אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון

שאלה:

הורים שהותירו ירושה הן בנכסים והן בממון . בפגישה של האחים נתעורר ויכוח אודות אופן ההנצחה של ההורים. בעקבות הארוע אחד האחים ניתק קשר לשנה. בשנה זו הכסף שבבנק מעל 2 מליון שח ישב בעו"ש ולא צבר 80,000 אילו היה בפקמ. כמו גם הנכסים שלא הושכרו /נמכרו צברו רק חובות ארנונה ונזקי הזנחה למול השכנים( עשביה, יונים). האם האח שניתק קשר חייב לפצות את האחים על העיכוב המכוון ששחק את כספי הירושה

תשובה

א. מעמד היורשים

הלכה היא שיורשים מוגדרים כשותפים בנכסי העיזבון עד חלוקתו, ולא כבעלים פרטיים. לכן השאלה שלפנינו היא: האם שותף אחראי לנזקים שנגרמו לשותפות או על מניעת רווח מחבריו?

ב. אחריות מדין שמירה

בשולחן ערוך (חו"מ קע"ו, ח) מבואר ששותפים נחשבים כשומרי שכר זה לזה, ואם אינם נושאים רווח דינם ככשומרי חינם (הרמ"א שם). הש"ך (טז): חולק וסבור שאין השותפים נחשבים שומרים זה לזה אלא אם התנו במפורש (שמור לי היום ואשמור לך מחר). בסתם- דינם כ"שמירה בבעלים" ופטורים אף מפשיעה. החתם סופר (חו"מ צ"ג): מצדד בדעת השו"ע והרמ"א, אך מגביל זאת לשותפים שנכנסו לשותפות מדעתם. שותף שנכנס בעל כורחו (כמו ניזק) אינו נחשב שומר.

לכן למסקנה יורשים אינם נחשבים שומרים זה לזה כיוון שלא נכנסו לשותפות על דעת עצמם אלא בעל כרחם מכח הירושה.

ג. אחריות מדין ערבות

הריטב"א (ב"מ ע"ג ע"ב) סובר שפועל שהתחייב לעבוד ולא עבד – חייב אף על מניעת רווח, משום שהמעסיק הסתמך על דבריו ('דין ערב'). נתיבות המשפט ( ראו לדוגמא ביאורים קעו, לא, קפג,א ושו, ו) והחתם סופר (חו"מ קע"ח): הרחיבו דין זה גם לשותפים ושומרים, שכל שהתחייבו לבצע פעולה ולא עשו – חייבים על מניעת רווח.

אולם אחרונים רבים חלקו על שיטה זו, וסברו שהלכה אינה כריטב"א (נחלת צבי (רצב, ז) משפט שלום קעו, יד ד"ה חייב, מהרש"ם ח"א עז).

שער משפט (קע"ו, ד) כתב להלכה שאם שותף מנע מכירה מתוך מחשבה שהסחורה תתייקר ולבסוף הוזלה – פטור: " אם חבירו עיכב עליו מלמכרם מפני שהיה סבור שיתייקר הסחורה ואח"כ הוזלה דפטור מלשלם ההיזק, ואף על גב דכל המשנה מדעת בעלים נקרא גזלן ושותף ששינה חייב, מ"מ כיון שהפירות הם בעין תחת ידו אלא שהוזלו יכול לומר לו הרי שלך לפניך..."

בנדוננו: אין כאן הסתמכות על התחייבות או דיבור של אחד האחים, אלא זכייה בירושה מכוח דין. לכן גם לשיטת הנתיבות לא יהיה חיוב. נוסף לכך, האח מנע שימוש בירושה מתוך שיקול של כבוד ההורים והנצחתם. לפי שער משפט, כאשר הכוונה הייתה לטובה – אין לחייב.

מסקנה

האח שניתק קשר אינו חייב לפצות את אחיו על מניעת הרווחים שנגרמו לשותפות.

ד. חיוב היורש בנזקים שנגרמו (ארנונה ונזקי הזנחה) 

נראה שגם בהם אין לחייב את האח יותר מאשר את שאר היורשים. לשיטתו, הדרך הנכונה לטפל בעיזבון היא להנציח את זכר ההורים בדרך מסוימת, ולכן כל עוד מטרה זו לא מתממשת, הוא איננו מוכן לפרק את השותפות ולחלק את הנכסים. אמנם, אילו היה הסכסוך מובא לדין תורה, ניתן היה לכפותו על פירוק השותפות. אולם כל עוד לא הגיעו האחים להליך כזה, אין בידינו לכפות עליו שימוש בנכסים בניגוד להבנתו.

בנוסף – לא ברור מה מנע מהאחים לטפל בעשביה וביונים, וכן לשלם ארנונה כדי שלא יצטברו חובות.

מסקנה:

האח שניתק קשר אינו נושא בחיוב מיוחד בגין תשלומי הארנונה או נזקי ההזנחה, שכן לא הוסכם מלכתחילה ששותפות הירושה מיועדת להפקת רווחים בלבד, וכל יורש רשאי להביע את עמדתו לגבי אופן השימוש בנכסים.