מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה

הרב עמוס ראבילו
מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה רשאי להשתמש בכספי ציבור רק לצורך מובהק של הציבור, ובאופן נקי מחשד.
tags icon תגיות

מחילה על שכר מעליב ושימוש גבאי בכספי צדקה

שאלה:


שלום רב, בשבוע שעבר סיימתי עבודת הגהה על ס"ת לסופר שכבר כמה שנים אנו עובדים יחד. בספר האחרון החליט הסופר לשלם לי כמחיר המגיהים העוסקים בתחום שנמצאים בערי הפרפיריה שכנראה מחמת ביקוש נמוך לעבודה בתחום המחיר שלהם פחות ובאחוזים גבוהים. ואכן בצורה שרירותית ללא משא ומתן הוציא פנקס ציקים וכתב לי את הסכום שתואם לדעתו את מחיר העבודה הזאת בעיר האחרת .בעוד שבעירי המחיר לעבודה הזאת קרוב ל30% יותר, למעשה לקחתי את הציק. ולאחר מחשבה עם עצמי הנחתי לו את הציק בכספת של הבית כנסת שלו שהוא מנהל והודעתי לו על כך ואמרתי לו שאני מוחל לו על השכר, הוא מאד נפגע מהצורה שבה נהגתי, וביקש ממני לבוא לקחת שוב את הציק, ושוב הזכרתי לו את המחילה שלי על החוב ושעדיף לי למחול מאשר להרגיש שקיבלתי שכר של שמר טף וכיו"ב היום שלח לי איזה רב לשכנע אותי לקחת את הציק ונעניתי בחיוב א האם מחילתי עשתה קניין אליו? ולמעשה אסור לי לגבות שוב ב האם מותר לי לקחת המחאה של העמותה למרות שאין קשר בין הס"ת הנ"ל לבית הכנסת של העמותה? תודה רבה!

תשובה

א. מחילתך חלה, אלא שהסופר יכול לתת לך כסף אם ירצה בכך. מסתבר שהוא נותן את הכסף מתוך הבנה שהמחילה נבעה מכעס ומתוך תחושת פגיעה, ולא מתוך רצון אמיתי לוותר. אם שאלתך נוגעת לחשש שמדובר בממון ציבור, ואם אין לך זכות משפטית לקבל מאחר שמחלת – האם מותר לקבל? נראה שעל הציבור לנהוג ביושר, ואין זה ישר ליהנות מעבודתו של אדם שבתחילה לא התכוון לתרום את שירותו אלא ביקש שכר, ורק כתוצאה מהצעה מעליבה מחל כביכול. על הציבור מוטלת חובה יתירה לנהו ביושר יותר מאשר על היחיד (ראו שו"ת מים חיים אורח חיים סימן ו', וראו פד"ר ח"ח עמו' 215 ובמקורות שם) לכן, אם הסופר הוא נציג הציבור, הדבר נתון לשיקול דעתו האם נכון וישר לשלם, כדי שהציבור לא יהנה משירות שלא ניתן ברצון.

ב. לא נתברר בשאלתך כיצד ייתכן שהסופר מוציא קבלה מעמותה שלא נהנתה ישירות משירותך. לפי תיאורך, הסופר משמש כגבאי בבית הכנסת. בשולחן ערוך (יו"ד סימן רנז סעיף ב) נאמר: "ואין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברים", והרמ"א הוסיף שטוב שייתן חשבון כדי להינקות מן החשד. כלומר, יש לגבאי נאמנות בסיסית, אולם עליו לנהוג באופן נקי מכל חשד. לכן, גבאי צדקה או גזבר בית הכנסת אינם רשאים לנהוג באופן המעורר חשד, ואם עשו כן – עליהם לתת דין וחשבון לממונים (עיין פתחי חושן צדקה ומשפט פרק ז הערה יז). גם כאשר מותר לגבאי למכור או להשתמש בכספי ציבור, הדבר צריך להיות לטובת הציבור ולא לטובתו האישית.

במקרה שלך, התנהלות הסופר מעוררת חשד וצריך לברר איתו כיצד הדבר ייתכן.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

אחריות מהנדס שהגיש תכניות ללא בדיקה מספקת האם השכנים מאשרים

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם...

חזרה מהסכם

בעל חנות אינו רשאי לשנות תנאי עסקה לאחר שנמכרה, ודאי אם לא הוצגה סיבה מוצדקת (ואם הוצגה סיבה כזאת יש...

בעלות על טלית שאולה שהבעלים לא באו לקחתה

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו א...

מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה

מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה ...

אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון

אחד היורשים חשב שיש לנהל את העיזבון בדרך מסויימת ושאר היורשים חלקו עליו, לכן האח ניתק קשר משאר היורש...

האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?

אדם רשאי לפי דין תורה לקחת חזרה רכוש ששייך לו (ייתכן שהחוק שונה). אמנם אדם שהניח בטעות ספר בערימת ספ...

'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- ...
למאגר השו"תים קראו עוד