הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף, הרב דוד בר שלטון

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בית הדין חייב בעל לגרש את אשתו ולשלם לה את מלוא הכתובה כיון שאשתו רוצה ילדים והוא לא רוצה ונמנע מלקיים יחסי אישות

הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף, הרב עידו שחר

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בית הדין קבע במקרה מיוחד שחמיו של עגונה הוא עומד מאחרי עיגון בנו וחייב אותו ב30 ימי מאסר בגלל ביזיון בית הדין. כמו כן עורך דינו חוייב בסך 10,000 ש"ח הוצאות משפט אישיות. פסק הדין נכתב על ידי הרב שלמה שטסמן.

הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יצחק זר

בית הדין הרבני הגדול

בפני בית הדין הרבני הגדול נידון חיוב גט על בעל שבמשך כשמונה שנים לא הצליח לדאוג לקורת גג לאשתו וילדיו. בית הדין קבע שהיות וחיוב מדור הוא בכלל חיוב מזונות ודינם שווה לעניין חיוב וכפייה. יש לדחות את טענת הבעל שהוא עובד יום ולילה ואינו מצליח לדאוג לקורת גג, כיוון שקורת גג לבני המשפחה הוא דבר שעומד בראש סדר העדיפויות אצל כל בני זוג. לא ניתן לקבל מצב ששני בני זוג עובדים ובכל זאת במשך שנים הבעל לא מוצא דרך להבטיח קורת גג. ולכן למעשה כיון שגם לשיטת הרמ"א (אבן העזר ע, ג) שעני שלא יכול לפרנס אין כופין אותו לגרש, לדעת רוב הפוסקים בעל שיכול לעבוד ולפרנס ואינו עושה כן – כופים עליו לגרש. לכן בית הדין הגדול הכריע שיש לחייב את הבעל לתת גט.

הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס, הרב חיים ויקטור וידאל

בני זוג ביקשו להתגרש. הבעל טען שהאשה איבדה את כתובתה כי שהתה בלילה בבית חברו ואף התנשקה איתו. האשה טוענת שהחבר הנ"ל רק ביקש לחזקה ולנחמה על ההתעללות של בעלה, וכי הוא עצמו סיפר לה שהוא התבקש ע"י בעלה להכין לו נבוט להכותה. הדיינים פסקו שהאשה זכאית לכתובה, אך הוסיפו הסתייגות שהמעשה אסור ע"פ ההלכה והיה מביא לאובדן הכתובה במקרה רגיל.

הרב יגאל לרר, הרב דוד בר שלטון, הרב מנחם האגר

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בני זוג שהתגרשו מטיחים טענות זה בזו. אחת הטענות היא שהאשה לא טבלה. ואולם, כיון שהבעל ידע זאת ולמרות זאת בעא עליה, בית הדין חייב אותו בכתובה.

הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג גדלו בקהילה חסידית. הבעל פרק מעליו עוד תורה ומצוות. בית הדין חייב אותו בגט.

הרב צבי יהודה בן יעקב, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג נישאו. במהלך נישואיהם חוו עליות ומורדות. האישה תובעת גירושין בגלל ביטויים קשים של הבעל כלפיה ואיומים בסנקציות כלכליות. בבית הדין הבעל רצה שלום בית, אך הדיינים התרשמו כי בקשה זו נובעת מרצון לא לשלם כתובה בלבד, ובפרט כי הצדדים פרודים תקופה ארוכה. בית הדין חייב את הבעל אף בתוספת כתובה, אע"פ שפעמים אנו פוסקים ש'אדעתא דמיפק לא כתב לה', כיוון שיש חילוק בין תביעות גירושין שנובעות מפגיעה מהותית בחיי הנישואין המצדיקות תשלום תוספת ובין תביעות מוצדקות הנובעות מטענות האישה בלבד ('בעינא חוטרא לידי'). כמו כן, ישנו הבדל בין מקרים בהם הבעל אנוס ולא יכול לקיים את תנאי הנישואין ובין מקרים בהם הוא בפשיעתו לא מקיימם, ולכן בית הדין פסק שהבעל חייב בכתובה ותוספת.