הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

אתיקה צבאית יהודית

מוסריות ריאליות: המקרה הסורי

הרב עדו רכניץ

יש להעדיף פיגעה מוגבלת במשטר הסורי כדי למנוע ממנו ומגורמים אחרים שימוש בנשק כימי. המאמר פורסם באתר ערוץ 7 לפני התקיפה בסוריה.

קריטריונים להחלפת שבויים במחבלים

הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן

בשנים האחרונות בוצעו מספר עסקאות להחלפת שבויים במחבלים. עסקאות אלה התאפיינו בהיעדר קריטריונים ברורים, ובהעדפה מסוכנת של טובת השבוי (ואף החלל) היחיד, על פני טובת הציבור. מסמך זה מגדיר את סדר העדיפות ביחס בין היחיד לכלל בשאלת פדיון שבויים. המסמך הוא מסמך עקרונות שנכתב ע"י חוקרי מכון משפטי ארץ בהנחית ובחתימת הרבנים: הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר. המסמך פורסם בכלי התקשורת בתאריך: ד' תשרי, תש"ע (21.12.09).

דוגמא אישית במקורות היהודיים

הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ

לערך הצה"לי דוגמא אישית שורשים עמוקים במסורת היהודית. מאמר זה, המבוסס על פרק בספר "אתיקה צבאית יהודית", מנתח ארבע רמות של דוגמא אישית כפי שהן עולות מהמקורות. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 468-469

מבצע "יונתן" (אנטבה) לאור ההלכה

הרב שאול ישראלי

מבצע כדור הרעם (הידוע גם בשמות: מבצע יונתן ומבצע אנטבה) עורר סדרה של שאלות הלכתיות. במאמר זה דן הרב שאול ישראל בסוגיות רבות, ובכלל זה מעמדו ההלכתי של העימות האסימטרי כמלחמה, ההיתר לסכן בני ערובה ומחלצים בפעולת חילוץ, ומעמדה של עסקה לשחרור שבויים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

צה"ל

מוסר לחימה בצוק איתן

הרב עדו רכניץ

את עקרונות ההלכה בעידן הפוסט-מודרני אפשר למצוא דווקא בהלכה

נוהל חניבעל על פי ההלכה

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנות ה-80' של המאה הקודמת התפתח בצה"ל נוהל התמודדות עם חטיפת חייל, הידוע בכינויו "נוהל חניבעל", ולפיו יש לפעול מיידית ובכוח למניעת החטיפה, גם אם יש חשש לפגיעה בחטוף. הדבר נקבע בשל החשש שמא ח"ו יהיה בידי אויבינו חייל חטוף, והם ינצלו זאת לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו רוצחים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים. הרב אלעזר גולדשטיין עוסק במאמר זה בשאלת מקומו של הנוהל הצבאי השנוי במחלוקת שהשתרש בצבא במהלך העשור האחרון. המאמר פורסם בכתב העת תחומין, כרך לא (תשע"א|2011).

הגדרת האויב בלחימה בטרור

הרב עדו רכניץ

על פי המקורות היהודיים כל מלחמה, כולל מלחמה בטרור, היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה, ומכאן ההיתר המקובל בכל העולם לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה

הדין הבינלאומי במשנת הרב שאול ישראל

הרב עדו רכניץ

הדין הבינלאומי הוא שמאפשר את קיומה של המלחמה. עיון במשנתו של הרב שאול ישראלי במלות עשרים שנה לפטירתו

תפיסה קטגורית ביחס לעיסוק המוסרי בטרור - ניתוח שיטת הרב עמיאל

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 בעקבות רצף אירועי דמים התכנסו בתל-אביב נציגי הישוב היהודי לדיון כיצד לפעול. בכינוס נאמו נציגי הסוכנות ראשי ערים ונציגי הרבנות הראשית. הרב עמיאל התביעה חותם משמעותי על הדיון בקביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האיש הנקי הזה..."

הצלת רבים מול מעטים באסון צור

הרב שאול ישראלי

ב-4 בנובמבר 1983, התפוצצה מכונית תופת ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומשמר הגבול בצור, וגרמה ל-60 הרוגים. בפיצוץ קרס הבניין בו שכנה מפקדת השב"כ ומפקדת משמר הגבול שלידה. יחידת החילוץ של צה"ל עמלה בחילוץ קשה ומסובך לאתר ניצולים בבניין. לאחר המבצע נשאל הרב ישראלי כיצד יש לבצע את החילוץ כאשר לפעמים כדי להגיע לניצול אחד הדחפורים נאלצו לפגוע בפצוע אחר שסיכויו להנצל פחותים יותר.

https://flic.kr/p/oBoZ6M

´למה תצאו לערוך מלחמה?´: התנגשות תרבויות במלחמות ישראל

הרב ישראל שריר

הרעיון המדיני היהודי הינו של חברת מופת, דוגמא לעמים, תוך הכרה ברבונותם של עמים אחרים על אדמתם. אין לתפישה היהודית כל תביעה לטריטוריה אחרת מאשר על ארץ ישראל. מחויבת היא למשפט המנהגי הבינלאומי בתנאי שיהיה ברור ומוסכם, ולסטוטורי בתנאי שיהיה שויוני. המלחמה היחידה המותרת כיום, ועל כן גם מחויבת, היא מלחמת מגן. מעבר למחייב מצד הנוהג בעמים, אין עדיין נסוח ברור של חיובי המלחמה והגבלותיה, ובמיוחד במלחמה בטרור מחד ובאיום גרעיני מאידך. עם זאת מוצע, שכללי היסוד הבאים, המעוגנים במקורות ועולים מהם, ישמשו מצע לנסוח האסור והמותר במלחמה: א. קיומו הלאומי של ישראל בארצו הוא ערך עליון (מצוה וקדוש השם); ב. מדינת ישראל מחויבת להגן עליו בשעת הצורך אף במלחמה (במסגרת זו מותרת מכת מנע וגם פעולות תגמול למניעת פעולות אויב עתידיות); ג. יש לעשות כל מאמץ להקטנת מספר הנפגעים שפגיעתם לא תתרום לעצירת האויב (או לחידוש תוקפנותו בעתיד).

ייחוס: צה"ל

גולדסטון, זו מלחמה!

הרב עדו רכניץ

דו"ח גולדסטון פורסם בעקבות מבצע עופרת יצוקה שהתבצע בעזה בשנת 2008. הטענה המרכזית במאמר היא שהביקורת של גולדסטון על ראיית האוכלוסיה בעזה כאויב, איננה במקומה. האוכלוסיה בעזה היא קולקטיב שיש לו הנהגה נבחרת ועליו לשאת במחיר של החלטות ההנהגה. למרות זאת, ניסה צה"ל למקד את הפגיעה בגורמי הסיכון העיקריים, אולם כאשר הדילמה היתה בין פגיעה באזרח ישראלי (וגם חייל הוא אזרח) לבין פגיעה באזרח פלסטיני – בחרה הממשלה בצדק להגן על אזרחיה. המאמר פורסם בבטאון לשכת עוה"ד במחוז חיפה, בדלתיים פתוחות, גיליון 32, נוב´-דצמ´ 2009, עמ´ 17

ייחוס: צה"ל

דיון ציבורי על יציאה למלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה בביקורת הציבורית על תקיפה אפשרית באיראן. דיון זה מעורר דילמה לא פשוטה: מי אמור להחליט כיצד לנהל מאבקים צבאיים? מה הדרך לבקר ולהשפיע על ניהולם? בטור זה שפורסם במוסף "צדק" של מקור ראשון (י"ג אלול תשע"ב 31.8.2012) נידונה החלוקה בין "מלחמת הגנה" ל"מלחמת רשות", כפי שמבאר אותה הרמב"ם וכפי שאנו רואים כיום בפער בין ארה"ב לישראל במאבקם נגד האיום האיראני.

דרוש: מפקד שחוזר בתשובה

הרב אלעזר גולדשטיין

יואב גלנט, הרמטכ"ל המיועד, נחקר בשתי עבירות ערכיות חמורות כאשר עבירה גוררת עבירה: האחת היא תפיסת שטח שלא כחוק, והשניה השקר לוועדת טירקל. על פי הפרסומים, בפרשת גלנט אנו מוצאים את הבעיה בשני הצדדים שלה. המערכת שוגה בכך שהפתרון היחידי שהיא מציעה הוא הדחה, וממילא היא מעודדת את מי שטעה וחטא להסתיר את מעשיו. וכיון שאין אדם שאיננו טועה, מי שנשאר במערכת הם אלו שהצליחו להסתיר את כשלונותיהם, ודווקא מי שמודה – מודח. מאידך גם מנהיג שמסתפק במאבק לטיהור שמו ולא בתיקון מידותיו וטעויותיו מעיד על עצמו שאין הוא בשל לעשות תשובה ולהמשיך הלאה.

הדחה, הפקת לקחים או חזרה בתשובה

הרב עדו רכניץ

תחושת ההחמצה הקשה בעקבות מלחמת לבנון השנייה הובילה להקמת עשרות ועדות חקירה לבדיקת התפקוד של הדרג הצבאי והאזרחי. בניגוד לכך התורה מניחה שבמקום שבו יש עשייה יש כישלון, והמענה לכך אינו ניסיון לנפות מתוך המערכת את כל מי שנכשל, אלא להציע דרך של תשובה ותיקון. רק מי שמסרב לחזור בתשובה, להודות בחטאו ולתקן אותו - יודח מתפקידו. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט, בעקבות מלחמת לבנון השניה.

הדין הבינלאומי - סקירה

הרב עדו רכניץ

הדין הבינלאומי תפס במאה השנים האחרונות מקום מרכזי בדיונים של מוסר לחימה. הרב קוק דן במלחמות העבר ומציין שבעולם ללא דיני מלחמה ואמנות בינלאומיות היה הכרח לנהוג באכזריות בלחימה. אמנם, הרב קוק מדגיש שיש צורך להיזהר שלא "לדחוק את השעה" ולדבר גבוהה גבוהה על מוסר לחימה אוטופי כאשר בפועל המציאות היא אכזרית ומדממת. למעשה משמעות הדברים היא שיש לשאוף למיתון השימוש בכוח והאכזריות בלחימה, כל זאת מתוך ראייה מפוקחת של המציאות והאויב שלפנינו.

"המאורעות וההבלגה"

הרב משה אביגדור עמיאל

מאמר זה חזר הרב עמיאל על שיטתו ביחס לפגיעה בחפים מפשע, והדרישת המוסר היהדות שלא להרוג ללא משפט. מאמר זה הוא ביאור הדברים שנשא בכנס היישובי שזה עיקרם: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..."

הסתערות המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק בחתירה למגע בדבקות במשימה, ומסיים בדברים הבאים: גישה מלחמתית כזאת מפיחה רוח גבורה עליאית בלבות חיל הלוחמים ששום כח בעולם לא יוכל לשוברו - להסתער בכל כחות גופם ונפשם על אויבים ולהלחם בחרף נפש בעד העם ובעד עריו - ערי ה´. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גירסה 3.

הצלת רבים מול מעטים באסון צור

הרב שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי נשאל בדבר סדר הצלת לכודים בהתמוטטות בניין. השאלה הגיע בעקבות אסור צור הראשון שבו התמוטט בנין רב קומות על עשרות רבות של חיילי צה"ל, רוב החיילים נמצאו בקומות התחתונות אך על מנת להגיע אליהם היה צריך להשתמש בכלי הנדסה שהיו הורגים בידיים את השוהים בקומות העליונות. משטרת ישראל פנתה למכון צומת שיסיעו בידם להכריע כיצד יש לנהוג במקרה זה. המכון הפנה את השואל לרב שאול ישראלי. (תחומין ד, עמ´ 144). בתשובה חשובה זאת חידד הרב ישראלי כמה יסודות בדבר הכלל "אין דוחין נפש מפני נפש". יסודות אלו רלוונטיים לשאלות רבות הנוגעות בערך חיי אדם. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

התחקיר הערכי

הרב עדו רכניץ

מאמר זה קורא לביצוע תחקיר ערכי לצד התחקיר המבצעי. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 416.

כוחו המוסרי של צה"ל

הרב שלמה מן ההר

מאמר זה הוא חלק מספרו של הרב מן ההר העוסק בדיני צבא ומלחמה. רוב הספר עוסק בדרכי שמירת ההלכה בצבא, בפרק זה החותם את הספר הרב מן ההר נוגע בשאלת מוסריות המלחמה והשליטה הצבאית על ארץ ישראל. הרב מן ההר פותח בכך שהזכות המוסרית לשלוט בארץ ישראל יסודה בזכות של עם ישראל על הארץ שנובעת מהבטחת ה´. בהמשך הוא דן בעצם המלחמה וכך הוא מסכם: "גם אם מלחמת מצווה היא מעשה מוסרי וחשוב, יש לזכור שהאדם הנלחם בה הורג בני אדם. הוא עושה דבר העומד בניגוד לאחד הערכים היסודיים שביהדות: "לא תרצח". עלינו לשמור על צלם האלוקים שבלוחם, ולהימנע מלהפוך את ההרג למטרה לשמה ולערך בפני עצמו... כדי שההרג במלחמה לא יהיה רצח, חייב החייל לזכור גם במלחמה על מה הוא נלחם."

כיתור ערים במבצע ´חומת מגן´

הרב אייל קרים

אחד המצבים שמעוררים דילמות במוסר מלחמה הוא מציאות של "מצור" בפרט אם לכודים במצור לוחמים ואזרחים ביחד. שאלה זאת רלוונטית באופנים שונים הן במצור על חבל ארץ שלם (כגון על רצועת עזה), בן בכיתור עיר בודדת, ואפילו בכיתור בית. הלכה קדומה שנלמדה ממלחמת ישראל במדין עוד לפני כניסתם לארץ היא שבשעת מצור אין להקיף את העיר מכל הכיוונים, אלא יש להשאיר פתח כדי לאפשר בריחה מהעיר. הרב (אל"מ) אייל קרים דן בשאלה זאת ביחס למבצע "חומת מגן" והוא סוקר שלוש שיטות ביחס ליישום מצווה זאת בימינו. לדעת הרב שלמה גורן במלחמת לבנון היה חובה ליישם מצוה זאת כלפי המחבלים עצמם. ואילו לדעת הרב שאול ישראלי המצווה רלוונטית כלפי האוכלסיה האזרחית אך לא כלפי המחבלים. ואילו דעת הרב יהושע מנחם אהרנברג עיקר השיקולים הם טקטיים ולכן לדעתו "הייתה מוטלת חובה על צה"ל, הן במלחמת שלום הגליל במצור על ביירות והן במבצע ´חומת מגן´, לצור על האויב מארבעה כיוונים ולא לאפשר בריחת מחבלים מהערים הנצורות." המאמר פורסם בספר "מלחמה בטרור" בהוצאת המכון לרבני ישובים, והועלה לאתר מתוך האתר של המכון לרבני ישובים.

מבצע שינוי כיוון - התבוננות ערכית

הרב ישראל שריר

מבצע ´שינוי כיוון´ (שלימים נקרא, מלחמת לבנון השניה) היה מוגבל בהיקפו, אולם מספיק היה בו כדי לחשוף מציאות מורכבת. מחד, הישגים צבאיים-טכנולוגיים חסרי תקדים, כמו, למשל, השמדת כמעט כל המערך הרקטי הבינוני והארוך של החיזבאללה - חלקו לפני הפעלתו וחלקו מייד אחריו. מאידך, נחשפו בו לא מעט כשלים מקצועיים ופיקודיים, כפי שעולה מוועדות החקירה השונות. יתרה מזאת, אולי יותר מכל מלחמה בעבר חשף מבצע ´שינוי כיוון´ מציאות ערכית מורכבת. מחד, גילויי גבורה ומסירות נפש עילאיים, במיוחד בדרגי השדה הזוטרים. ומאידך, רוח אחרת, חדשה לצה"ל, הססנית ורופסת, במיוחד בקצונה הבכירה ובהנהגה המדינית. מאמר זו עוסק בצורך לגבש אתיקה צבאית יהודית כמענה לכשלים הערכיים שהתגלו במלחמה. פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

מוסר הלחימה לאור ההלכה / סקירת שיטתו של הרב שלמה גורן

הרב אלעזר גולדשטיין

הרב גורן עסק רבות במוסר מלחמה, במאמר מקיף שפותח את סדרת הספרים שלו "משיב מלחמה" הוא מפרט את יסודות הדיון במוסר מלחמה. במאמר שמפורסם באתר תמצתי את עיקרי דבריו ומסקנותיו. ניתן לחלק את המאמר למספר נושאים שנובעים אחד מהשני: א. כל אדם נברא בצלם אלוקים ופגיע בחיי אדם היא "ערך העליון בתורת ישראל". (עמ´ א-י) ב. במצוות המלחמה אסור להימנע מהרג האויב ע"י השתמטות. (עמ´ יא-יג) ג. מצוות המלחמה מתירה פגיעה רק בלוחמים, ואוסרת פגיעה במי שאינו מעורב. (עמ´ יד-טו) ד. בדיני נפשות חובה להקפיד על מוסר מעבר להלכה, וזאת "הלכת-על" בדיני פיקוח נפש. (עמ´ טז-כט) ה. יש אחריות עקיפה על מנהיגים ועל כל אחד שממונה ישירות על אוכלוסיה (עמ´ כט-לח) ו. במסורת ישראל אנו רואים חמלה על השבויים וכבוד לחללי האויב זאת מתוך ההכרה שכולם נבראו בצלם אלוקים. (עמודים לח-מ)

מטרת המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק במטרת המלחמה ופותח בדברים הבאים: מגמת המלחמה שישראל מכריזה על עם מן העמים או על מדינה מן המדינות צריכת להיות במחשבה תהילה לשם מטרה נעלה בכדי להלחם מלחמות ה׳ להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

מיקום המפקד בקרב

אל"מ (מיל.) מרדכי יוגב

שאלת מיקום המפקד, והתביעה למתן "דוגמא האישית" שורשית מאוד במקורות היהדות. זאת התכונה אותה דרש משה ממנהיג עם ישראל "איש אשר יצא לפניהם". במאמר זה פורס אל"מ מרדכי יוגב את רוחב המקורות בסוגיה תוך התבוננות על הדילמות המודרניות למול ערכים מהותיים. המאמר פורסם בשנת תשס"ו (2006) בספר "המלחמה בטרור" בהוצאת המכון לרבני יישובים. מאמר זה שפורסם עוד קודם למלחמת לבנון השניה, מקבל משמעות גדולה לאור אחת הביקורות הבולטות שהיו כנגד המלחמה והיא בחירתם של מפקדים בחירים לעמוד מאחור ולא בראש הכוח. ביקורת זאת נידונה בפירוט במסקנות ועדת וינוגרד.

מקומו של המפקד בשדה הקרב

הרב בניהו ג'מוס

בצה״ל אין תורת מנהיגות כתובה ואף לא קוד צבאי מסודר, אלא קיימת בו מסורת מנהיגות. לדעתי, המסורת הזאת מוטבעת בגנטיקה היהודית. זוהי מסורת שלפיה המפקד והמנהיג ניצבים בראש המחנה, משמשים דוגמה לחיקוי ומושכים את העם בעקבותיהם. לכן אין זה מפליא שדוד בן-גוריון, שהנהיג את האומה הישראלית בתהליך תקומתה, כתב: ״המפקד הנועז המסתער בראש פקודיו על האויב מעורר בלב חייליו רגש גבורה החבוי בכל איש״. המאמר פורסם במערכות גיליון מס' 425

מילוי פקודה במצב של חוסר אמון בפיקוד

אחת הבעיות הקשות שהתגלו במלחמת לבנון בקיץ תשס"ו, הוא חוסר אמון של חיילים רבים באשר להתנהלות הפיקוד במלחמה. הפקודות הסותרות והמבולבלות, הנובעות מחוסר מקצועיות של מפקדים בכירים ובכירים עד מאוד, אי בהירות ביעדי המלחמה, חוסר ארגון, עירוב אינטרסים אישיים ועוד, שעלו בחייהם של חיילים ואזרחים. בהיסטוריה הצבאית בעולם הרחב מוכרות תופעות כאלו, וייתכן שכבר בעבר במלחמות ישראל במדינת ישראל היו דברים מעין אלה, אלא שהפעם זה עלה בעוצמה חזקה. גם תוצאות התחקירים שנעשו לאחר המלחמה, הצביעו על הכשלים הללו, והיו קצינים בכירים שקידומם עוכב, או שהם אולצו לסיים את תפקידם. מאמר זה עוסק בבעיית האמון בפיקוד הצבאי שעלתה במלחמת לבנון השניה, והוא פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

מסירות נפש למען כלל ישראל / הקדמה לשיטת הראי"ה קוק

הרב אלעזר גולדשטיין

נושא זה של "מסירות נפש" נידון באריכות בארבע תשובות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב שלמה זלמן פינס. התשובות מובאות בספר משפט כהן סימנים: קמ"ב, קמ"ג, קמ"ד, קמ"ח. את מכתבי השאלה של רש"ז פינס הביא פרופ´ נחום רקובר בנספח בסוף ספרו "מסירות נפש".

סיכון עצמי למען כלל ישראל / שו"ת משפט כהן סימן קמב

הראי"ה קוק

להלן קטעים עיקריים מתשובתו של הראי"ה קוק כפי שנערכו על ידי הרב אלעזר גולדשטיין

מצור - הטלתו והלכותיו

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

אחד המצבים שמעוררים דילמות במוסר מלחמה הוא מציאות של "מצור" בפרט אם לכודים במצור לוחמים ואזרחים ביחד. הלכה קדומה שנלמדה ממלחמת ישראל במדין עוד לפני כניסתם לארץ היא שבשעת מצור אין להקיף את העיר מכל הכיוונים, אלא יש להשאיר פתח כדי לאפשר בריחה מהעיר. הרב אליעזר יהודה ולדנברג בספרו החשוב הלכות מדינה (1953) בירר ביסודיות את כל פרטי המצווה זאת בתוך שאר המקורות העוסקים בנושאי מלחמה המובאים בספר. הפרק עוסק בדיני הטלת מצור על עיר של האויב, ופותח בדברים הבאים: "בהיות כל נתיבות התורה שלום וכל דרכיה דרכי נועם, צותה עלינו, שגם אחרי שהאויב לא נענה לקריאת השלום מצידנו והוכרחנו לגשת למלחמה אתו ולשים מצור מסביבו, שלא נמהר להדק מסביבו חגורת חנק ולהתנפל עליו בשצף קצף לכלותו, כי אם ניתן לו עוד פתח פתוח לבריחה ונקיפו רק משלש רוחות."

מצור ביירות לאור ההלכה

החובה להשאיר רוח רביעית בעת מצור נדונה בימינו בהקשר של המצור על ביירות (1982), במלחמת לבנון הראשונה. ראשית המחלוקת במאמר שפרסם הרב גורן בדפי הצופה באותם שנים ותגובת הרב ישראלי. מסקנתו של הרב גורן היא שיש ליישם את דין זה גם כלפי לוחמי האויב. ואילו מסקנתו של הרב ישראלי היא שאין חובה ליישם דין זה כלפי מחבלים אך יש ליישם את הדין כלפי אזרחים בלתי מעורבים ולתת להם אפשרות לצאת ממרחב הלחימה. הרב גורן סידר את שיטתו בספרו משיב מלחמה חלק ג, והרב ישראלי פרסם את דבריו בתחומין חלק ד ולאחר מכן בחוות בנימין סימן טו. עיקר מסקנות למעשה כפי שפורסמו על ידו במאמר: ד. במלחמת מצוה השיקול להניח בריחה לנצורים או לא, נתונה לשיקול בלעדי של מפקדי הצבא והממשלה האחראית להמעשיהם. ה. אין הדברים האמורים מתייחסים אלא באשר למחבלים. אולם האוכלוסיה האזרחית אשר אינה מעורבת בפעולות המחבלים אינם בכלל זה ויש לאפשר להם לצאת מהמצור באין מפריע. המאמר עלה לאתר מתוך הספר חוות בנימין בהסכמת המשפחה הטקסט נלקח באדיבות המאגר הממוחשב אוצר ההלכה והמנהג גירסה 3. הכותרות של המאמר נסופו על ידי הרב אלעזר גולדשטיין

נוהל חניבעל על פי ההלכה

הרב אלעזר גולדשטיין

הרב אלעזר גולדשטיין עוסק במאמר זה בשאלת מקומה של הנוהל הצבאי השנוי במחלוקת שהשתרש בצבא במהלך העשור האחרון. המאמר פורסם בכתב העת תחומין, כרך לא.

סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה

הרב יעקב אריאל

המאמר, שנכתב לזכרו של יעקב אילוז, עוסק בסקירת הדיון בפוסקים בשאלת ההסתכנות למען יחידים במלחמה. המאמר נכתב בעקבות דברים שכתב לעצמו יעקב אילוז הי"ד בשאלה זאת. וכך סיכום הדברים: במלחמה אין מתחשבים בשיקולי סיכונם של היחידים, וכל פעולה הנצרכת להצלחת המלחמה, להעלאת המורל ולדבקות במשימה הכל בכלל קידוש ה´, ומצוה למסור את הנפש עליה. המאמר פורסם בספר לו לאילוז ומאוחר יותר בספר באהלה של תורה, חלק ד, סימן יט. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר אוצר ההלכה והמנהג גרסה 3.

ערבות הדדית היעד והמבחן של מבצע עמוד ענן

הרב אלעזר גולדשטיין

ביום רביעי כט חשוון פתח צה"ל במבצע עמוד ענן, היציאה למבצע "עמוד ענן" נובעת כולה מערך אחד ערך ה"ערבות הדדית". במאמר קצר הרחבתי על ערך "הערבות ההדדית" ומבצע זה. יעדי המבצע כפי שניסחו אותם היו השבת ההרתעה של צה"ל. יעדי המבצע אסור שיהיו רק יעדים "טקטיים" כלפי האויב, היעד החשוב ביותר במבצע זה צריך להיות יצירת מערך ברור של מחויבות בעם, יעד זה הוא גם המבחן היחיד להצלחת המבצע. ערך זה כשהוא ממומש יכול גם להכניע את אויבנו. ביום שיהיה ברור לכולם שאין בישראל מדינת דרום ומדינת צפון, שדרות ותל אביב, אלא ישנה ערבות מלאה בין החלקים השונים, וכולם מוכנים להתגייס למען מטרה זאת. ממילא לא יוכלו ארגוני הטרור לחזור למצב לחימה תמידי.

ערך הערבות - סקירה

הרב עדו רכניץ, הרב אלעזר גולדשטיין

אהבת הזולת היא תוצאה של ערך הערבות ההדדית, והיהדות ספוגה בערך המרכזי הזה – "מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". ערך זה בא לידי ביטוי בכמה חובות, כגון, החובה לסייע לנזקק: "...על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך", כמו גם החובה לסייע לאדם הנמצא בסכנת חיים. בזמן מלחמה, וליתר דיוק, בזמן לחימה (ובכלל זה עימות מוגבל), מתרחש שינוי דרמטי מבחינת עוצמת המחויבות הנגזרת מהערבות ההדדית. מהותה של הלחימה היא ההחלטה להורות לאדם לסכן את עצמו. כאשר מדובר על מלחמת הגנה, החלטה זו משמעה האפשרות להקריב את חייהם של אנשים מסוימים למען חייהם של אחרים.

ערך הערבות במבחן העימות האסימטרי

הרב עדו רכניץ

בעימות האסימטרי מוצב איום ישיר על ערך הערבות, באמצעות יצירת איום על חלק קטן מאזרחי המדינה. מטרת האיום במקרים רבים היא להביא לשחיקתה של תחושת הערבות ההדדית ולפירורה של החברה כולה. המאמר פורסם בכתב העת מערכות מס´ 423

ערכי מוסר במלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

מאמר קצר זה פורסם בעלון מעט מן האור, שבת שופטים תש"ע. המאמר מצביע על המתח שבין התרת הרסן שבמלחמה לדרישה להמנע מהשחתה ומתוך עקרון זה ללמוד יסוד כללי ביחס למוסר במלחמה

פדיון במחיר כבד

הרב אברהם גיסר

הרב גיסר במאמר קצר עסק בהשוואה בין התקנה האוסרת "לפדות שבויים יותר מכדי דמיהן" לעניין פדיון חיילים חטופים (בהקשר של עסקת שליט). מסקנתו הרב היא: שכשם שמותר לסכן חיים של חיילים אחרים, מעטים או רבים, כדי לחלץ שבוי משביו או כדי למנוע את נפילתו בשבי כך מותר, באופן אבסורדי, ליטול סיכונים נוספים כלפי האזרחים. מערכת השיקולים הצבאיים והציבוריים מסורה בידינו לכאן או לכאן. כולם מסכימים שכניעה לטרור היא דבר פסול. הדברים אמורים אפילו "בכדי דמיהם". וכי אנחנו מוכנים לחטיפות ולשחרור במחיר "הגיוני". היש כאן מחיר הגיוני? המאמר פורסם במקור ביומן, מקור ראשון, תשרי תשע"א (ימים בודדים לפני עסקת שליט).

פדיון שבויים

הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ

בשנים האחרונות אירעו כמה פרשיות של נפילה בשבי של אנשי כוחות הביטחון, חלקן טרם הסתיימו, והן פצע פתוח בחברה הישראלית, בהקשר זה ניתן להזכיר את רון ארד, יונתן פולארד וגלעד שליט. מאמר זה סוקר ומנתח את הסוגיות, וסופו בהחלטת רבני הציונות הדתית שאלה עיקריה: 1. למרות חשיבותה של מצות פדיון שבויים, יש לשקול עסקה להחלפת שבויים במחבלים על פי טובת הציבור והשפעתה על הביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך. 2. הביטחון הלאומי מושפע בין היתר הן מהרתעת האויב ומהפגיעה ביכולת הפעולה שלו, והן מהנכונות של חיילים להסתכן בידיעה שיעשה מאמץ גדול לשחררם אם ייפלו בשבי. 3. מידת המאמץ לשחרור אדם שסיכן את עצמו שלא כדין – קטנה יותר. 4. יש להשקיע מאמץ מיוחד בשחרור אנשי בטחון שפעלו בשירות המדינה. 5. החלטה על עסקה צריכה להתחשב בהערכת ארגוני המודיעין את הסיכון העתידי הטמון בה. 6. למרות המצווה להביא חלל לקבר ישראל, אין לשחרר מחבלים חיים בתמורה לגופות.

פעולה צבאית בשטח רווי אוכלוסיה אזרחית

הרב נריה גוטל

הרב נריה גוטל עוסק במאמר מקיף זה בשאלת הלחימה בטרור בשטח שרווי בבלתי מעורבים. המאמר נכתב בעקבות הלחימה באינתיפאדה השנייה והשימוש הנרחב בסיכולים ממוקדים, ובכלל זה פגיעה מהאוויר. המאמר פורסם בכתב העת תחומין כרך כג.

פעולת קיביה על פי ההלכה

זהו אחד המאמרים החשובים ביותר שנכתבו בסוגיית דיני מלחמה ומוסר מלחמה. המאמר הוא הראשון שעסק במעמדו של החוק הבינלאומי, וכן בשאלת הפגיעה בבלתי מעורבים. המאמר נכתב בעקבות פעולת קיבייה שהוצגה כפעולת תגמול של תושבים יהודים כנגד כפר ערבים ממנו יצאו מחבלים. בפעולה נפגעו בלתי מעורבים רבים. המאמר קובע מחד גיסא את האיסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, ומאידך גיסא, מתיר פגיעת אגב בבלתי מעורבים בזמן ניסיון לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

קריאה לשלום ותנאי כניעה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק בקריאה לשלום לאויב לפני המלחמה, ובתנאי הכניעה, ופותח בדברים הבאים: בהיות מטרת מלחמה של ישראל עם עם מן העמים הוא בכדי להרים דת האמת, לשבור זרוע הרשעים ולמלאות העולם צדק, לכן מצות עשה מן התורה לפנות אל האויב - אשר הוחלט לצאת לקראתו למלחמה - בקריאה מוקדמת לשלום עם הצעת תנאי השלום. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

שבויי מלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק ביחס הראוי לשבויים ישראלים ולשבויים של האויב, ומסיים בדברים הבאים (מתוך ספר משך חכמה): כדרך המלחמות שאלו שובין מהם והאויב שובה מהם, והדרך כשעושין שלום או בתוך המלחמח מחליפין חשבוים שאינן נאותין עוד למלחמה. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

שיטתו של הרב עמיאל לגבי לפגיעה בחפים מפשע

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 לאחר מספר אירועי דמים בהם נפגעו רבים נעשה נסיון לכנס את מוסדות הישוב היהודי לדון במצב, בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. הרבה מהדיון שם איננו רלוונטי ועסק בשאלות פולטיות פנימיות, אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון הוא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..." במאמר קצר ליקטתי ותמצתתי את עיקרי דבריו בסוגיה, דברים שפתחו פתח לדיון נרחב במהלך השנים שעברו כיצד להתייחס למתח בין האיסור הקטגורי לרצוח לבין התמודדות עם מלחמה וטרור.

שער לערך חיי אדם

הרב אלעזר גולדשטיין

בשער זה סקרנו את יסודות המאמרים העוסקים בדילמות הקשורות בסיכון חיי אדם בצבא. שאלת סיכון חיי אדם בצבא ככלל ובשעת מלחמה בפרט הינה אחת הדילמות המרכזיות במוסר מלחמה. הדילמה כיצד להתיחס לסיכון חיי אדם בצבא התחדדה מאוד בשנים האחרונות, ואחת הביקורות הבולטות על התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה היתה עודף הדאגה לחיי אדם על פני הדבקות במשימה. לאור זאת חובה עלינו לשאול ולזקק מתי הדאגה לחיי אדם תואמת לערך "קדושת החיים" ומתי מהעדר מוכנות להקרבה למען החברה וערכיה.