נייר עמדה 18: בעלות נשים נשואות בימינו וחיובן בנזקים

הרב נריה צבי
על פי תקנת חכמים, ממון האישה שייך לבעל או משועבד לו תמורת התחייבויות מסוימות של הבעל כלפי האישה. לכן קבעה המשנה שאם אישה הזיקה, אין לה אפשרות לפצות את הניזק. אולם, האישה יכולה לוותר על ההתחייבויות של הבעל ולהשאיר את ממונה בידה. אלא שבפועל נשים אינן עושות הליך רשמי זה. במאמר בחנו האם ניתן לחייב נשים בנזיקין בימינו לאור השינויים הגדולים באורחות החיים, ובכלל זה הגידול המשמעותי בשיעור הנשים העובדות והנוהג לרשום את הנדל"ן ואת חשבונות הבנק כמשותפים לשני בני הזוג.
tags icon תגיות
להורדת קובץ מצורף

תקציר

  1. בשולחן ערוך נפסק שאשה שהזיקה פטורה מלשלם כיוון שרכושה משועבד לבעלה.[1]
  2. למרות זאת, מסתבר שבימינו אישה שהזיקה חייבת לשלם מהטעמים הבאים:
  • הראב"ן[2] חידש, שכאשר אישה המנהלת את עסקיו של בעלה, הבעל מקבל על עצמו את האחריות לשלם את החובות הממוניים שנגרמו ממעשיה. על פי דבריו, מסתבר שכל פעילות הדורשת רישיון של המדינה, או אישור של גורם רשמי (כגון, הנפקת כרטיס אשראי) מותנית בכך שהבעל יסכים לשלם את נזקי אשתו.
  • הפסיקה המקובלת בימינו היא שכאשר רכוש נרשם על שם שני בני הזוג, אזי שני בני הזוג הם שותפים שווים ברכוש. לפיכך, כסף הנמצא בחשבון בנק משותף,[3] או רכוש שנקנה בכספי חשבון זה, או דירה משותפת[4] – שייכים לשני בני הזוג באופן שווה.
  • מסתבר[5] שבימינו כוונת רוב הנשים שמפקידות את שכרן בחשבון בנק הרשום על שם הבעל, היא שהן תהיינה שותפות שוות של הבעל בכסף הנמצא בחשבון וברכוש שנקנה ממנו.
 

[1] שולחן ערוך חושן משפט, סימן תכד, ט.

[2] מרדכי, בבא קמא, סי' פז.

[3] [3] תיק 923740/1; תיק 1098305/1.

ישנם פסקי דין בעלי גישה אחרת בעניין זה. ראו הרב צבי יהודה בן יעקב, בתיק 5199/מח הובא בספר משפטיך ליעקב חלק ד עמ’ תקלב; הרב אוריאל לביא, בתיק 956318/1 ; הרב שניאור פרדס בתיק  1047225/1 מהרב שניאור פרדס. אולם דברי החולקים נכתבו דווקא כשיש סיבות להניח שאין כוונת שיתוף בין בני הזוג.

בניגוד לכך, פסיקת בתי המשפט לא הכירה בכל 'חשבון משותף' כשותפות מלאה. ראו ע"מ 2022/07 (מחוזי י-ם), בע"מ 5710/09 לעניין חלוקת עיזבון, ובכל זאת בין בני זוג זה נחשב לשיתוף גמור.

[4] פסקי דין רבניים א, עמוד 117. דבר דומה הוזכר בפסק דין: 1098305/1. ראו עוד: פסקי דין רבניים יט, פס"ד המתחיל בעמוד 282.

[5] הרב נחום גורטלר, "מעשי ידי אשה", שורת הדין, א עמ' קנ ואילך. באופן דומה כתב הרב שאול ישראלי, משפטי שאול, טו.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

מצוה לקיים דברי המת

מוריש לא כתב צוואה אבל ציווה בע"פ כיצד הוא רוצה שהירושה תחולק, יש להחמיר ולנהוג לפי דבריו....

אחריות מהנדס שהגיש תכניות ללא בדיקה מספקת האם השכנים מאשרים

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם...

חזרה מהסכם

בעל חנות אינו רשאי לשנות תנאי עסקה אחרי שהסחורה נמכרה, ודאי אם לא הוצגה סיבה מוצדקת (ואם הוצגה סיבה ...

בעלות על טלית שאולה שהבעלים לא באו לקחתה

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו א...

מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה

מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה ...

אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון

אחד היורשים חשב שיש לנהל את העיזבון בדרך מסויימת ושאר היורשים חלקו עליו, לכן האח ניתק קשר משאר היורש...

האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?

אדם רשאי לפי דין תורה לקחת חזרה רכוש ששייך לו (ייתכן שהחוק שונה). אמנם אדם שהניח בטעות ספר בערימת ספ...

'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- ...
למאגר השו"תים קראו עוד