מחילה על שכר מעליב ושימוש גבאי בכספי צדקה

שאלה:

שלום רב, בשבוע שעבר סיימתי עבודת הגהה על ס"ת לסופר שכבר כמה שנים הוא ואני עובדים יחד. בספר האחרון החליט הסופר לשלם לי כמחיר המגיהים העוסקים בתחום שנמצאים בערי הפרפיריה, שכנראה מחמת ביקוש נמוך לעבודה בתחום המחיר שלהם פחות ובאחוזים גבוהים. ואכן בצורה שרירותית ללא משא ומתן הוציא פנקס צ'קים וכתב לי את הסכום שתואם לדעתו את מחיר העבודה הזאת בעיר האחרת .בעוד שבעירי המחיר לעבודה הזאת קרוב ל30% יותר, לקחתי את הצ'ק. ולאחר מחשבה עם עצמי הנחתי לו את הצ'ק בכספת של בית הכנסת שלו שהוא מנהל והודעתי לו על כך ואמרתי לו שאני מוחל לו על השכר. הוא מאד נפגע מהצורה שבה נהגתי, וביקש ממני לבוא לקחת שוב את הצ'ק, ושוב הזכרתי לו את המחילה שלי על החוב ושעדיף לי למחול מאשר להרגיש שקיבלתי שכר של שמרטף וכיו"ב. היום הוא שלח אלי איזה רב לשכנע אותי לקחת את הצ'ק ונעניתי בחיוב. ושאלתי: א האם מחילתי עשתה קניין ולמעשה אסור לי לגבות שוב? ב האם מותר לי לקחת המחאה של העמותה למרות שאין קשר בין הס"ת הנ"ל לבית הכנסת של העמותה? תודה רבה!

תשובה

א. מחילתך חלה, אלא שהסופר יכול לתת לך כסף אם ירצה בכך. מסתבר שהוא נותן את הכסף מתוך הבנה שהמחילה נבעה מכעס ומתוך תחושת פגיעה, ולא מתוך רצון אמיתי לוותר. אם שאלתך נוגעת לחשש שמדובר בממון ציבור, ואם אין לך זכות משפטית לקבל מאחר שמחלת – האם מותר לקבל? נראה שעל הציבור לנהוג ביושר, ואין זה ישר ליהנות מעבודתו של אדם שבתחילה לא התכוון לתרום את שירותו אלא ביקש שכר, ורק כתוצאה מהצעה מעליבה מחל כביכול. על הציבור מוטלת חובה יתירה לנהוג ביושר יותר מאשר על היחיד (ראו שו"ת מים חיים אורח חיים סימן ו', וראו פד"ר ח"ח עמו' 215 ובמקורות שם) לכן, אם הסופר הוא נציג הציבור, הדבר נתון לשיקול דעתו האם נכון וישר לשלם, כדי שהציבור לא יהנה משירות שלא ניתן ברצון.

ב. לא נתברר בשאלתך כיצד ייתכן שהסופר מוציא קבלה מעמותה שלא נהנתה ישירות משירותך. לפי תיאורך, הסופר משמש כגבאי בבית הכנסת. בשולחן ערוך (יו"ד סימן רנז סעיף ב) נאמר: "ואין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברים", והרמ"א הוסיף שטוב שייתן חשבון כדי להינקות מן החשד. כלומר, יש לגבאי נאמנות בסיסית, אולם עליו לנהוג באופן נקי מכל חשד. לכן, גבאי צדקה או גזבר בית הכנסת אינם רשאים לנהוג באופן המעורר חשד, ואם עשו כן – עליהם לתת דין וחשבון לממונים (עיין פתחי חושן צדקה ומשפט פרק ז הערה יז). גם כאשר מותר לגבאי למכור או להשתמש בכספי ציבור, הדבר צריך להיות לטובת הציבור ולא לטובתו האישית.

במקרה שלך, התנהלות הסופר מעוררת חשד וצריך לברר איתו כיצד הדבר ייתכן.