הרשם לקבלת עדכונים
פסקי דין שנכתבו על ידי בית דין לממונות - איתמר
שטר בוררות בית הדין - איתמר
להורדת שטר הבוררות פתחו את הקובץ המצורף
טענות כנגד קבלן בנוגע לריצוף פגום
בפני בית הדין באיתמר נידונה תביעה על ריצוף לקוי. לטענת התובע הריצוף נעשה בצורה לקויה, ובנוסף - חברת הבניה הטעתה אותו בכך שהציעה לו שיטת ריצוף אשר איננה תקנית. לעומתו, טוענת הנתבעת שהריצוף נעשה בצורה ראויה והליקויים לכאורה נובעים משיטת הריצוף אותה בחר התובע. בית הדין דן והכריע בשתי נקודות: א. עדות מומחה – כיצד יש להכריע האם הריצוף תקין? בית הדין קבע שניתן לסמוך על מומחה מטעם בית הדין שיסייע לבית הדין להכריע האם הריצוף תקין או לא. מומחה זה יכול להיות אפילו מי שפסול לעדות, על בסיס העקרון שאומן לא ירצה להרוס את שמו בדבר שעלול להתגלות. לאור זאת, אומן יהיה נאמן להעיד רק בדבר שיכול להבדק. ב. מנהג המדינה – התקן של מכון התקנים הוא ריצוף בדרך מסוימת, ויש לברר האם החברה נהגה כראוי כאשר נתנה לתובע לבחור גם שיטה אחרת. מסקנת בית הדין היא שאין כאן הטעיה משתי סיבות: א. "התקן" המדובר הוא תקן אסתטי, ולכן אין הוא רלוונטי בשיפוץ בית. ב. "מנהג המדינה" איננו חובה שאין לסור ממנה אלא הנוהג המכריע בהעדר הסכמה. במקרה דנן בעלי הדין הגיעו מראש להסכמה כיצד לרצף וממילא מנהג המדינה אינו קובע (עפ"י שו"ת הריב"ש תעה). הכרעת הדין – בעקבות בדיקתו של העד מומחה נקבע שיש להחליף מרצפות בודדות, וכאמור אין בעיה בהכרעה לשפץ ללא רובה. את התשלום לעד המומחה חילק בית הדין בין שני הצדדים.
תאונה של נהג ללא רישיון
אחד ממנהלי עמותה הרשה לחבירו לנהוג ברכב, במהלך הנהיגה התברר שאין לנהג רשיון, וזמן קצר לאחר מכן אירעה תאונה ולרכב נגרם נזק. הנהג שילם חלק ניכר מהנזק, אולם, לאחר מכן התחרט וטען שאין עליו חובה לשלם. הרב נתן חי אב"ד לממונות איתמר פורס בפסק הדין בירור הלכתי בכמה סוגיות משמעותיות ונפוצות, ואלו מסקנותיו: 1. למנהל העמותה שהיה מעורב באירוע ישנה סמכות לתבוע את הכסף מהנתבע. 2. למנהל העמותה אין מעמד משפטי מיוחד של אפוטרופוס, ומעמדו כשל שומר על רכוש העמותה. 3. מנהל העמותה פשע בכך שהתיר לנהג ללא רשיון לנהוג ברכב, ולכן העמותה יכולה לתבוע ממנו את מלוא סכום הנזק. 4. הנהג חייב כמזיק כשנהג ללא רשיון ולכן העמותה יכולה לתבוע גם אותו על הנזק שנגרם. 5. בפועל, בית הדין חייב את הנהג ב- 5/6 מעלות התיקון, ואת מנהל העמותה ב- 1/6 מעלות התיקון.
תביעה עקב הטעיה
מדריכת חוגים יעצה למנהלת קייטנה לקנות ציוד על חשבון הישוב בו התקיימה הקייטנה. מנהלת הקייטנה קנתה את הציוד, אולם, בדיעבד התברר לה כי הישוב אינו מוכן לממן את כל עלות הציוד, אלא רק שליש ממנו. מנהלת הקייטנה תבעה את הישוב. בית הדין לממונות איתמר דחה את התביעה. בפסק הדין נידונות כמה סוגיות: האחת, אחריות אישית של עובד ציבור להחלטה החורגת מסמכותו. השניה, חיוב מי שהטעה את חברו וגרם לו להוציא הוצאות ממון. השלישית, חיובו של אדם שנהנה מממונו של אחר, כיון שחשב שזהו ממונו שלו. הרביעית, חזרת נציגי ציבור ממחילה על חוב.
קושי לא צפוי לקבלן
בפני בית הדין באיתמר הובא סכסוך על גובה תשלום ביצוע עבודת עפר. התובע הינו קבלן עבודות עפר שביצע חפירה כקבלן משנה לטובת הנתבע שהינו קבלן בניה. לטענת התובע, במהלך העבודה התגלה שישנה קורת בטון טמונה בקרקע שחובה לחפור מסביב לה. אי לכך הסכום שהוסכם עליו מראש (28,000 ₪) איננו רלוונטי ויש לשלם לו תוספת על ההוצאות והעבודה החריגה. בית הדין ערך בירור אצל אנשי מקצוע בתחום הבניה והגיע למסקנה שהמצאות קורת בטון הטמונה בקרקע, בלי הודעה מראש, היא דבר החורג בעליל מטווח האפשרויות הסביר הנדרש מקבלן עפר ודינה כאונס שאינו שכיח. ומכיון שהעובד לא טעה בהערכת המחיר אלא בהערכת המציאות מתקבלת טענתו ומגיעה לו תוספת.
עכוב שכר לצבע מדין שוכר עליהם או מטען
הצבע התחייב לצבוע ולנקות דירה באזור המרכז. לפני השיפוץ התגלעו מספר ויכוחים בין התובע לנתבע. כתוצאה מכך, על סף עזיבה של התובע, הוחלט לפנות לרב שיגשר ביניהם. לאחר הגישור חזר התובע ועשה את עבודות הצביעה והנקיון למעט מספר עבודות עליהם התפשרו. לאחר מעשה כשבא לגבות את התשלום אמר לו הנתבע שבשל הסכסוך שהיה ביניהם קיים בו דין "שוכר עליהן או מטען" ולא היה מוכן לשלם את החוב שהוסכם עליו בגישור.
סיום עבודה על פי הוראת אדריכל
התובע ביצע עבודות בניין עבור התובע. מנהל העבודה של הנתבע הודיע לתובע, הן לפני תחילת עבודתו והן במהלכה, כי עליו לפעול על פי הנחיותיו של האדריכל המשמש מבחינתו כמפקח על העבודה. לאחר סיום הבניה ואישור האדריכל הנתבע, בעל חברת הבניה, שילם לתובע את מלוא הסכום המוסכם ביניהם עבור הכשרת המגרש, אך לאחר כשלושה חדשים קיזז סכום של 7000 ש"ח מתשלום ששילם לתובע בגין עסקה אחרת ביניהם.
עצים שניטעו בשטח המיועד לפיתוח
התובע נטע עצי פרי בשטח הסמוך לחצירו, כעבור מספר שנים החליט הישוב להכשיר את השטח לבניה, ופגע בכמה עשרות עצים. התובע התנגד לעבודות ודרש שהישוב יעביר את העצים לשטח אחר. בנוסף, בקש היישוב לבנות קיר תמך בסמוך לחצרו של התובע, ועל מנת לעשות זאת, היה הכרח לחדור באופן זמני למרחק של מטר בתוך חצרו של התובע. גם לכך התובע התנגד. יתירה מזו, התובע אף הפריע לעבודות שבוצעו במקום. הסכסוך שנוצר הוא אופייני ליחסי תושב ורשות מקומית והוא מעלה שאלות יסוד בנוגע לסמכותה של הרשות הציבורית.
שכר עבודה שבוצעה לפני עשר שנים
קבלן נשכר לבצע עבודות חשמל, במימון הסוכנות היהודית, בשטחו של חקלאי מסוים. הסוכנות סיכמה עם מזכירות היישוב בו בוצעה העבודה כי המימון יועבר דרך החשבון של הישוב. העבודה בוצעה אולם המהנדס של הסוכנות קבע כי יש לבצע תיקונים רבים, לפיכך, החליטה מזכירות הישוב לעכב את העברת התשלום. לאחר מספר שנים הגיש הקבלן תביעה כנגד החקלאי וכנגד מזכירות הישוב בטענה ששכרו לא שולם, אלא שהתברר כי בינתיים בוצעו במקום עבודות הנדסיות שהרסו את כל מה שעשה הקבלן. מסקנות פסק הדין הן: 1. התרשלות המזכירות בפיקוח על הבניה והתיקונים מחייבת אותה להעביר לקבלן את שכרו שהתקבל מאת הסוכנות. 2. אין ההתיישנות גורמת לביטול זכויות, אלא אם כן ברור לבית הדין שהתובע מחל על זכותו. 3. עיכוב התשלום אינו בגדר הלנת שכר, כיון שהסיבה לכך היתה דרישה לביצוע תיקונים. 4. המזכירות חייבת בחצי משיעור עליית המדד על סכום החיוב, ופטורה מריבית.
תביעת שכר על עבודה באיכות גרועה
עובד התקבל לעבודה על דעת זה שהוא עובד מקצועי. לטענת המעסיק, העובד התגלה כלא-מקצועי ואף גרם לנזקים. בניגוד לכך העובד עומד על כך שהוא מקצועי ושהתקלות שאירעו בעבודה היו באשמת הקבלן. בית הדין לממונות איתמר דן בתביעות ואלו מסקנותיו העיקריות: 1. על בית הדין מוטלת החובה לדרוש מהצדדים ראיות שיסייעו לו בבירור הדין אף שהצדדים עצמם לא בקשו זאת זה מזה. 2. אין לפסוק פיצוי על הלנת שכר לעובד שלא תבע זאת. 3. על הקבלן מוטלת החובה לברר את רמתו המקצועית של עובד שאמר שבצע כבר עבודות דומות.
תביעה כנגד מזכירות ישוב עקב תיווך לקוי
על רקע מלחמת הטרור והפיגועים הקשים שאירעו באיתמר החליטה המועצה האזורית שומרון לממן סורגים לבתי התושבים. בפועל, מזכירות הישוב תווכה בין הקבלן המבצע והתושבים, והיא זו שערכה את החוזה בין הצדדים. אחד התושבים, תבע את המזכירות על עריכת חוזה לקוי שגרם לו להוצאות מיותרות על פי הבנתו, וטען שלא הבין את תוכן החוזה עליו חתם. בית הדין קבע כי התובע מחויב לחוזה גם אם לא הבין את תוכנו, וכן שמזכירות הישוב פעלה באופן סביר לטובת כלל התושבים.
ויתור על זכות בקרקע מסוג בר רשות
דיני מקרקעין אינם זוכים להתייחסות נרחבת על ידי בתי הדין לממונות, וזאת מסיבות שונות. על רקע זה בולט פסק דין זה העוסק בבירור זכות במקרקעין מסוג "בר רשות" הנפוצה במיוחד ביישובים חקלאיים וביישובי יו"ש. ייחודה של זכות זו הוא במסלול המפותל בו היא עוברת ממדינת ישראל אל המחזיק בה, וכן בכך שאין בה לכאורה העברת בעלות מלאה. בית הדין, לאחר סקירה של הרקע המשפטי של זכות "בר רשות", מגיע למסקנה כי מבחינה הלכתית מדובר בזכות קניינית, וממילא ויתור בעל פה על זכות זו הוא חסר משמעות.
שמאות נזקי תאונה
הנתבע פגע ברכב התובע בשעה שעמד בחניה, הצדדים מודים שהנתבע אשם בתאונה. הרכב תוקן בהסכמה במוסך מטעם חברת הבטוח של התובע, אולם כתוצאה מפערים בשומת הנזק חברת הביטוח של הנתבע איננה מוכנה לשלם את מלא הנזק. תביעת התובע היא שהנתבע ישלם את מלא הנזק כפי שנישום ותוקן ע"י המוסך של חברת הבטוח שלו. לעומתו טוען הנתבע שיתכן שהשומה איננה נכונה כפי שטענה חברת הבטוח שלו, וממילא עליו לשלם רק את העלות האמיתית של הנזק. בית הדין דן והכריע בשלוש שאלות: א. כאשר חברת הביטוח של המזיק מסרבת לשלם את הנזק, האם החיוב חוזר למזיק? ב. הדלת שהוחלפה היתה פגומה כבר לפני התאונה. האם זו סיבה לגרוע מהתשלום עבור התיקון שנעשה בפועל ? ג. אם תחשיב תשלום התיקון צריך להיות לפי מוסך זול או לפי מה ששולם בפועל ? לאור זאת פסק בית הדין שהנתבע חייב לפצות את התובע על הנזק שגרם. עלות הנזק הכולל שנגרם לתובע מתבטאת בסכום שהוציא. מכיוון שמדובר בדלת משומשת שנפגעה, יש להפחית מעלות הדלת החילופית סך של 300 ₪ כייצוג של הפחת אל מול שוויה של דלת חדשה.
קנס הרתעתי על בעלים של בעלי חיים שהזיקו (022)
בעלי חיים השתחררו והזיקו למטע, המקרה חזר ונשנה כמה פעמים. לאחר שאיים התובע שיתפוס את בעלי החיים, הוא תפס אותם ולאחר דין ודברים החזירם. התובע מבקש מביה"ד שיטילו סנקציה עתידית על הנתבע שתמנע את השנות הנזק. בנוסף תבע התובע החזר תשלום על הוצאות בית הדין, והחזר הוצאות האכלה של בעלי החיים בזמן שהיו תפוסים אצלו. מאידך, ויתר התובע על נזקי הבהמות שהיו עד כה. בית הדין דן והכריע בארבעה דברים: א. מידת האחריות הנדרשת מבעל הבהמות. ב. החזר הוצאות על הבהמות שהחרים. ג. קנס הרתעתי. ד. החזר הוצאות משפט.