הרשם לקבלת עדכונים
כלכלה יהודית
מאמרים

דגשים למדיניות כלכלית יהודית לקראת תקציב 2013-2014
מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.
תיקון חוק המוסד לביטוח לאומי: מדידת עוני
כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).
גבולות גזרה לכלכלה חופשית
מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.

בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה
מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)

דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים
המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.
תרבות חברתית יהודית עכשיו
הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.

חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)
בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.

הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים
הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.

חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020
1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.
שאלות ותשובות

בחירת מסלול השקעה של קצבאות הילדים
המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה. לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה. לפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים. הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם. לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור.
עמדת ההלכה בנוגע למחאת האפודים הצהובים
על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

שוכר שהוסיף תוספות במושכר, האם המשכיר חייב לשלם לו עליהם?
המשכיר יכול לומר לשוכר שייטול את התוספות שלו ולא חייב לשלם לו עליהם. אם המשכיר בוחר שהתוספת תישאר בשטח שלו ורוצה שהיא תהיה שלו עליו לשלם לשוכר את המחיר הזול של התוספת.
פרסומים

רווחה וערכי היהדות
בספר זה מציג הרב ד"ר עדו רכניץ את התפיסה היהודית בתחום הרווחה, תוך התייחסות לסוגיות אקטואליות
סרטוני וידיאו

החינוך הציבורי כצדק חברתי
הרצאה מתוך כנס דיני ממונות ה-21. באדיבות אתר ישיבה. ניתן לצפות בהרצאה בקישור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/18563

עמותת בצדק - פאנל בנושא: רווחה, צדקה וקניין במדינה היהודית
ד"ר יצחק יוסף ליפשיץ, הרב עדו רכניץ, ד"ר משה הלינגר
פאנל סוער בנושא: רווחה, צדקה וקניין במדינה היהודית. בהשתתפות: ד"ר משה הלינגר, הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, הרב עדו רכניץ ולאחריו דיון בשיתוף חברי הסמינר - חוקרים בכירים ורבנים.
שיעורים מוקלטים
דיני ממונות 7: תחרות עסקית הוגנת
מהם גבולות התחרות העסקית בהלכה? במסגרת השיעור נדונו המונחים "יורד לאומנות חברו" ו"מערופיא" והיישום שלהם בימינו.

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק א: מלחמת המעמדות
הראי"ה קוק חי ופעל בתקופה בה התרחשה המהפכה הקומוניסטית, ובסביבה בה עסקו בשאלת הקומוניזם. בסדרת של שלושה שיעורים נעסוק בעמדות הרב קוק ביחס למוטיבים מרכזיים במניפסט הקומוניסטי. בשיעור הראשון נעסוק בעמדת הרב קוק ביחס לשאלת מלחמת המעמדות שמתאר מרקס. נראה שהרב קוק מקבל את הטענה שישנו ניצול של מעמד אחד על ידי מעמד אחר, אולם, למרות זאת הרב קוק מתנגד לביטול המעמדות אלא מציע פתרונות אחרים.

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק ב: מהפכנות וניצול הפועלים
בשיעור זה נעסוק בהתנגדות הראי"ה קוק למהפכנות כגישה לפתרון בעיות אישיות וחברתיות. כמו גם בעמדותיו ביחס לניצול פועלים מסגרת המהפכה התעשייתית והפתרונות שהוא מציע לכך. [הקלטת השיעור תועלה בהמשך, עמכם הסליחה]

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק ג: לאומיות ורוחניות, הקניין הפרטי והגבלתו
בשיעור שלישי ואחרון זה נעסוק בעמדתו של הראי"ה קוק שהלאומיות והרוחניות הם מציאות ממשית לא פחות מהחומר, וכן שהם הבסיס לפתרון הבעיות החברתיות. כל זאת, בניגוד גמור לעמדתו של מרקס במניפסט הקומוניסטי. כמו כן, נעסוק ביחס המורכב של הרב קוק אל הקניין הפרטי וההכרח לפגוע בו ולהגביל אותו.
האם יש ליהדות משנה כלכלית?
בשיעור זה נעסוק בשאלה העקרונית ונביא את עמדות הפוסקים הסבורים שאין ליהדות משנה כלכלית מפורטת אך יש בה מצוות כלכליות רבות שקובעות גבולות גזרה לכלכלה היהודית.
המצוות הכלכליות שבתורה (חלק א)
שיעור זה עוסק במצוות הכלכליות של התורה ובחן את הערכים שהן מממשות: ערך החירות (הכפויה על האדם) ואת ערך האחווה. השיעור ניתן במסגרת מרכז הלכה והוראה
המצוות הכלכליות שבתורה (חלק ב)
סדרה זאת עוסקת במצוות הכלכליות של התורה ובחן את הערכים שהן מממשות: בשיעור זה נבחן מצוות כלכליות נוספות ואת הערכים המסתתרים מאחוריהן. גם כאן נגלה את ערך האחווה והחירות, וכן ביטוי קטן ומפתיע לערך השוויון.
הגבלות על תחרות כניסה בהלכה
שיעור זה עוסק בהגבלות הקיימות בהלכה על תחרות כניסה ומסקנתו שההלכה מאפשרת הטלת מגבלות כאלה רק כאשר הדבר מועיל לכלל הציבור, וכן כאשר מדובר על תחרות דחיקה שתוצאתה דחיקה מהשוק שחקנים.
הגבלות על תחרות מחירים בהלכה
שיעור זה עוסק במנהג למנוע תחרות על לקוחות קבועים (מערופיא) ובמגבלות על תחרות מחירים.
דיני מיסים בהלכה א: הדין, המנהג וחיוב תלמידי חכמים
שיעור זה עוסק בחובה ההלכתית לשלם מיסים, בהשפעת המנהג על אופן חלוקת המיסים ובפטור של תלמידי חכמים מתשלום מיסים וגבולותיו
דיני מיסים בהלכה ב: חלוקת נטל המס
חלוקת נטל המס בהלכה מתחלקת על פי שלושה עקרונות: עקרון הצורך, עקרון ההנאה מהשירותים הציבוריים ועקרון היכולת הכלכלית
דיני מיסים בהלכה ג: מיסים לצדקה ומס עקיף (מע"מ)
מאז ימי המשנה היה מוטל מס לצורך מימון צדקה על בסיס ממון (פרוגרסיבי) כמו כן בקהילות ישראל היה מקובל מס עקיף על בשר כשר
מבט יהודי על התנהלות כלכלית נכונה
התנהלות כלכלית נכונה מבוססת על צניעות, הימנעות מאשראי ככל הניתן ועל קבלת החלטות רציונאלית. לע"נ אמו"ר יצחק צבי רכניץ, בנקאי גומל חסדים