אחת הסוגיות הקשות בנושא יישום משפט התורה במדינת ישראל היא שאלת היכולת של בית הדין להכריע במחלוקות הלכתיות. בנייר עמדה זה מוצע מתווה להסמכת בית הדין להכריע במחלוקות וכללים מנחים ליישום סמכות זו. נייר העמדה איננו עוסק בכללי "קים לי", אלא בשאלה כיצד ניתן לאפשר לבית הדין להכריע בין הדעות, וכיצד עליו להכריע במקרים שונים. לדוגמא האם יש לפסוק בדרך שונה לבעלי דין אשכנזים וספרדיים? האם תמיד חובת בית הדין לפסוק לפי רוב דעות? ומי נחשב כרוב דעות? ועוד.

איסור שפיכות דמים הוא מהחמורים שבאיסורי התורה, ובכלל זה שפיכות דמים של גוי. הסמכות להעניש גויים נתונה בידיו של השלטון, וליחידים אסור ליטול סמכות זו לידיהם, גם אם השלטון אינו פועל בנחישות מספקת כדי למגר את תופעות הטרור. עם זאת, מותר למתוח ביקורת על התנהלות המדינה, ובלבד שלא תינקט אלימות פיזית או מילולית.

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק שלישי. חלק זה עוסק בשאלה מה יכול לעשות שוכר כאשר המשכיר אינו מתקן את התקלות שבאחריותו. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק רביעי ואחרון. חלק זה עוסק בהפסקת השכירות על ידי אחד הצדדים קודם לתאריך שנקבע בחוזה. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.

מאמר זה עוסק ביישום היתר המכירה בגידולי חממה. מעמדם ההלכתי של גידולי חממה קל משל גידולים רגילים הגדלים בשדה, לפיכך, בשילוב היתר מכירה ניתן לעבוד בחממות לכל השיטות. האתגר העיקרי איתו התמודד הרב אהרן פלדמן בהקשר זה הוא הסוגיות המשפטיות והקנייניות הכרוכות בהעברת הבעלות על השתילים המגיעים למשתלה במהלך שנת השמיטה.

במקרה שלא נקבע מועד לסיום השכירות על השוכר להודיע חודש ימים לפני עזיבתו. במקרה שהוא רוצה לעזוב לפני תום תקופת השכירות עליו לקבל את הסכמת המשכיר. כיון שישנה מחלוקת האם המשכיר יכול לחזור בו מהסכמה בעל פה מומלץ לבצע מעשה קניין, כגון, חתימה על הסכם קצר בכתב.

בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע היתר מכירה לגידולי חממה משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון.

מאמר זה הוא הראשון מתוך סדרה של המדריך ההלכתי לשוכר ולמשכיר. חלק זה עוסק בהגדרת השכירות, בדרכים שהיא נוצרת ובדמי השכירות. בחלקים הבאים נידונים סוגיות נוספות, כגון תקינות הדירה המושכרת וחובת התיקונים במקרה של תקלות, וכן בדרכי סיום השכירות ובאפשרות להעביר את השכירות לשוכר חלופי. מאמר זה פורסם בכתב העת אמונת עתיך 112.

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק שני. חלק זה עוסק בשאלה המצויה של חלוקת האחריות לתיקונים במושכר ולפתרונות במקרה שאחד הצדדים אינה מבצע את חלקו. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי