תקציר

1.         ישנה מחלוקת בעולם המשפט האם חברה היא אישיות משפטית ממשית או שמא רק אישיות משפטית למראית עין.

2.         מזה מאה וחמישים שנה ישנה מחלוקת בין הפוסקים בנוגע למעמדה של חברה לעניין איסורים, כאשר פוסקים רבים רואים בה שותפות בתנאים מסוימים, ומיעוטם רואים בה אישיות משפטית ממשית לכל דבר ועניין.

3.         בנוגע למעמדה של חברה לעניין דיני ממונות ישנן שלוש גישות:

            א. חברה היא שותפות רגילה בתנאים מיוחדים.

            ב. חברה היא אישיות משפטית למראית עין.

            ג. חברה היא אישיות משפטית ממשית.

4.         כמו כן, ישנה מחלוקת האם יש תוקף הלכתי לחוק החברות. יש הסבורים שאין לו תוקף (חוקי, אלא לכל היותר מכוח מנהג),  ואילו אחרים כתבו שעל חברה חלים כל חוקי המדינה.

5.         המלצתנו היא שלעניין דיני ממונות יש לראות בחברה אישיות משפטית למראית עין, וזאת על סמך הסכמות מפורשות או מכללא, וכן על סמך חוק החברות.

6.         בנוסף, יש לקבל את חוק החברות (למעט סעיפים שיוכח שהם מנוגדים להלכה) וזאת, רק בנוגע לשאלות הנוגעות ישירות בייחודה של חברה ולא בשאלות אחרות כגון דיני הראיות וכד', בהן יש לדון בחברה ככל דיני התורה הרגילים.

7.         בהתאם לקביעה זו, ועל פי דעת רוב הפוסקים, לא ניתן לתבוע בעל מניות או מנהל בחברה למעט מקרים חריגים בהם הם נהגו שלא כדין באופן המאפשר תביעה אישית כנגדם.

8.         חלק מהגדרת חברה מחיל עליה את עקרון הרציפות ולכן לא יהיה שינוי במעמדה או בזכויותיה גם אם הבעלות על המניות עברה לקונים או ליורשים.

9.         חברה בבעלות יהודים חייבת ככל יהודי להתדיין בדין תורה.

10.       במקרה של פשיטת רגל יש לחלק את החובות על פי החוק.

11.       מסתבר שלמי שהוסמך על ידי החברה לייצג אותה בבית הדין יש מעמד של מורשה, והודאה שלו תחייב את החברה.