הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ

מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.

הרב עדו רכניץ

מסמך זה מסכם תקופת לימוד בבית המדרש הישיבתי בירושלים בשנת תשע"ד בנושא: כלכלה, רווחה ויהדות. בלימוד השתתפו אנשי כלכלה ורווחה בהדרכתו של הרב עדו רכניץ. בסיום הלימוד נוסח מסמך זה המתווה את עקרונות מדינת הרווחה על פי התורה. בית המדרש נתמך על ידי משרד המדע.

הרב עדו רכניץ

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

הרב עדו רכניץ

מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.

ד"ר מיכאל הלינגר

מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)

הרב יהודה זולדן

האם נכון להגיע למצב כזה שמי שיוצא לעבוד, מקבל השלמת הכנסה שהיא צדקה, ולא תגמול אמיתי על עבודתו? האם הצדק לא מחייב לדרוש מהמעסיקים לשלם שכר ראוי לעובד?

הרב יהודה זולדן

יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.

ד"ר מיכאל הלינגר

חלק א של העבודה עוסק בהגדרת קו העוני וההתפתחות שחלה בנושא. חלק ב . עוסק בנתינה לעני, הנתינה של הפרט והנתינה הציבורית.

הרב אורי סדן

המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה

הרב עדו רכניץ

לדעת רוב הפוסקים אין חובה לסייע לעני שיכול להיחלץ ממצבו הכלכלי הקשה על ידי עבודה. אולם, חובת הסיוע קיימת כאשר אדם נזקק לסיוע עקב מעשה או מחדל שלו בעבר. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון לא

ד"ר יוסי לונדין

המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.

הרב עדו רכניץ

היוזמה להקמת בתי קזינו חוקיים אמנם תפגע בחברה הישראלית: המכורים להימורים ינוצלו עוד יותר, הגישה הקלה והחוקית להימורים תגדיל את החשיפה של הציבור לעולם מעוות זה, שבו אין משמעות לעבודה ומאמץ, אלא רק לגורל.

הרב עדו רכניץ, ד"ר חיים כהן

הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.

הרב אורי סדן

בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.

הרב אורי סדן

שעור הילודה משפיע על רמת החיים של המשפחה אך זו כשלעצמה אינה מהווה סיבה לעוני. הסיבות לעוני נעוצות בתחום ההשכלה המקצועית אשר בהעדרה שעור ילודה גבוה מעמיק את העוני.

הרב עדו רכניץ

הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.

הרב אורי סדן

ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.

הרב אורי סדן

1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.

הרב עדו רכניץ

ייחודו של המשפט העברי בא לידי ביטוי בשני רבדים: הראשון, במקורו האלוקי ובהתפתחותו על ידי חכמי ישראל לדורותיהם. השני עניינו שגם בעין אנושית ניתן לראות שבצירוף של כלל ההכרעות למערכת משפט אחת נוצרת תמונה ייחודית. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 129.

הרב אלעזר גולדשטיין

המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה. לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה. לפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים. הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם. לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור.

הרב אורי סדן

על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

הרב עמוס ראבילו

המשכיר יכול לומר לשוכר שייטול את התוספות שלו ולא חייב לשלם לו עליהם. אם המשכיר בוחר שהתוספת תישאר בשטח שלו ורוצה שהיא תהיה שלו עליו לשלם לשוכר את המחיר הזול של התוספת.

הרב עדו רכניץ

הרצאה מתוך כנס דיני ממונות ה-21. באדיבות אתר ישיבה. ניתן לצפות בהרצאה בקישור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/18563

ד"ר יצחק יוסף ליפשיץ, הרב עדו רכניץ, ד"ר משה הלינגר

פאנל סוער בנושא: רווחה, צדקה וקניין במדינה היהודית. בהשתתפות: ד"ר משה הלינגר, הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, הרב עדו רכניץ ולאחריו דיון בשיתוף חברי הסמינר - חוקרים בכירים ורבנים.