תביעה נגד עירייה בחו"ל - האם צריך היתר מבית דין

רבני 'משפטי ארץ'
תביעה ממונית של יהודי נגד עירייה במדינת נכרים אינה מחייבת דיון בדין תורה, בפרט כשברור שהעירייה לא תתייצב. מעיקר הדין מותר לתובע לפנות לבית המשפט האזרחי ולקבל את מה שייפסק לו, שכן נכרים אינם מחויבים להתדיין בבית־דין של תורה.
tags icon תגיות

תביעה נגד עירייה בחו"ל

שאלה

אני מכהן כרב בחו"ל. ליהודי הגר בעירי יש תביעה ממונית כנגד העירייה בה מכהן ראש-עיר יהודי. איש העסקים היהודי רוצה לתבוע אצלי את ראש-העיר לדין תורה. האם בכלל יש מקום לאפשר דבר שכזה, כשלכאורה הסכסוך אינו בין שני יהודים אלא בין איש עסקים (יהודי) לבין העירייה במדינה של גויים (כשראש-העיר הוא יהודי)?

תשובה

שלום רב, משאלתך מובן שהתביעה איננה באופן אישי כנגד ראש-העיר (היהודי) אלא כנגד העירייה. הלכך אתה פטור מלעסוק בסוגיה זו מכמה סיבות:

א. דיין יחיד אינו חייב לדון עד שיתייצבו שני הצדדים בפניו ויחלו לטעון את טענותיהם (ש"ך חו"מ כה, ו, ג).

ב. במקרה שברור שאחד הצדדים לא יופיע לדיון אין צורך להטריח את בית הדין לנסות ולקיים דיון (שוחטמן, סדר הדין, עמ' 165).

כמו כן, כיון שהתביעה מוגשת נגד עירייה של נכרים מעיקר הדין מותר לתובע לפנות לבית המשפט ולקבל את מלוא הסכום שבית המשפט יפסוק לזכותו (רמב"ם מלכים י, יב), כיון שנכרים אינם חייבים על פי ההלכה להישפט בפני בית-דין של תורה.

הדפיסו הדפסה