא רצה לקחת את הרכב למכון בדיקה ובדק אותו בעצמו (בחופשיות, אני לא נסעתי איתו ולא אמרתי לו איך לבדוק).

התקלה הגדולה שהתגלתה ברכב אחרי המכירה היתה כבר בעבר, היא היתה קשורה למחסור בשמן, ותיקנו אותה (שנתיים לפני מכירת הרכב), ועלות התיקון היתה 3000₪. לא מכרנו את הרכב בגלל התקלה.

הקונה ביקש שאוריד במחיר שביקשתי על הרכב 7000₪ והסכמתי כי באותו זמן לא היה לי משמעותי הסכום הזה, וגם חשבתי שאם תופיע התקלה הזו שהרמז לתקלה הופיע בבדיקה שבדק הקונה הקודם (שחסר שמן) אז סכום זה יכסה את עלות התיקון (שלנו עלה 3000₪).

טענותת לטובתי:

1.לא מנעתי ממנו לבדוק את הרכב כרצונו בשום אופן.

2. התקלה לא היתה ברכב לפני המכירה, רק מחסור בשמן שיכול לנבוע מכל מיני סיבות.

3. הורדתי במחיר יותר מפי 2 מעלות התיקון אם יהיה צורך.

טענות לרעתי

1. כן היה מחסור בשמן בבדיקה של קונה אחר שלא אמרתי לקונה הנוכחי.

 2. לא אמרתי לקונה שאני בקלות יותר מורידה 7000₪ כי אולי זו תקלה חוזרת למרות שחשדתי ככה (לא הייתי בטוחה).

הקונה כעס מאוד כשהתקלה התגלתה שלושה שבועות אחרי הקניה. האם אני צריכה לפצות אותו?

תשובה

לא ניתן להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן אנו נפרוס רק את השיטות השונות לפי הסיפור שאת ספרת.

האם מום במקח שלא היה ידוע למוכר אך היה בוודאות לפני המכירה נחשב מום, או שמא לא.

מדובר במום במקח שהיה ברכב לפני המכירה, והמוכר חשד שישנה בעיה, ולמפרע הסתבר שאכן יש מום במקח לפני המכירה. מום במקח מוגדר כל דבר שבני המקום והתקופה מקפידים עליו ואם היו יודעים על הבעיה לא היו קונים את המוצר (שולחן ערוך חו"מ רלב, ו).

במקרה כזה, יש מקח טעות, ואין זה משנה אם המוכר ידע על המום או לא ידע (שולחן ערוך חו"מ רלב ג-ד, כתובות עו ע"א), כל שכן במקרה בו המוכר חשד שישנה בעיה ולא אמר דבר.

מה התרופות (=איך מפצים) למום במקח

במקרה של מקח טעות יש שתי אופציות: האחת, להחזיר את הרכב למוכר ואת הכסף לקונה, והשניה לפצות את הקונה כספית.

אם מדובר על פגם במוצר שניתן לתקנו, ובנוסף הפגם במוצר אינו מהותי למוצר ניתן לדרוש פיצוי כספי (שו"ע ורמ"א חו"מ רלב, ה בשם תשובת הרא"ש, והמרדכי כתובות רצב).

אם מדובר על פגם במוצר שלא ניתן לתקנו או פגם כזה שמהותי למוצר (דוגמא שהפוסקים נותנים לפגם מהותי- בית שנמכר עם קיר רעוע. המוכר לא רשאי לומר שיבנה קיר חדש וטוב כיוון שמדובר במוצר חדש ולא באותו המוצר כי קירות הם דבר מהותי לבית), הצד הנפגע רשאי לדרוש רק את החזרת המצב לקדמותו ולא פיצוי כספי (שולחן ערוך שם רלב, ד), אך אם שניהם מסכימים על פיצוי כספי הם יכולים לעשות כך.

לקוח שלא בדק את המוצר למרות שיכול היה לבדוק

הסמ"ע (רלב, י) פסק כשיטת המגיד משנה שאם היתה ללקוח אפשרות לבדוק והוא לא ניצל את האפשרות הזאת, אין לו זכות לטעון מקח טעות, והמכירה קיימת ללא יכולת לחזור.

כמה פוסקים חולקים על המגיד משנה (המהרשד"ם שפה, המהריט"ץ, ערוך השולחן חו"מ רלב ועוד). הרב אשר וייס כתב שגם השולחן ערוך חולק על המגיד משנה, שכן הביא את חידושו בבית יוסף ונמנע מלפסוק אותה בשולחן ערוך (ע"פ יסודות שקבע החיד"א על מקרים שבהם הבית יוסף מביא שיטה אך נמנע מלהביא את דבריו בשולחן ערוך).

 השבות יעקב (הובא בפתחי תשובה) והנתיבות (יא) הגבילו את דברי הסמ"ע והמגיד משנה למקרים מסוימים, אך שניהם מודים שאם הלקוח יכול היה לבדוק ולא בדק והשתמש במוצר, אין לו זכות לטעון מקח טעות.

החכמת שלמה (על השולחן ערוך רלב) טוען שהמגיד משנה חידש את חידושו רק במום שכיח, ורק אז חייב לבדוק אך לא חייב לבדוק את המוצר ממום לא שכיח. מהרש"ם (משפט שלום רלב) בשם קרית מלך רב כתב שהמגיד משנה אמר את חידושו רק בבדיקה ללא טורח ובדיקה שלא לוקחת זמן רב או עמל. ונוסיף על דבריו שאם הבדיקה עולה כסף, כל שכן שאין לטעון כנגד הקונה מדוע לא בדק. (וראו בספר כתר כרך ג עמו' 122, ולענ"ד לא נראה)

לסיכום, במקרה שלפנינו אפילו שהיה יכול לבדוק, פוסקים רבים שדבריהם מסתברים בשיטת המגיד משנה, יסברו שיכול הלקוח לבטל את המקח אפילו שהיה יכול לבדוק.

האם הוזלת המחיר היא משמעותית בעניין זה.

מוכר שמוזיל את המחיר כחלק ממשא ומתן לא יכול לומר שההוזלה נועדה לפצות על מומים במקח, כי ההוזלה יכולה לנבוע מדברים רבים מאוד, ולכן אם הדבר לא נאמר במפורש ללקוח, (וגם אם נאמר ישנן צורות מסויימות של אמירה שעדיין יכול הלקוח לטעון מקח טעות ואין כאן המקום להאריך) אין המוכר יכול לטעון שההוזלה נעשתה עבור זה (ראו לדוגמא בדיני פועלים בבא מציעא עז ע"א שהוזלה נעשתה ממגוון סיבות).