הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מאמרים שנכתבו על ידי הרב יצחק אלמליח

  1. **תביעת גירושין הדדית כאשר כל צד מאשים את רעהו במרידה / פד"ר 1053135/3

    בני זוג התגרשו, כל צד האשים את הצד השני שהוא הגורם לגירושין והוא מרד. בית הדין פסק פשרה בקשר לכתובה, לאחר בירור עמוק של דיני כתובה במורדים.

    קראו עוד...

  2. טענת הסכם גירושין למראית עין / פסק דין רבני 1013683/1

    בני זוג התגרשו ובהסכם הגירושין נקבע שהבעל נותן את הדירה לאשתו בתמורה לויתור שלה על הכתובה, מזונות הילדים ועוד. לאחר מכן נטען כי בני הזוג שבו לחיות ביחד וכי מדובר בהסכם פיקטיבי שמטרתו להבריח את הנכסים מבעלי החובות של הבעל. בית הדין הגדול הפך את פסק הדין של בית הדין האזורי באשקלון, וקבע כי ההסכם תקף.

    קראו עוד...

  3. משמורת ילדים / פד"ר 812347/8‏

    מדובר בבני זוג חרדיים שהתגרשו והאשה הפסיקה לשמור מצוות. בין בני הזוג מחלוקת לגבי משמרות הילדים. בית הדין הגדול החליט כי הילדים יהיו במשך השבוע אצל אמם, ובשבתות וחגים אצל האב. זאת, לאחר שבית הדין קיבל בחלקה את חוות דעת המומחה שהוגשה.

    קראו עוד...

  4. סמכות בית הדין לעכב יציאתו מן הארץ של מי שאינו אזרח ישראל / 1070300-3

    בית הדין דן בשאלת סמכות בתי הדין הרבניים בישראל למנוע יציאה מן הארץ מיהודי אשר איננו אזרח ישראלי המסרב לתת גט לאשתו. במישור ההלכתי בית הדין דן בסוגיית חיוב הליכה אחר הנתבע, ובדין זכות התביעה ל"בית דין הגדול" או "בית הוועד" בזמן הזה. בית הדין חזר והבהיר כפי שכבר פסקו בעבר "גדולי הדיינים לדורותיהם, דיינים שהיו ממעצבי דמותה של מערכת בתי הדין" שבית הדין בישראל בהיותו ערכאת השיפוט בעלת סמכות כפיה היחידה בעולם הוא מהווה "בית הוועד", ובנוסף לכך אין להכיל את החיוב ללכת אחר הנתבע אלא כאשר יש שוויון בסמכויות של בתי הדין במקומות השונים, אך במקרה שלא יינתן סעד במידה וילכו אחר הנתבע בטל החיוב.

    קראו עוד...

  5. חיוב גט על בעל שאינו מספק קורת גג לאשתו וילדיו / פד"ר 1070994/1

    בפני בית הדין הרבני הגדול נידון חיוב גט על בעל שבמשך כשמונה שנים לא הצליח לדאוג לקורת גג לאשתו וילדיו. בית הדין קבע שהיות וחיוב מדור הוא בכלל חיוב מזונות ודינם שווה לעניין חיוב וכפייה. יש לדחות את טענת הבעל שהוא עובד יום ולילה ואינו מצליח לדאוג לקורת גג, כיוון שקורת גג לבני המשפחה הוא דבר שעומד בראש סדר העדיפויות אצל כל בני זוג. לא ניתן לקבל מצב ששני בני זוג עובדים ובכל זאת במשך שנים הבעל לא מוצא דרך להבטיח קורת גג. ולכן למעשה כיון שגם לשיטת הרמ"א (אבן העזר ע, ג) שעני שלא יכול לפרנס אין כופין אותו לגרש, לדעת רוב הפוסקים בעל שיכול לעבוד ולפרנס ואינו עושה כן – כופים עליו לגרש. לכן בית הדין הגדול הכריע שיש לחייב את הבעל לתת גט.

    קראו עוד...

  6. **אדם שחתם על חוזה כשהוסתרו ממנו נתונים חשובים / בית הדין הרבני הגדול 1041286/1

    אשה חתמה על הסכם גירושין ולאחר זמן נודע לה שיש לבעלה זכויות שהיא לא ידעה עליהן, ואילו ידעה לא היתה חותמת. הדיינים הכריעו שאילו האשה לא היתה יודעת כלל שיש זכויות - היה מקום לטענתה. אך הואיל והיא ידעה שיש זכויות אלא שלא טרחה לברר מה הן הזכויות, אינה יכולה לטעון שההסכם בטעות יסודו.

    קראו עוד...

  7. **המלצה לגט שניתנה אחרי שבית הדין קבע שאין מקום לחייב גט/ פד"ר ‏1073898/1

    בית הדין קבע שאין מקום לחיב גט, ושעל הצדדים להביא בתוך שבעה ימים דו"ח על החיובים הקבועים בבית המשפט. הדיונים בבית המשפט טרם הסתיימו, אך הבעל הביא דו"ח בינים. בית הדין המליץ לצדדים להתגרש. האשה ערערה משום שבית הדין קבע תחילה שאין מקום לחיב גט, ומשום שהדיון בבית המשפט טרם הסתיים, ומילא לא הוגש לבית הדין דו"ח. בית הדין הגדול דחה את הערעור, משום שהמלצה לגט אינה חריגה מהקביעה שאין לחיב גט, ומשום שבית הדין ידע שהדיונים בבית המשפט למשפחה לא יסתימו בתוך שבוע, ומכאן שהוא לא התכוון לפסק סופי.

    קראו עוד...

  8. **בעל חולה נפש שאשתו גרשה אותו מהבית למצוא עבודה, והלך ולא שב / פד"ר ‏1024191/1‏

    איש חולה סכיזופרניה. אשתו ידעה על המחלה עוד בטרם נישאו. אבל לא העריכה את עצמת המחלה. עם הזמן היחסים ביניהם הורעו. הבעל ישב כל היום בבית, אך עזב את חדר השנה. האשה כעסה עליו ואמרה לו שלא ישוב עד שימצא עבודה. הבעל הלך ולא שב. בסופו של דבר הזוג התגרש. בית הדין דן בשאלה האם לדון את בני הזוג כמורדים זה בזה, והאם התחייבות הבעל לכתובה תקפה. בסופו של דבר חייב בית הדין את הבעל בחלק מהכתובה. הצדדים ערערו ובית הדין הגדול דחה את הערעור.

    קראו עוד...

  9. סמכות בית הדין לדון ביהדותן של בנות שאימן אינה יהודיה / פד"ר 1066237/1

    בית הדין קבע שאשה אינה יהודיה ובקש להחיל פסק זה על בנותיה. בנותיה סרבו, בית הדין פסק שהן תרשמנה כטעונות בירור, עד שתבקשנה לברר.

    קראו עוד...

  10. **אדם שמאס באשתו ותובע גירושין, והיא מסרבת להתגרש ותובעת שלום בית / פד"ר 1028042/1

    בני זוג חיים בנפרד ומאשימים זה את זה בהאשמות שונות. הבעל כנראה מצא לו אשה אחרת. הבעל תובע גירושין, האשה מסרבת להתגרש ותובעת שלום בית. מומחה חווה את דעתו שהסיכויים לשלום הבית נמוכים, והאשם בכך הוא ככל הנראה הבעל. לכן פסק בית הדין בדעת הרוב לדחות את שתי התביעות ולסגור את התיק. אין לחייב את האשה לקבל גט. דעת המיעוט היא להמשיך לדון עד שתושג הסכמה.

    קראו עוד...

  11. **חיוב בעל במזונות העבר/ פד"ר ‏777511/3

    בני זוג שהיו בהליכי גירושים במשך שנים רבות, וכבר עברו שנים רבות נוספות מאז הגט. כעת תובעת האשה את המזונות שהגיעו לה לפני שנים. בית הדין קבל את תביעתה.

    קראו עוד...

  12. בית דין שמינה בורר בין הורים גרושים / פד"ר ‏ 970523/9

    בני זוג חרדיים התגרשו, וקבעו בהסכם ביניהם שימונה בורר שיתאם בין ההורים את כל העניינים הנוגעים לגידול הילדים. הבורר שמונה ע"פ ההסכם התפטר בשל חוסר אמון מצד האב. אח"כ מינה ביה"ד בורר חרדי שני, ואחריו שלישי, וגם הם התפטרו בגלל אי שיתוף פעולה של האב. אח"כ פנה ביה"ד לשרותי הרווחה, ועל כך ערער האב, וקבע כי הדבר מנוגד להסכם. בית הדין קבע שהדבר אינו מנוגד להסכם, כי האב הוא הגורם לכך שהבוררים החרדים התפטרו, וכי ע"פ ההסכם משהתפטר הראשון יכול היה בית הדין לפנות לשרותי הרווחה. עוד קבע בית הדין שבית הדין הוא המוסמך לעסוק בטובת הילדים, והוא אינו מחויב להסכם שבין ההורים בענייני הילדים.

    קראו עוד...

  13. חלוקת דירה שרשומה על שם שני בני הזוג בשוה, אך נקנתה בהשקעה לא שוה / פד"ר 986122/2

    בני זוג התגרשו. דירתם המשותפת רשומה בשוה על שם שני הצדדים. לדבריהם כדי שיוכלו לקחת משכנתא. בשטר התנאים שהתנו לפני החתונה מבואר שצד הכלה מתחייב לשלם פי שנים מצד החתן. וכך אמנם נעשה. בית הדין קבע בדעת הרוב שיש לחלק את הדירה בשוה. גם דעת המעוט הדכימה לכך, אלא שסבר שיש להחזיר את ההפרש בכסף.

    קראו עוד...

  14. **חיוב פיצויים לאדם שנטען נגדו שהתעלל באשתו ובתו, וחיוב אב במזונות בת שוטה בוגרת / פד"ר 802635/8

    בית הדין האזורי חייב אדם בתשלומי פיצויים ומזונות לגרושתו ולבתו השוטה הבוגרת, בעקבות טענת האם שהאב התעלל בה ובבת, וכי חלק ממחלת הנפש של הבת הוא תוצאה של התעללות זו. בית הדין הגדול ביטל את החיוב, משום שטענת ההתעללות לא הוכחה, ומשום שאין חיוב על אב לפרנס את בתו הבוגרת, גם אם היא שוטה.

    קראו עוד...

  15. **אדם שמערער על כשרות הגט עקב אי עמידה של האשה בהסכם הגירושין / פד"ר 970523-1

    זוג חתמו על הסכם גירושין וקבעו שכל הנושאים הקשורים אליו ידונו רק בבית הדין. יש חשש שהאשה תתבע מזונות בבית המשפט, ולכן מפרסם הבעל שאולי הגט פסול. בית הדין הבהיר שהפרת ההסכם אינה מבטלת את הגט, ואסר על הבעל להוציא לעז על הגט.

    קראו עוד...

  16. **דרישה להתנות מתן גט בסידורים כספיים / פד"ר ‏ 846922/5

    בני זוג מסוכסכים ביניהם כבר כעשר שנים. האשה הסכימה לגט בלית ברירה, אך אמרה שלא תקבל את הגט עד להבטחת זכויותיה הכספיות. בית הדין קיבל את בקשתה.

    קראו עוד...

  17. אדם שדר בדירה שע"פ ההסכם היא בחזקת גרושתו, עקב יציאתה לחו"ל, ואי תשלום מזונות / פד"ר 1071289/1‏

    בני זוג חתמו על הסכם גירושין שקבע שהדירה תשאר בחזקת האשה, והאיש ישלם מזונות בסכום שנקבע, צמוד למדד. לאחר זמן האשה נסעה עם הילד לחו"ל, והאיש נכנס לגור בדירה, וחדל לשלם מזונות. לטענתו, היתה בינו ובין האשה הבנה בע"פ, שהאיש יכנס לדירה ולא ישלם לאשה דמי שכירות, וכן שפשוט שלא ישלם מזונות אם הוא אינו רואה את בנו. בית הדין קבע ברוב דעות שהבעל פטור מדמי שכירות, אבך חייב לשלם דמי מזונות צמודים למדד בהתאם לערך שהיה ביום החתימה עם הסכם הגירושין.

    קראו עוד...

  18. **חיוב כתובה כאשר לכל צד טענות רבות על רעהו, וכל צד מכחיש את טענות רעהו / 891643/4

    בני זוג התגרשו. כל צד מאשים את חברו בטענות כבדות משקל. ברוב דעות החליט בית הדין לחיב את הבעל בעיקר הכתובה, ולהתפשר על התוספת בפשרה הקרובה לדין כדי להמנע משבועה.

    קראו עוד...

  19. חלוקת דירה שנרשמה על שם שני בני הזוג, אך נקנתה בהשקעה לא שוה / פד"ר 986122/2

    בני זוג התחתנו ונפרדו לאחר שנתים. משפחת האשה השקיעה בדירה יותר ממשפחת האיש, אך הדירה רשומה על שם שני הצדדים בשוה. בית הדין פסק שהדירה תחולק בשוה.

    קראו עוד...

  20. אשה שהסכימה למכור לבעלה את חלקה בדירה המשותפת ואין לה כסף למדור הילדים /פד"ר 1089350/1

    בני זוג חתמו על הסכם גירושין שלפיו האשה תפנה את הדירה תוך חודש ממתן הגט, והבעל ישלם לה סכום שהוסכם ביניהם. האשה מבקשת לאפשר לה להשאר בדירה, לדבריה לא ידעה את כל הנתונים כשחתמה. בית הדין דחה את טענות האשה וקבע שהיתה מודעת למה שהיא חותמת. עם זאת, קיבל בית הדין את תביעת האשה, משום שהוא חישב ומצא שאם יממוש ההסכם - תוך שנים ספורות תמצא את עצמה האשה ללא תנאי דיור נאותים לה ולילדים. וכיון שהאב חייב במדור הילדים - אין לאשה סמכות לוותר על כך בשמם.

    קראו עוד...

  21. סמכות בית הדין לפקח על הקדש / פד"ר 810397/1

    נתגלעו חילוקי דעות בניהול בית כנסת. אחד הצדדים טען שההקדש אינו הקדש דתי ואין לביה"ד סמכות בעניינו. ביה"ד דחה את דבריו.

    קראו עוד...

  22. כתובה לאשה שהפילה שלש פעמים, ודינה של תביעה נמוכה מהדין / פד"ר ‏1124064/1

    אשה תבעה כתובה מגרושה. הגרוש טען שהאשה לא זכאית לכתובה כי הוחזקה לנפלים, וכן טען שסכום הכתובה מוגזם ולא נכתב אלא לכבוד. ביה"ד קבע שגם אשה שהפילה שלש פעמים זכאית לכתובה. וכן קבע שכיון שהאשה ידעה שהיא יכולה לתבוע את כל סכום הכתובה ובכ"ז תבעה סכום נמוך יותר, הרי מחלה על היתר. ולכן אינה יכולה לחזור ולתבוע את מלוא הסכום.

    קראו עוד...

  23. אדם שאינו מוסמך לסדר קידושין, שסידר קידושין שלא ע"פ ההלכה עם הסכם קדם-נשואין שסותר את ההלכה / פד"ר 1121062/1

    אדם שאינו מוסמך לסדר חופה וקדושין סידר חו"ק לזוג, מתוך רצון לקדם אג'נדה לא הלכתית. בית הדין האזורי קבע שהאשה ספק-מקודשת, ושאי אפשר לרשום את בני הזוג כנשואים. בני הזוג ערערו על פסק הדין. בית הדין הגדול דחה את הערעור וחייב את המערערים בהוצאות משפט בסך 25000 ש"ח.

    קראו עוד...

  24. תביעת בעל לשיתוף בית, ודמי שימוש האישה בבית המשותף משעת עזיבת הבעל את הבית / פד"ר ‏875283/3

    לבני זוג הייתה דירה שהייתה שייכת שני שליש לאשה ושליש לבעל, דרכיהם של בני הזוג נפרדו. בית הדין האזורי פסק שכל אחד יקבל את חלקו מהדירה: הבעל שליש והאישה שני שליש. בית הדין לערעורים דחה את תביעת הבעל לקבל מחצית הדירה מכוח החוק האזרחי כיוון שהוא לא הוכיח שהייתה כוונת שיתוף ספציפית. בנוסף פסק בית הדין שהבעל יקבל דמי שימוש רק מיום הגשת התביעה ולא מיום עזיבת הבית.

    קראו עוד...

  25. **בית דין שכתב פסק דין לא ברור, ולא קבע דיון לדון בטענות הצדדים / פד"ר 1107623/1

    בית דין אזורי כתב פסק דין שבו נאמר "בית הדין פוסק כי על הצדדים להתגרש, ועל הבעל לתת גט לאשתו ולא לעגן אותה". הלשון אינה ברורה, האם יש כאן חיוב או המלצה. כמו כן, לא נתן לבעל זמן להוכיח את דבריו. גם האשה לא הביאה ראיות לדבריה. לפיכך בטל בית הדין הגדול את הפסק, וקבע שיש לקיים דיון הוכחות.

    קראו עוד...

  26. כתובה לאשה חולת נפש / פד"ר 1095853/1

    אשה חולת נפש. נישואיה הגיעו לקיצם. הבעל טען שהיא מורדת ושאינה זכאית לכתובה. בית הדין חייב אותה בכתובה לפי ערך מאתים זוז ומאתים זקוקים.

    קראו עוד...

  27. **שמיטת כספים על כתובה שהיתה בהליכי גביה בזמן השמיטה / פד"ר ‏1040199/7

    אשה גבתה חלק מכתובתה, וחלק אחר מכתובתה היה בדיון בבית הדין. כאשר הגיעה השמיטה. הרב יצחק יוסף דן בדבר, וקבע שהכתובה לא שמטה, כי לא נוצרו התנאים לשמיטתה, וכי לא היתה יכולה להגבות בזמן השמיטה. וכן קבע כי למנהג האשכנזים שמיטה אינה נוהגת בזמן הזה. עם זאת, הוא דחה את טענת האשה לפיה אי ידיעתה פוטרת אותה מהשמיטה.

    קראו עוד...

  28. חיוב כתובה ונטל הראיה בטענת "מאיס עלי" כנגד אישה עם נכות נפשית/ פד"ר 1106869/1

    בית דין האזורי חייב אישה לקבל גט, וקבע שהילדים ישהו אצל האב, ואף פטר את הבעל מהכתובה, בשל טענת "מאיס עלי" כתוצאה מנכות נפשית של האישה, אשר מונעת ממנה לתפקד כראוי בבית. האישה ערערה לבית הדין הגדול, בפסק דין הערעור נדחתה בקשת האישה לדון מחדש בטענת המשמרות ובחיוב הגט מדין "מאיס עלי", ומסקנתם לאחר בירור מקיף בסוגיה היא שניתן לחייב גט בטענת "מאיס עלי" מבוררת "כפי ראות עיני הדיינים". מאידך גיסא, בית הדין קיבל את ערעור האישה לעניין כתובה, וחייב את הבעל לשלם את כתובתה, כיוון שלא הובאו הוכחות מספקות לביטול הכתובה וטענת "מאיס עלי" אפילו כשהיא מוכחת אינה הילה לביטול כתובה.

    קראו עוד...

  29. אשה שנוהגת כלפי בעלה באופן לוחמני אבל טוענת שהיא רוצה שלום בית / פד"ר ‏1124231/1

    אשה נהגה כלפי בעלה בצורה מאד לוחמנית. מנעה את כניסתו לחדר השנה, הפיצה עליו שמועות רעות. הבריחה ממנו לקוחות, ועוד. אבל טענה שהיא רוצה שלום בית. בית הדין חייב אותה בגט ובהוצאות משפט.

    קראו עוד...

  30. פרשנות הסכם והאם הולכים בתנאים אחר הלשון או אחר הכוונה / פד"ר ‏1113868/1

    בני זוג שהתגרשו חתמו על הסכם שלפיו אם יקבל הבעל בתוך שבע שנים זכות בפרוייקט מסוים הוא יתן אחוזים לאשה. הזכות ניתנה לו בתוך שבע שנים, אלא שמסיבות שונות לא התאפשר לו לממש אותה עד לאחר כמה שנים נוספות. בית הדין האזורי קבע שיד בעל השטר על התחתונה, וכיון שהזכות לא ניתנה בפועל בתוך שבע שנים, הבעל פטור מלתת אחוזים לאשה. בית הדין הגדול קיבל את הערעור משום שכוונת התנאי התקיימה.

    קראו עוד...

  31. סמכות בית הדין לפסוק במזונות ילדים / פד"ר 1133160/4

    אשה טענה שבית הדין אינו מוסמך לפסוק במזונות ילדים. בית הדין קבע שהוא מוסמך.

    קראו עוד...

  32. אשה שהגישה תלונה על בעלה במשטרה, ואח"כ תבעה כתובה / פד"ר ‏1073784/1

    אשה הגישה תלונות במשטרה נגד בעלה, ואח"כ תבעה את כתובתה. בית הדין האזורי קבע ברוב דעות שהאשה אבדה את כתובתה. ואף חייב אותה בהוצאות משפט. האשה ערערה לבית הדין הגדול, שקבע שלא הוכח שהאשה התלוננה שלא בצדק, ולכן על הבעל לשלם לה את כתובתה.

    קראו עוד...

  33. **אשה שהתפשרה על כתובתה וטוענת שאילו ידעה שבעלה כבר חי עם אשה אחרת לא היתה מתפשרת / פד"ר 997968/4

    אשה חתמה על הסכם פשרה עם בעלה ובו סוכם שישלם לה חלק מכתובתה. כעת היא טוענת שאילו ידעה שהוא כבר חי עם אשה אחרת לא היתה מתפשרת. בית הדין הראה שהיא ככל הנראה ידעה גם ידעה שהוא חי עם אשה אחרת. כמו כן, יש להניח שגם אילו לא התפשרה לא היתה מקבלת את מלוא הסכום. לכן בית הדין דוחה את תביעתה.

    קראו עוד...

  34. 'תלונות שווא' ו'מרידה הדדית' כעילות לגירושין

    בני זוג נישאו. לאחר שהנישואים עלו על שרטון והגשת תביעת גירושין לבית הדין, האישה הגישה תלונה במשטרה כנגד הבעל על אלימות כנגד הילדים. התיק בגין התלונה נסגר. בית דין קמא ראה בהגשת התלונה תלונת שוא, וע"פ דברי הרמ"א (אבן העזר קטו,ד) יש במעשה זה משום עילה לגירושין ואיבוד כתובה ללא התראה. דיין אחר ראה בכך מרידה הדדית שע"פ ר' ירוחם מחייבת בגירושין. בית הדין הגדול סבר כי לא הוכח שיש מצד האישה כל כוונה למרוד, ורחוק הדבר להגדיר את התלונה כתלונת שוא שדי בה לחייב בגירושין.

    קראו עוד...

  35. *** חזרה מהסכם גירושין בגין אי הבנת ההסכם

    בני זוג יוצאי אתיופיה התגרשו וקיבלו הסכם גירושין. כעבור זמן טען הבעל כי לא הבין היטב את האמור בהסכם, וכי לא נעשה קניין על ההסכם ולכן אינו מחייב. ערכת הערעור דחתה את דברי הבעל. הסיבה לכך היא, כי עו"ד של הבעל היה דובר אמהרית והוא הסביר לבעל את ההסכם. בנוגע לטענה כי לא נעשה קניין על הפשרה קבע בית הדין כי הבעל כבר התחיל לפעול בהתאם לפשרה שהושגה בין הצדדים, וכן קיבל את עיקר תביעתו (גירושין) ולכן אין מקום לבטל את ההסכם.

    קראו עוד...

  36. מחלת נפש שהתפרצה סמוך לנישואין / פד"ר 1129170/1

    בני זוג נישאו. זמן קצר לאחר החתונה ואולי אף במהלכה, ניכר היה כי האישה סובלת מהתקף פסיכוטי. המומחים חלוקי בדעתם האם האישה הבריאה לגמרי או שמא היא עדיין חולה, ויש סיכוי סביר להתפרצות מחודשת של המחלה. בית דין קמא הכריע כי האישה חייבת בגט כיוון שמחלת נפש היא 'מום גדול', והאישה מאוסה בעיניו באמתלא מבוררת, ולכן הבעל פטור ממזונות. בנוסף הוא פטור מכתובה ומתוספת כתובה, שכן בעל חייב בכתובה אפילו במומים גדולים רק אם יש לאישה חזקה של 'כאן נמצאו כאן היו' ו'חזקת הגוף' שהאישה נולדה ללא מומים אלו. במקרה שלפנינו שתי החזקות הללו לא קיימות: יש היסטוריה של מחלות נפש במשפחה ולכן אין 'חזקת הגוף', ואין חזקת 'כאן נמצא כאן היה' במקרה בו ניתן היה לטעון מקח טעות אם המומים היו ידועים לפני הנישואין. בנוסף מחלת נפש אינה מתפרצת לפתע פתאום, ויש רגלים לדבר להניח כי המחלה התפתחה בה במשך שבוע לפחות לפני החתונה. בחשש הזה אין די בכדי להוציאה ללא גט, אך יש בו די בכדי לא להוציא ממון מהבעל. בית הדין הגדול דחה את הטענה שיש רגלים לדבר שהמחלה התחילה קודם, כיוון שרק במקרים בהם היתה חולה ונרפאה אומרים כך ולא בכל מקרה. לדעתם, יש לאישה חזקת גוף, כיוון שההיסטוריה המשפחתית עליה הסתמך בית דין קמא אינה נכונה, וניתן לומר 'כאן נמצא כאן היה' במקרה שלפנינו. כיוון שהספקות במקרה הזה רבו מאוד, וכיוון שהיו צדדים לחייב את האישה שבועה, בית הדין פסק פשרה בין הצדדים, והבעל ישלם שליש מסכום הכתובה והתוספת.

    קראו עוד...

  37. חיוב גירושין לאישה שהצטרפה לכת ה'שאלים' / פד"ר ‏1086603/1

    בני זוג מהעדה החרדית בירושלים נישאו. שנה לאחר החתונה האישה הצטרפה לכת לובשות ה'שאל', אשר נוהגות ללבוש לבוש ארוך וכהה ומנהלות אורח חיים הכולל תפילות מרובות, קיום יחסי אישות רק לצורך פריה ורביה, והזנחת הבית הבעל והילדים. הבעל תבע לחייב את האישה לקבל גט, בטענה שהיא מורדת בכך שהיא מונעת חיי האישות ובנוסף הוא מואס בה בגין לבושה והנהגותיה. האישה הביאה מכתבים בהם נראה שהוא אהב את דרכה החדשה, בנוסף טענה כי מניעת חיי אישות נובעת מהבעל, ואף הודיעה כי תסכים להסיר את השאל עבור בעלה. בית דין בירושלים קיבל את טענות האישה וקבע כי כי מאיסות צריכה להיות תחושה חזקה שלא יכולה להשתנות, ואין זה המצב במקרה זה, ויש כאן רק מחלוקת על קוד לבוש ולא על שינוי אורח חיים. בפסק דין זה בית הדין הגדול הפך את פסיקת בית הדין בירושלים וקבע שברור מעל לכל ספק שהאישה הצטרפה לכת חדשה ודבקה באורח חייה ובתפיסת עולם של אותה כת ולא רק החליפה את לבושה. וכן התנהגות האישה והזלזול שלה בבעלה מהווה עילה לגירושין וזהו מקרה חמור בהרבה מדין "משיאה שם רע על בעלה" בנוסף לכך העובדה שבני הזוג חיים בנפרד כבר מספר שנים נחשב למרידה הדדית המחייבת גירושין.

    קראו עוד...

  38. ***אימתי מעשה כיעור יגרור פטור מכתובה

    הנישואים של בני זוג שגרו בקיבוץ עלו על שרטון. הבעל טען כי האישה התייחדה עם הנטען במשך חודשים ארוכים מספר לילות בשבוע בביתו, נסעה עימו לחו"ל וצולמה מתחבקת ומתנשקת עימו כבני זוג ולכן לא מגיעה לה כתובה. האישה טענה כי ישנו בחדרים נפרדים ומעולם לא היה בניהם דבר מלבד ידידות. דייני בית דין קמא נחלקו בדעותיהם והכריעו כדעה האמצעית שחייבה את הבעל בדרך פשרה במחצית מסכום הכתובה. בית הדין הגדול הבהיר כי יש שני סוגי מעשי כיעור: האחד, מעשה המורה שהאישה בגדה בבעלה כעת. השני, מעשה המורה כי נעשתה עברה אי פעם. מעשי האישה שייכים לסוג השני של מעשי הכיעור. בנוגע להפסד כתובה, דן בית הדין בשיטת הפוסקים והשולחן ערוך, והכריע כדעת הרבה פוסקים שדעתו כדעת הרמב"ם שהאישה איבדה את כתובתה, או לפחות מכוח המוציא מחברו עליו הראיה.

    קראו עוד...

  39. כפיית תושבי חו"ל לדון בבית הדין בארץ ישראל

    נישואיהם של בני זוג שגרו בחו"ל עלו על שירטון ובי"ד בחו"ל החל לדון בעניינם. לאחר מכן בבואם לביקור במדינת ישראל, האיש הגיש תביעת גירושין כנגד האישה ויותר מאוחר משך אותה. כמה ימים לאחר מכן האישה הגישה תביעת גירושין כתובה ופיצוי בפני בית דין בארץ ישראל. הבעל טען כי התיק צריך להתברר בפני בית הדין בחו"ל שהתחיל לדון בעניינם כי 'בית דין בתר בית דין אחר לא דייקי'. בנוסף, כיוון שהוא הנתבע האישה צריכה ללכת אל מקומו ולתבוע אותו שם. עוד טען כי לבית דין בארץ אין שום סמכות לדון בתביעת כתובה של בני חו"ל. סמכותו קיימת רק בנוגע לעגינות, כפי שעולה מסעיף 4א(2) לחוק שיפוט בתי דין רבניים, אבל אין לו שום סמכות בנוגע לכתובה ופיצוי. האישה טענה שלבית הדין יש סמכות לדון בעניינם מכמה סיבות: ראשית הבעל עצמו פנה לבית הדין ומשכך עשה איבד את הזכות לטעון לחוסר סמכות. שנית הסמכות של בית הדין אינה נוגעת רק לעגינות אלא גם למה שכרוך בגט כלומר כתובה ופיצוי. בית הדין קבע שיש לו סמכות חלקית. הכלל ההלכתי האוסר על בית דין לדון בעניין שכבר החל להתברר בפני בי"ד אחר לא קיים במקרה שבית הדין הראשון נתן את הסכמתו לכך שבית הדין השני ידון בעניין, ואילו במקרה שלפנינו בית הדין בחו"ל הסכים לכך שבית הדין בארץ ידון בעניין. בנוגע לטענה כי יש ללכת אל מקומו של הנתבע קבע בית הדין כי בית הדין בארץ ישראל שלו סמכות חוקית לכפיה, עדיף על פני כל בית דין אחר ונחשב לעניין זה כ'בית הדין הגדול' שלגביו לא נאמר הכלל שזכות הנתבע לערוך את המשפט במקומו. בגלל שהנימוק המרכזי לזכות בית הדין בארץ לדון בעניינם של בני חו"ל הוא יכולת הכפייה, במקרה שלפנינו יש לחלק בין הדיון על הגט ובין הדיון על הכתובה. בנוגע לגט בית הדין בארץ הוא בעל יכולת כפייה עדיפה, אך היות והבעל הסכים שרכושו יישאר מעוקל עד להכרעת בית הדין בחו"ל בעניין הכתובה הרי אין כוח כפייה גדול יותר לדייני א"י מדייני חו"ל, וחזר הדין המקורי שיש ללכת אחרי הנתבע למקומו.

    קראו עוד...

  40. חזרה מהסכמה לגוד או אגוד / פד"ר ‏1109911/1

    בני הזוג התגרשו והאישה הסכימה שבעלה ירכוש את חצי המגרש שבבעלותה. לאחר תקופה של כמה חודשים חזרה האישה מהסכמתה בטענה שעורך הדין שלה הטעה אותה, ובית דין האזורי דחה את בקשתה. ערכת הערעור דנה האם הסכמה לעשות גוד או איגוד תלויה במעשה הקניין. הכרעת בית הדין היא שאע"פ שלא התבצע קניין, אין ביכולת האישה לדרוש חלוקה שונה, והאפשרות לחזור ב'גוד או אגוד' לפני קניין היא רק למקרה של חזרה לשותפות, מצב שאיננו אפשרי במקרה של זוג שהתגרש, ולכן דין הערעור להדחות. בשולי פסק הדין נידונה השאלה האם יש כאן "מחוסר אמנה" ומתוך כך האם על בית הדין למנוע את החזרה. בנוסף נידונה השאלה האם ניתן לומר קים לי בדבר שלא הובא בשלחן ערוך? והאם הדבר תלוי בשאלה האם בעלי הדין ספרדים או אשכנזים?

    קראו עוד...

  41. ערעור על ביטול איסור יציאה מהארץ של בעל / פד"ר 1101088/3

    בית הדין האזורי התיר לבעל לצאת מהארץ לשלושה חודשים והטיל ערבות נמוכה לכך. ערכת הערעור שינתה הן את משך הזמן שהותר לבעל לצאת והן את גובה הערבות כדי להבטיח שאכן יחזור ארצה ולא יעגן את אשתו.

    קראו עוד...

  42. דרישת בעל שייכתב מעשה בי"ד בגט של אישתו / פד"ר 1169789/1

    בעל טען לאחר הגירושין כי בידיו ראיות שאשתו זנתה. בית דין קמא טען כי אין בראיות אלו ממש. ערכת הערעור הדגישה שאין לבעל מעמד כמערער כי איסור אישה לבועל הוא איסור לכפי שמיא שאינו קשור לבעל כלל.

    קראו עוד...

  43. ***האם תלונות שוא של האישה במשטרה יש בהן בכדי לבטל את חיוב הכתובה

    בית דין קמא קבע כי אין לבעל חיוב כתובה כלפי אשתו בגלל ריבוי תלונות השוא שלה כלפיו במשטרה, נקרא הדבר שהגירושין יצאו ממנה, ובנוסף יש חשש מוצק כי האישה נישאה מראש מתוך ידיעה שיש לה מחלת נפש, ואף אם נולדה אחר כך הרי לפי ר' ירוחם הבעל פטור. דיין א' בערכת הערעור קבע שמצד המציאות אין זה כך, ואין זו עילת הגירושין. בנוגע לחשש שמא חלתה קודם הרי האישה טוענת ברי שאין זה כך והבעל שמא, וידה על העליונה ועוד הרי הבעל ידע על כך ובכל אופן הסכים לחזור אל האישה למרות המחלה, הרי מחל על כך. דיין ב' קבע כי ישנם מקרים בהם מחילה על מחלת נפש אינה תקפה, וכן שמחלת נפש זהו מום הגרוע מאיילונית. מ"מ במקרה שבא לפניהם לא היתה לכך נפק"מ כיוון שבתיק הרפואי של האישה הוברר שלא היתה חולה לפני הנישואין.

    קראו עוד...

  44. תפקידם של נאמני הקדש / פד"ר 1182711/1

    דין ודברים ביחס למינוי נאמנים להקדש. בית הדין הגדול קבע שהאחריות לפעולתו של ההקדש מוטלת על בית הדין שיצר אותו, במקרה דנן בית הדין האיזורי בתל אביב. הנאמנים הם שליחי בית הדין לתפעול ההקדש, הם כפופים לבית הדין וחלה עליהם חובת דיווח לבית הדין על פעולותיהם. לנאמני ההקדש אין רשות להשתמש בנכסי ההקדש, כיון שההקדש הוא כעין אישיות משפטית ונכסיו אינם שייכים לנאמנים, וסמכותם היא לעשות בנכסי ההקדש למען הגשמת מטרותיו.

    קראו עוד...

  45. חלוקת רכוש בנסיבות של 'שיתופיות מוחלשת' בשל בגידת סתר מתמשכת / פד"ר 992261/3

    קודם לסידור הגט הוסכם בין הצדדים, ונעשה על כך קנין הלכתי, כי בית הדין הרבני יכריע במחלוקת הרכושית בהתאם להוראות החוק האזרחי. הוברר כי לאחר שנות נישואין רבות האישה ניהלה מערכת יחסים מחוץ לנישואין במשך כעשר שנים. האשה טענה שלמרות בגידתה היא זכאית על פי חוק יחסי ממון למחצית מהרכוש המשותף, וטענת האיש היתה שאילו ידע על בגידתה לא היה ממשיך בחיי הנישואין, ולכן הרכוש שהצטבר מאז החלה הבגידה אינו אמור להתחלק באופן שוה. בית הדין הגדול הדגיש שהוא מחוייב לפסוק לפי הוראת חוק יחסי ממון, במיוחד במקרה דנן שנעשה על כך קנין הלכתי, והביא אסמכתאות רבות מן הפסיקה בבתי המשפט לפיה בגידת סתר מתמשכת מביאה לידי "שיתופיות מוחלשת". חוק יחסי ממון בנוי על ההנחה שדעת בני הזוג היא להיות שותפים שווים בממון הנרכש תוך כדי חיי הנישואין, והנחה זו נסתרת כאשר בן זוג בוגד ברעהו בסתר במשך זמן רב. לא מדובר בעונש על הבגידה, אלא בהערכת דעתם של בני הזוג.

    קראו עוד...

  46. דחיית טענה שהזדקקות לתרופות פסיכיאטריות קודם לחתונה מהווה עילה לביטול מתנות שניתנו בטענת מקח טעות / פד"ר 1168319/2

    הצדדים היו נשואים למעלה מ-11 שנה עד תביעת הגירושין, ולהם שלושה ילדים. בני משפחותיהם קנו להם דירה שנרשמה על שם שניהם, כאשר צד האיש השקיע 60% מערכה וצד האשה 40%. בית דין קמא פסק שחלוקת הדירה תהיה בשווה, כפי שהרישום בטאבו מורה, ועל כך האיש מערער, בין השאר בנימוק שהאשה הסתירה ממנו שהשתמשה עוד לפני הנישואין בתרופות פסיכיאטריות ועל כן מתנה ממונית היא בגדר מקח טעות. כמו כן טען שהמנהג להתייחס לרישום בטאבו כקובע את חלקו של כל אחד בנכס השתנה במספר בתי דין חרדיים. בית הדין הגדול דחה את הערעור, וקבע שלא כל הפרעה נפשית היא "מום גדול" שמהווה מקח טעות, במיוחד אם על ידי שימוש בתרופות האשה תפקדה באופן נורמלי. כמו כן חזר וביסס את הגישה שהרישום בטאבו קובע את שיעור חלקו של כל צד בנכס.

    קראו עוד...

  47. הגבלת שינוי צוואה הדדית; גדרי 'אחריך לפלוני' שבהלכה ו'יורש אחר יורש' שבחוק – תחולתם וגדריהם / פד"ר 1156897/1

    קראו עוד...

  48. היסודות ההלכתיים לחיוב בהוצאות משפט ושיעורן / פד"ר 970523/19

    א. מערער בבית הדין הגדול שערעורו נדחה ישלם הוצאות משפט, כיון שקיים כבר פסק דין והוא מחייב את חברו להוציא הוצאות שלא לצורך. מה גם שמגיש הערעור היה מודע לתקנות הדיון המאפשרות לחייבו בהוצאות, ועל דעת כן הגיש את ערעורו. ב. גובה ההוצאות ייקבע על פי הוכחות של המוציא (קבלות וכד'), ועל פי שומת בית דין על מנת שלא תהיינה גבוהות מדי אלא לפי המציאות ותנאי השוק.

    קראו עוד...

  49. הכפפת הסכם פשרה בעניין הכתובה למשתמע כי תיגבה רק אם לא תזכה האישה ברכוש העודף על זכותה ע''פ ההלכה / פד"ר 1139099-1

    קראו עוד...

  50. התחייבויות שבהסכם גירושין שאושר – מעמדן ותוקפן טרם הגירושין או בהעדרם - 1166084/3

    קראו עוד...

  51. תוקף קידושין למרות פסיקת בית דין פרטי כי אחד מהעדים היה פסול / פד"ר 835157-20

    המערערת פנתה לבית הדין קמא בתביעה לבטל את קידושיה למשיב, בטענה שאחד מהעדים היה פסול לעדות, הואיל והורשע בבית המשפט במעשים מגונים בקטין. בית הדין קמא דחה את תביעתה. היא פנתה לבית דין של הרבנים שפרבר אברהם ואמסלם, וזה ביטל את הקידושין, ועתה היא פונה לבית הדין הגדול בבקשה שיתיר לה להינשא. בית הדין הגדול דחה את ערעורה. לאחר חקירת עד הקידושין האמור הוברר שהוא הורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון, ואין אדם משים עצמו רשע. כמו כן הוא לא הודה אלא במעשה מגונה שאין בו כדי לפסול אותו לעדות. כמו כן העד טען שהוא חזר בתשובה על מעשהו. בית הדין מתח ביקורת חמורה על התנהלותו של בית הדין הפרטי שנטל אחריות כבדה מנשוא והטעה את הבאים לפתחו בנושאים כה חמורים.

    קראו עוד...