תשלום לנהג על עבודה שבוטלה

הרב עמוס ראבילו
נהג נשכר להסעה מברוקלין למונסי, אך לאחר שהמתין כשעה התברר שהעבודה התבטלה מחמת אי־הבנה בזמני הנסיעה. נקבע שיש לשלם לו 40$ עבור ההמתנה, ובנוסף שכר חלקי “כפועל בטל”, מאחר שהמזמין חזר בו שלא באונס. למעשה, יש לשלם כ־75% מהשכר (105$) בניכוי הוצאות שנחסכו, אך אין חיוב על רווחים אחרים שנמנעו.
tags icon תגיות

תשלום לנהג על עבודה שבוטלה

שאלה


ב־11:45 בבוקר שלחתי הודעה לנהגים על הסעת לקוח מברוקלין למונסי, ניו יורק. ענה לי אחד עם הצעה של 140$, והסכמתי. הנהג היה בדרכו עם לקוח אחר לברוקלין, כך שבכל מקרה היה שם ומוכן כבר ב־12:30. כתבתי לנהג במפורש, והוא אישר שזה בסדר שזמן האיסוף יהיה בין 12:30 ל־13:00, ושאעדכן אותו קרוב יותר. בסוף כתבתי לו 13:00. סיכמנו מחיר על המתנה מ־13:00 והלאה – 40$ לשעה.

בשעה 14:00 התברר שהלקוח יישאר בברוקלין עד ממש מאוחר היום, והעבודה התבטלה. אני אשלם לו 40$ על ההמתנה – זה ודאי. השאלה היא האם יש לי חובה לשלם לו יותר על ביטול העבודה? וכן, האם יש לי חובה לשלם לו על עבודות אחרות שהוא יכול היה לקחת ובגללי לא לקח, או על עבודות אחרות שחשב שיוכל לקחת כשהוא יגיע למונסי וכעת לא יגיע?

אציין שהטעות קרתה בתמימות: כאשר דיברתי עם הלקוח שרצה למצוא נהג, דיברנו כמה פעמים סביב 10:00 בבוקר. כשהוא אמר שהוא רוצה נסיעה ב־12:30, לי היה ברור שמדובר ב־12:30 הקרוב, שאם לא כן היה מזכיר שמדובר בלילה. לעומתי, לו היה ברור שהוא מתכוון ללילה, כמו בפעם הקודמת שבה הנסיעה הייתה בלילה. למעשה דיברנו על שני זמנים שונים בלי לשים לב, ונוצרה אי־הבנה.

תשובה

התשובה נכתבה מתוך הנחה שמזמין הנהג משלם, ולא הלקוח.

א. כפי שציינת, עליך לשלם לנהג 40$ עבור ההמתנה, שכן הוא ביצע את הפעולה שביקשת ממנו, אף שלא הייתה לך הנאה ממנה (ראו נתיבות המשפט של״ה, ג).

ב. מזמין נהג ששכר את שירותיו, והנהג כבר התחיל בעבודתו – כגון שיצא לדרך (נראה שאין הבדל בין נהג שממילא היה בדרך ובין פועל שיצא במיוחד לדרך עבור המזמין, עצם היציאה לדרך נחשבת כתחילת שכירות. אף אם נרצה לומר שהיציאה לדרך צריכה להיות דווקא עבור המזמין מסתבר שנסע עבור המזמין בברוקלין לכיוון המקום בו סוכמה העסקה) – ולאחר מכן חזר בו המזמין, ובאותה עת אין באפשרות הנהג למצוא עבודה אחרת, חייב לשלם לו שכר. שכר זה הוא שכר מופחת, הנקרא “כפועל בטל” (שולחן ערוך חושן משפט של״ג, א–ב).

ג. אם המזמין נאנס באונס שלא היה יכול לצפותו, וגם הנהג לא יכול היה לצפותו – פטור המזמין מתשלום. אולם במקרה שלפנינו היה על המזמין לברר את זמן הנסיעה, בעוד שהנהג סמך עליו לחלוטין; ולכן, אף שהטעות נעשתה בשגגה, אין זה נחשב אונס, והוא חייב בתשלום (שו״ע שם; וראו עוד שו״ע של״ד, א).

ד. מן השכר יש לנכות את ההוצאות שנחסכו לנהג (כגון דלק, בלאי ואגרות עבור הנסיעה למונסי). והדבר תלוי באומדן שלכם בפועל.

ה. המזמין פטור מתשלום עבור נסיעות אחרות שהנהג יכול היה להרוויח במונסי או במקומות אחרים, שכן מדובר בגרמי בשוגג במניעת רווח.

ו. נחלקו הפוסקים בשיעור שכר “פועל בטל”: יש אומרים חצי מן השכר, יש אומרים שני שלישים, ויש אומרים שלושה רבעים. יש שכתבו למעשה לנהוג כשיטה של שלושה רבעים מן השכר (הרב אורי סדן אורות החושן, עבודה וקבלנות).

ז. לפי זה, יש לשלם לנהג 105$ עבור ביטול ההזמנה ולהפחית מסכום זה את ההוצאות כפי שתבדקו ותחליטו ביניכם, ובנוסף 40$ עבור ההמתנה.

הדפיסו הדפסה