היתר עסקה למפרע

ניתן לעשות היתר עסקה גם לאחר ההלוואה על ידי ביצוע מעשה קניין. אם מראש התכוונו לתת ריבית באיסור אין לגבות את הריבית עד לרגע העסקה (הקניין), אך אם ההלוואה מראש הייתה ללא ריבית ורק רוצים להוסיף את העסקה הדן קל יותר ודינה ככל הלוואה בהיתר עסקה.
tags icon תגיות

השאלה

שלום וברכה

אחותי היתה צריכה הלוואה לקניית דירה. הלוויתי לה 150 אלף ש"ח. אחרי שנתתי לה את ההלוואה היא אמרה: אני לא רוצה שתפסיד, אז את הסכום של הכסף שהייתם אמורים להרוויח (מהשקעות או מריביות של הבנק) אני רוצה לתת לכם.

 

האם ניתן לעשות למפרע היתר עסקא?

 

נ.ב

קשה מאוד להחזיר את ההלוואה ולתת אותה מחדש, מכל מיני סיבות.

התשובה

היתר עסקה שלא בעת מתן ההלוואה

ריבית אסורה מהתורה כשבזמן ההלוואה התחייב הלווה להחזירה עם ריבית (מה שמכונה ריבית קצוצה). במקרה שלנו ההלוואה הייתה ללא ריבית אלא שהלווה רוצה אח"כ להתחייב לתת בזמן הפירעון ריבית, וזה אסור מדרבנן.

הלוואה הניתנת בהיתר עסקה פירושה שחלק מהסכום ניתן כפיקדון ועבור הפיקדון מותר למלוה לקבל רווחים. כשההלוואה ניתנה שלא כפיקדון אלא כהלוואה גמורה אסור לקחת ריבית תמורתה.

אעפ"כ, כתבו הפוסקים שמותר ללווה להקנות חלק מעסקיו האחרים תמורת חלק מההלוואה, ואז יכתבו היתר עסקה, והרווחים של העסקה יבואו מהחלק שיש לו בעסקיו (ראו תורת ריבית טז, כח; שו"ת בצל החכמה ח"ד י-יא).

היתר עסקה בהיעדר נכסים מניבים

במושג 'עסקים' כוונתנו לכל דבר המניב רווחים ללווה - סחורה, דירה מושכרת, ונראה שיכול להקנות לו גם חלק ברכוש ולהתחייב שאחר כך ישקיע אותו בעסקיו (בספר תורת ריבית טז, טו). את פעולת העברת הקניין יש לבצע ע"י קניין מועיל (קניין סודר לדוגמא).

 

אם אין ללווה כל עסק שמניב רווחים, נהגו להקל למרות שנחלקו הפוסקים על כך (ראו תורת ריבית טז, טו, ובהע' פה; פו): בספר ברית יהודה כתב לאסורוכן דעת הגרי"ש אלישיב (כשלווים מאדם פרטי ומשמע שבהלוואה מבנק אפשר להקל, כיוון שהבנק אינו בבעלות פרטית אלא חברה בע"מ ואין כאן "מלוה"). לעומת זאת הגרש"ז אוירבך כתב שאפשר להקל תמיד, וזאת גם כשמדובר בהלוואה שמלכתחילה ניתנת בריבית על סמך היתר עסק. וכן הדין בהלוואה שניתנה בריבית ואחר כך כותבים עליה היתר עסקה.

במקרה שלנו, כיוון שההלוואה ניתנה מתחילה ללא ריבית, נראה שגם לדעת המחמירים יש להקל בכך, כי למעשה אין כאן ריבית דאורייתא כלל.

סיכום

במקרה של הלוואה שנעשתה מתחילה בדרך אסורה (עם ריבית ממש) ואח"כ רוצים לעשות היתר עסקה, ניתן לעשות זאת רק על רווחים עתידיים - כלומר, ניתן לקבל את הריבית המוסכמת בהיתר עבור הזמן שיעבור משעה שנעשה הקניין והלאה, אך אוסר לקבל ריבית מזמן ההלוואה עד הקניין למפרע. אבל במקרה שמההתחלה לא היתה התחייבות על ריבית נראה שמותר לקבוע את מחיר הריבית כפי שרוצים (כפי המקרה שלפנינו).

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

מצוה לקיים דברי המת

מוריש לא כתב צוואה אבל ציווה בע"פ כיצד הוא רוצה שהירושה תחולק, יש להחמיר ולנהוג לפי דבריו....

אחריות מהנדס שהגיש תכניות ללא בדיקה מספקת האם השכנים מאשרים

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם...

חזרה מהסכם

בעל חנות אינו רשאי לשנות תנאי עסקה אחרי שהסחורה נמכרה, ודאי אם לא הוצגה סיבה מוצדקת (ואם הוצגה סיבה ...

בעלות על טלית שאולה שהבעלים לא באו לקחתה

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו א...

מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה

מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה ...

אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון

אחד היורשים חשב שיש לנהל את העיזבון בדרך מסויימת ושאר היורשים חלקו עליו, לכן האח ניתק קשר משאר היורש...

האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?

אדם רשאי לפי דין תורה לקחת חזרה רכוש ששייך לו (ייתכן שהחוק שונה). אמנם אדם שהניח בטעות ספר בערימת ספ...

'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- ...
למאגר השו"תים קראו עוד