הרב נחום שמואל גורטלר, הרב יצחק אלמליח, הרב אליעזר איגרא

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג התגרשו ובהסכם הגירושין נקבע שהבעל נותן את הדירה לאשתו בתמורה לויתור שלה על הכתובה, מזונות הילדים ועוד. לאחר מכן נטען כי בני הזוג שבו לחיות ביחד וכי מדובר בהסכם פיקטיבי שמטרתו להבריח את הנכסים מבעלי החובות של הבעל. בית הדין הגדול הפך את פסק הדין של בית הדין האזורי באשקלון, וקבע כי ההסכם תקף.

הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בעל תבע שיכילו הסדר איזון משאבים על דירה משותפת שנרשמה עוד לפני הנישואים בחלוקה של 1/3 לבעל 2/3 לאשה. בית הדין דן בכמה נושאים מהותיים: דיני קנייני קרקע, חזקת שימוש, מנהג המדינה ודינא דמלכותא, והכריע שגם לפי חוק יחסי ממון וגם לפי המנהג נכס השייך לאחד הצדדים מלפני הנישואין לא יאוזן.

הרב ישועה רטבי

הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים

הרב אהרן פלדמן

החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.

הרב אסף מישור

אף כאשר התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, בדין תורה אין הדבר מועיל כיון שיש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים וכל אחד יכול למחות. אולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.

הרב אסף שטיקל

כאשר מסלעה נבנתה בשטח של שכן יש לפנות את השטח, כאשר נבנה בית או חלק ממנו בטעות בשטח של שכן יש לפצות את בעל הקרקע

הרב הלל גפן

האם מותר לבנות בית כנסת על שטח המיועד להיות שטח ציבורי ירוק ולא שטחי ציבור? הרישום בטאבו מעיד מי הוא הבעלים האמיתי על השטח, ולכן אסור לבנות בית כנסת על שטח כזה. מכאן עולה שאסור לכתחילה להתפלל בבית הכנסת כזה, כיוון 'שאין קטגור נעשה סנגור'.