הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

אתיקה צבאית

מאמרים

נוהל חניבעל על פי ההלכה

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנות ה-80' של המאה הקודמת התפתח בצה"ל נוהל התמודדות עם חטיפת חייל, הידוע בכינויו "נוהל חניבעל", ולפיו יש לפעול מיידית ובכוח למניעת החטיפה, גם אם יש חשש לפגיעה בחטוף. הדבר נקבע בשל החשש שמא ח"ו יהיה בידי אויבינו חייל חטוף, והם ינצלו זאת לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו רוצחים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים. הרב אלעזר גולדשטיין עוסק במאמר זה בשאלת מקומו של הנוהל הצבאי השנוי במחלוקת שהשתרש בצבא במהלך העשור האחרון. המאמר פורסם בכתב העת תחומין, כרך לא (תשע"א|2011).

´למה תצאו לערוך מלחמה?´: התנגשות תרבויות במלחמות ישראל

הרב ישראל שריר

הרעיון המדיני היהודי הינו של חברת מופת, דוגמא לעמים, תוך הכרה ברבונותם של עמים אחרים על אדמתם. אין לתפישה היהודית כל תביעה לטריטוריה אחרת מאשר על ארץ ישראל. מחויבת היא למשפט המנהגי הבינלאומי בתנאי שיהיה ברור ומוסכם, ולסטוטורי בתנאי שיהיה שויוני. המלחמה היחידה המותרת כיום, ועל כן גם מחויבת, היא מלחמת מגן. מעבר למחייב מצד הנוהג בעמים, אין עדיין נסוח ברור של חיובי המלחמה והגבלותיה, ובמיוחד במלחמה בטרור מחד ובאיום גרעיני מאידך. עם זאת מוצע, שכללי היסוד הבאים, המעוגנים במקורות ועולים מהם, ישמשו מצע לנסוח האסור והמותר במלחמה: א. קיומו הלאומי של ישראל בארצו הוא ערך עליון (מצוה וקדוש השם); ב. מדינת ישראל מחויבת להגן עליו בשעת הצורך אף במלחמה (במסגרת זו מותרת מכת מנע וגם פעולות תגמול למניעת פעולות אויב עתידיות); ג. יש לעשות כל מאמץ להקטנת מספר הנפגעים שפגיעתם לא תתרום לעצירת האויב (או לחידוש תוקפנותו בעתיד).

דיון ציבורי על יציאה למלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה בביקורת הציבורית על תקיפה אפשרית באיראן. דיון זה מעורר דילמה לא פשוטה: מי אמור להחליט כיצד לנהל מאבקים צבאיים? מה הדרך לבקר ולהשפיע על ניהולם? בטור זה שפורסם במוסף "צדק" של מקור ראשון (י"ג אלול תשע"ב 31.8.2012) נידונה החלוקה בין "מלחמת הגנה" ל"מלחמת רשות", כפי שמבאר אותה הרמב"ם וכפי שאנו רואים כיום בפער בין ארה"ב לישראל במאבקם נגד האיום האיראני.

הדין הבינלאומי בהלכה - סקירה

הרב עדו רכניץ

הדין הבינלאומי תפס במאה השנים האחרונות מקום מרכזי בדיונים של מוסר לחימה. הרב קוק דן במלחמות העבר ומציין שבעולם ללא דיני מלחמה ואמנות בינלאומיות היה הכרח לנהוג באכזריות בלחימה. אמנם, הרב קוק מדגיש שיש צורך להיזהר שלא "לדחוק את השעה" ולדבר גבוהה גבוהה על מוסר לחימה אוטופי כאשר בפועל המציאות היא אכזרית ומדממת. למעשה משמעות הדברים היא שיש לשאוף למיתון השימוש בכוח והאכזריות בלחימה, כל זאת מתוך ראייה מפוקחת של המציאות והאויב שלפנינו.

הסתערות המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק בחתירה למגע בדבקות במשימה, ומסיים בדברים הבאים: גישה מלחמתית כזאת מפיחה רוח גבורה עליאית בלבות חיל הלוחמים ששום כח בעולם לא יוכל לשוברו - להסתער בכל כחות גופם ונפשם על אויבים ולהלחם בחרף נפש בעד העם ובעד עריו - ערי ה´. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גירסה 3.

התחקיר הערכי

הרב עדו רכניץ

מאמר זה קורא לביצוע תחקיר ערכי לצד התחקיר המבצעי. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 416.

כוחו המוסרי של צה"ל

הרב שלמה מן ההר

מאמר זה הוא חלק מספרו של הרב מן ההר העוסק בדיני צבא ומלחמה. רוב הספר עוסק בדרכי שמירת ההלכה בצבא, בפרק זה החותם את הספר הרב מן ההר נוגע בשאלת מוסריות המלחמה והשליטה הצבאית על ארץ ישראל. הרב מן ההר פותח בכך שהזכות המוסרית לשלוט בארץ ישראל יסודה בזכות של עם ישראל על הארץ שנובעת מהבטחת ה´. בהמשך הוא דן בעצם המלחמה וכך הוא מסכם: "גם אם מלחמת מצווה היא מעשה מוסרי וחשוב, יש לזכור שהאדם הנלחם בה הורג בני אדם. הוא עושה דבר העומד בניגוד לאחד הערכים היסודיים שביהדות: "לא תרצח". עלינו לשמור על צלם האלוקים שבלוחם, ולהימנע מלהפוך את ההרג למטרה לשמה ולערך בפני עצמו... כדי שההרג במלחמה לא יהיה רצח, חייב החייל לזכור גם במלחמה על מה הוא נלחם."

מבצע שינוי כיוון - התבוננות ערכית

הרב ישראל שריר

מבצע ´שינוי כיוון´ (שלימים נקרא, מלחמת לבנון השניה) היה מוגבל בהיקפו, אולם מספיק היה בו כדי לחשוף מציאות מורכבת. מחד, הישגים צבאיים-טכנולוגיים חסרי תקדים, כמו, למשל, השמדת כמעט כל המערך הרקטי הבינוני והארוך של החיזבאללה - חלקו לפני הפעלתו וחלקו מייד אחריו. מאידך, נחשפו בו לא מעט כשלים מקצועיים ופיקודיים, כפי שעולה מוועדות החקירה השונות. יתרה מזאת, אולי יותר מכל מלחמה בעבר חשף מבצע ´שינוי כיוון´ מציאות ערכית מורכבת. מחד, גילויי גבורה ומסירות נפש עילאיים, במיוחד בדרגי השדה הזוטרים. ומאידך, רוח אחרת, חדשה לצה"ל, הססנית ורופסת, במיוחד בקצונה הבכירה ובהנהגה המדינית. מאמר זו עוסק בצורך לגבש אתיקה צבאית יהודית כמענה לכשלים הערכיים שהתגלו במלחמה. פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

מטרת המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק במטרת המלחמה ופותח בדברים הבאים: מגמת המלחמה שישראל מכריזה על עם מן העמים או על מדינה מן המדינות צריכת להיות במחשבה תהילה לשם מטרה נעלה בכדי להלחם מלחמות ה׳ להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

מילוי פקודה במצב של חוסר אמון בפיקוד

הרב יהודה זולדן

אחת הבעיות הקשות שהתגלו במלחמת לבנון בקיץ תשס"ו, הוא חוסר אמון של חיילים רבים באשר להתנהלות הפיקוד במלחמה. הפקודות הסותרות והמבולבלות, הנובעות מחוסר מקצועיות של מפקדים בכירים ובכירים עד מאוד, אי בהירות ביעדי המלחמה, חוסר ארגון, עירוב אינטרסים אישיים ועוד, שעלו בחייהם של חיילים ואזרחים. בהיסטוריה הצבאית בעולם הרחב מוכרות תופעות כאלו, וייתכן שכבר בעבר במלחמות ישראל במדינת ישראל היו דברים מעין אלה, אלא שהפעם זה עלה בעוצמה חזקה. גם תוצאות התחקירים שנעשו לאחר המלחמה, הצביעו על הכשלים הללו, והיו קצינים בכירים שקידומם עוכב, או שהם אולצו לסיים את תפקידם. מאמר זה עוסק בבעיית האמון בפיקוד הצבאי שעלתה במלחמת לבנון השניה, והוא פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

סיכון עצמי למען כלל ישראל / שו"ת משפט כהן סימן קמב

הראי"ה קוק

להלן קטעים עיקריים מתשובתו של הראי"ה קוק כפי שנערכו על ידי הרב אלעזר גולדשטיין

קריטריונים להחלפת שבויים במחבלים

הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן

בשנים האחרונות בוצעו מספר עסקאות להחלפת שבויים במחבלים. עסקאות אלה התאפיינו בהיעדר קריטריונים ברורים, ובהעדפה מסוכנת של טובת השבוי (ואף החלל) היחיד, על פני טובת הציבור. מסמך זה מגדיר את סדר העדיפות ביחס בין היחיד לכלל בשאלת פדיון שבויים. המסמך הוא מסמך עקרונות שנכתב ע"י חוקרי מכון משפטי ארץ בהנחית ובחתימת הרבנים: הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר. המסמך פורסם בכלי התקשורת בתאריך: ד' תשרי, תש"ע (21.12.09).

נוהל חניבעל על פי ההלכה

הרב אלעזר גולדשטיין

הרב אלעזר גולדשטיין עוסק במאמר זה בשאלת מקומה של הנוהל הצבאי השנוי במחלוקת שהשתרש בצבא במהלך העשור האחרון. המאמר פורסם בכתב העת תחומין, כרך לא.

סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה

הרב יעקב אריאל

המאמר, שנכתב לזכרו של יעקב אילוז, עוסק בסקירת הדיון בפוסקים בשאלת ההסתכנות למען יחידים במלחמה. המאמר נכתב בעקבות דברים שכתב לעצמו יעקב אילוז הי"ד בשאלה זאת. וכך סיכום הדברים: במלחמה אין מתחשבים בשיקולי סיכונם של היחידים, וכל פעולה הנצרכת להצלחת המלחמה, להעלאת המורל ולדבקות במשימה הכל בכלל קידוש ה´, ומצוה למסור את הנפש עליה. המאמר פורסם בספר לו לאילוז ומאוחר יותר בספר באהלה של תורה, חלק ד, סימן יט. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר אוצר ההלכה והמנהג גרסה 3.

ערבות הדדית היעד והמבחן של מבצע עמוד ענן

הרב אלעזר גולדשטיין

ביום רביעי כט חשוון פתח צה"ל במבצע עמוד ענן, היציאה למבצע "עמוד ענן" נובעת כולה מערך אחד ערך ה"ערבות הדדית". במאמר קצר הרחבתי על ערך "הערבות ההדדית" ומבצע זה. יעדי המבצע כפי שניסחו אותם היו השבת ההרתעה של צה"ל. יעדי המבצע אסור שיהיו רק יעדים "טקטיים" כלפי האויב, היעד החשוב ביותר במבצע זה צריך להיות יצירת מערך ברור של מחויבות בעם, יעד זה הוא גם המבחן היחיד להצלחת המבצע. ערך זה כשהוא ממומש יכול גם להכניע את אויבנו. ביום שיהיה ברור לכולם שאין בישראל מדינת דרום ומדינת צפון, שדרות ותל אביב, אלא ישנה ערבות מלאה בין החלקים השונים, וכולם מוכנים להתגייס למען מטרה זאת. ממילא לא יוכלו ארגוני הטרור לחזור למצב לחימה תמידי.

ערך הערבות - סקירה

הרב עדו רכניץ, הרב אלעזר גולדשטיין

אהבת הזולת היא תוצאה של ערך הערבות ההדדית, והיהדות ספוגה בערך המרכזי הזה – "מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". ערך זה בא לידי ביטוי בכמה חובות, כגון, החובה לסייע לנזקק: "...על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך", כמו גם החובה לסייע לאדם הנמצא בסכנת חיים. בזמן מלחמה, וליתר דיוק, בזמן לחימה (ובכלל זה עימות מוגבל), מתרחש שינוי דרמטי מבחינת עוצמת המחויבות הנגזרת מהערבות ההדדית. מהותה של הלחימה היא ההחלטה להורות לאדם לסכן את עצמו. כאשר מדובר על מלחמת הגנה, החלטה זו משמעה האפשרות להקריב את חייהם של אנשים מסוימים למען חייהם של אחרים.

ערכי מוסר במלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

מאמר קצר זה פורסם בעלון מעט מן האור, שבת שופטים תש"ע. המאמר מצביע על המתח שבין התרת הרסן שבמלחמה לדרישה להמנע מהשחתה ומתוך עקרון זה ללמוד יסוד כללי ביחס למוסר במלחמה

פדיון במחיר כבד

הרב אברהם גיסר

הרב גיסר במאמר קצר עסק בהשוואה בין התקנה האוסרת "לפדות שבויים יותר מכדי דמיהן" לעניין פדיון חיילים חטופים (בהקשר של עסקת שליט). מסקנתו הרב היא: שכשם שמותר לסכן חיים של חיילים אחרים, מעטים או רבים, כדי לחלץ שבוי משביו או כדי למנוע את נפילתו בשבי כך מותר, באופן אבסורדי, ליטול סיכונים נוספים כלפי האזרחים. מערכת השיקולים הצבאיים והציבוריים מסורה בידינו לכאן או לכאן. כולם מסכימים שכניעה לטרור היא דבר פסול. הדברים אמורים אפילו "בכדי דמיהם". וכי אנחנו מוכנים לחטיפות ולשחרור במחיר "הגיוני". היש כאן מחיר הגיוני? המאמר פורסם במקור ביומן, מקור ראשון, תשרי תשע"א (ימים בודדים לפני עסקת שליט).

שיטתו של הרב עמיאל לגבי לפגיעה בחפים מפשע

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 לאחר מספר אירועי דמים בהם נפגעו רבים נעשה נסיון לכנס את מוסדות הישוב היהודי לדון במצב, בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. הרבה מהדיון שם איננו רלוונטי ועסק בשאלות פולטיות פנימיות, אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון הוא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..." במאמר קצר ליקטתי ותמצתתי את עיקרי דבריו בסוגיה, דברים שפתחו פתח לדיון נרחב במהלך השנים שעברו כיצד להתייחס למתח בין האיסור הקטגורי לרצוח לבין התמודדות עם מלחמה וטרור.

שער לערך חיי אדם

הרב אלעזר גולדשטיין

בשער זה סקרנו את יסודות המאמרים העוסקים בדילמות הקשורות בסיכון חיי אדם בצבא. שאלת סיכון חיי אדם בצבא ככלל ובשעת מלחמה בפרט הינה אחת הדילמות המרכזיות במוסר מלחמה. הדילמה כיצד להתיחס לסיכון חיי אדם בצבא התחדדה מאוד בשנים האחרונות, ואחת הביקורות הבולטות על התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה היתה עודף הדאגה לחיי אדם על פני הדבקות במשימה. לאור זאת חובה עלינו לשאול ולזקק מתי הדאגה לחיי אדם תואמת לערך "קדושת החיים" ומתי מהעדר מוכנות להקרבה למען החברה וערכיה.

דוגמא אישית במקורות היהודיים

הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ

לערך הצה"לי דוגמא אישית שורשים עמוקים במסורת היהודית. מאמר זה, המבוסס על פרק בספר "אתיקה צבאית יהודית", מנתח ארבע רמות של דוגמא אישית כפי שהן עולות מהמקורות. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 468-469

מוסריות ריאליות: המקרה הסורי

הרב עדו רכניץ

יש להעדיף פיגעה מוגבלת במשטר הסורי כדי למנוע ממנו ומגורמים אחרים שימוש בנשק כימי. המאמר פורסם באתר ערוץ 7 לפני התקיפה בסוריה.

צבא ממלכתי בחברה מגוונת

הרב אברהם גיסר, הרב עדו רכניץ

מזה שבעים שנה מתקיים בצה"ל שירות משותף בין אוכלוסיות וגוונים שונים של החברה, ובסך הכל צה"ל כצבא העם עמד במשימתו הביטחונית. בשנים האחרונות הפך צה"ל לשדה מערכה בין קבוצות אידיאולוגיות שונות והדבר פוגע במעמדו הציבורי ובחוסנו. במסמך זה מוצעים עקרונות מנחים לקיומו ולתפקודו הראוי של צבא ממלכתי בחברה מגוונת. העקרונות המוצעים במסמך זה אינם חידוש יש מאין, אלא ניסיון להמשיג ולהגדיר במידה רבה את הדרך בה הלך צה"ל במשך שנים רבות. מטרת המסמך היא לקבוע עקרונות שימשיכו ויחזקו את הלגיטימיות של צה"ל כצבא העם, כך שהוא יוכל להמשיך ולעמוד במשימתו העיקרית שהיא שמירת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.

דתיים בגדודים המעורבים - כל מה שצריך לדעת

אתם דתיים וחושבים על שירות בגדודים המעורבים? הגעתם למקום הנכון! כל התשובות לכל השאלות

פנייה לבני הנוער של הציונות הדתית – 'שירות ראוי בצה"ל'

יש איסור לשרת בגדודים הקרביים המעורבים בצה"ל

שאלות ותשובות

לקיחת ציוד צבאי שמיועד לזריקה

הרב אלעזר גולדשטיין

אין לקחת ציוד צבאי העומד לזריקה כאשר ישנה פקודה האוסרת כך. ראשית כיון שהלכתית יש תוקף לפקודות הצבא, ובוודאי כשהפקודה עליה אתה מדבר נשענת על מציאות עגומה מאוד של לימוד זכות "לשאול" ציוד מהצבא כפי שרואים במציאות. מעבר לכך יש לראות את דרישת הצבא לזריקת הציוד כדרישה להשמדתו ולא כהפקר וממילא יש איסור גזל בלקיחתו. זאת לצד זה שראוי שהצבא ימצא דרכים למנוע בל תשחית.

סרטוני וידיאו

אתיקה צבאית יהודית: ראיון עם הרב אברהם גיסר

הרב אברהם גיסר

מה עמדת ההלכה בעניין פרשת אלאור אזריה בפרט, ובשאלות של מוסר לחימה בכלל?

הלכות גזלה בזמן הזה (7) – האם יש חשש גזל גוי במלחמה? (חו"מ שסז)

הרב אלעזר גולדשטיין

כיצד להתייחס לגזל הגוי בכלל, ובפרט ביחס לביזה ושלל במלחמה? בשיעור נבחנו מספר שאלות מעשיות: האם איסור גזל הגוי נובע מאיסור מהותי מדאורייתא או מחשש חילול ה'? האם לקיחת שלל במלחמה אסורה מדין גזל? מה היחס בין סמכות המדינה לגבי ניהול המלחמה לבין המקורות בתנ"ך העוסקים במלחמות? האם גם בלקיחת אוכל במלחמה יש לחשוש לגזל?