האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?

שאלה

הספריה העירונית אצלנו מוכרת ספרים ישנים שיצאו מהמלאי בחמישה שקלים לספר. קניתי ספר כזה, ואחד מבני ביתי שם אותו יחד עם שאר ספרי הספריה ללא ידיעתי. אדם אחר הוציא את הספר והחזיר אותו לספריה בטעות, והם הדביקו עליו מדבקה חדשה ושמו אותו עם שאר הספרים בספריה. לאחר שנתגלתה לנו הטעות, ביקשנו מהספריה להחזירו אך היא לא הסכימה. שאלתי היא: א. האם אני רשאי לקחת את הספר מהמדף בספריה בלי להשאילו? ב. אם לא, או אם אני לא יכול לעשות זאת - מי האשם באיבוד הספר, המניחו עם שאר הספרים (למרות שידע שזהו כבר אינו ספר ספריה) או מי שהחזירו לספריה או הספריה עצמה? וכמה הוא צריך לשלם, מחיר הספר הגבוה מחמישה שקלים, או מחיר הקנייה שהוא חמישה שקלים (כאשר בסכום כזה לא ניתן עוד להשיג ספר דומה)?

תשובה

תשובה זו נכתבה לפי ההלכה ואיננו יודעים מהי המשמעות החוקית שלה. אם המשמעות החוקית מעניינת אותך- עליך לברר זאת אצל עורך דין.

א. 'עביד איניש דינא לנפשיה'

השולחן ערוך (חושן משפט סימן ד על פי הגמרא בבבא קמא כז ע"ב, והרי"ף והרא"ש שם) פוסק שאדם יכול לעשות דין לעצמו, ולקחת חפץ ששייך לו ('עביד איניש דינא לנפשיה'). על מנת לעשות זאת יש צורך שהבעלים יוכל לברר על ידי עדים שהחפץ שייך לו. אולם הסמ"ע (ד,ב) כתב שבירור יכול להיות גם ראיה אחרת שאינה עדות (לדוגמא 'מיגו') ולכן אם הבעלם לקח את החפץ ללא שאנשים ראו אותו- נאמן להמשיך ולהחזיק בחפץ בידו ודבר זה מותר אף לכתחילה.

לכן, ניתן להיכנס לספרייה ולקחת את הספר ללא עדים, כמו כן ניתן לשאול את הספר ולא להחזיר (אינני יודע אם קונסים בספריה העירונית, האם ודאי קונסים וכמה קונסים).

ב. את מי ניתן לתבוע

במקרה בו לא ניתן לעשות זאת, יש לתבוע את הספריה שמחזיקה בספר שאיננו שלה.

אם לא ניתן לתבוע את הספריה כיוון שאין ראיה שהספר נקנה ממנה- לא ניתן לתבוע אף אחד מהאנשים האחרים. המניח בערימת הספרים פטור כיוון שעל המחזיר את הספרים היתה מוטלת החובה לעיין, ואילו המחזיר פטור כיוון שאף אם היינו מכריעים שזה גרמי (בפשטות אין זה גרמי כי לא היה צריך להעלות על דעתו שהספריה תכחיש) זה גרמי בשוגג ופטור (ראו ש"ך חו"מ שפו,א).  ממילא אין את מי לתבוע ואין מקום לדון מה גובה התשלום.