הרשם לקבלת עדכונים
פסיקת סעד שלא נתבע
מאמרים
**כתובה לאשה שהפילה שלש פעמים, ודינה של תביעה נמוכה מהדין / פד"ר 988491/3
הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט
אשה תבעה כתובה מגרושה. הגרוש טען שהאשה לא זכאית לכתובה כי הוחזקה לנפלים, וכן טען שסכום הכתובה מוגזם ולא נכתב אלא לכבוד. ביה"ד קבע שגם אשה שהפילה שלש פעמים זכאית לכתובה. וכן קבע שכיון שהאשה ידעה שהיא יכולה לתבוע את כל סכום הכתובה ובכ"ז תבעה סכום נמוך יותר, הרי מחלה על היתר. ולכן אינה יכולה לחזור ולתבוע את מלוא הסכום.
**בעל שתבע לגרש את אשתו, ותאר את המצב הקשה, אך לא הזכיר בפירוש את המלים "מאיס עלי" ו"מקח טעות" / פד"ר 1103250/1
הרב אליהו היישריק, הרב מיכאל עמוס, הרב אברהם שינדלר
אדם תבע גט. הוא טען שאשתו איננה מסוגלת לקיום יחסי מין כדרך כל הארץ עקב טראומה שעברה בילדותה, והוא לא ידע עליה כשנשאה. הוא אמר שרצה לחיות עמה כדרך כל הארץ, אך הוא מוצא שזה לא מתאפשר. לכן חייב ביה"ד האזורי בגט. וכן הזכים אחד מדייני בית הדין הגדול. העובדה שלא נאמרו בפירוש המלים "מאיס עלי" ו"מקח טעות" אינה חסרון, הואיל והאיש תאר את המצב. אל שני דיינים מבית הדין הגדול סברו שכיון שהמלים לא נאמרו יש לבטל את חיוב הגט ולהמשיך לדון.
כתובה לאשה שהפילה שלש פעמים, ודינה של תביעה נמוכה מהדין / פד"ר 1124064/1
הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יעקב זמיר
אשה תבעה כתובה מגרושה. הגרוש טען שהאשה לא זכאית לכתובה כי הוחזקה לנפלים, וכן טען שסכום הכתובה מוגזם ולא נכתב אלא לכבוד. ביה"ד קבע שגם אשה שהפילה שלש פעמים זכאית לכתובה. וכן קבע שכיון שהאשה ידעה שהיא יכולה לתבוע את כל סכום הכתובה ובכ"ז תבעה סכום נמוך יותר, הרי מחלה על היתר. ולכן אינה יכולה לחזור ולתבוע את מלוא הסכום.
בית דין שחייב כתובה מבלי שהתבקש / פד"ר 1027705/3
הרב נחום שמואל גורטלר, הרב אליהו היישריק, הרב מיכאל עמוס
בית הדין חייב אשה לקבל גט, וכתוצאה מכך פטר את הבעת מתשלום תוספת כתובה וחייב אותו בעקר כתובה בלבד. האשה ערערה על חיובה בגט. בית הדין קבל את הערעור וקבע שאין עליה חיוב כזה. מתוך כך הוא גם שנה את פסק הדין ע"פ המתחייב מהפסק הנ"ל, וקבע שהיא זכאית למלוא סכום כתובתה. על כך ערער הבעל, וטען שהאשה לא תבעה את מלוא כתובתה, ואי אפשר לחייב אותו במה שאשתו לא תבעה. בית הדין קבע שאפשר לחייב אדם גם מעבר לתביעה. מתוך כך דן בית הדין בהרחבה בשאלה מתי אפשר לחייב מעבר למה שתבע התובע.
פסיקה בשאלה שעלתה אגב אחרת אך לא בתביעה מפורשת / פד"ר 1262231-1
הרב יעקב זמיר, הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז - אילוז
תיק שבו אחד הצדדים מיוצג ע"י עו"ד והאחר אינו מיוצג / בית הדין הגדול 1327814/2
האיש היה מיוצג ע"י עו"ד, האשה לא היתה מיוצגת. בית הדין העיר שזכותה של האשה להיות לא מיוצגת, ולכאורה כך ראוי לכתחילה. אבל בנסיבות שנוצרו הוא ממליץ לה להעזר בעו"ד, ואם היא בטוחה בצדקתה היא לא תנזק מכך. בינתי הוא נהג בדרך של פתיך פיך לאלם.
קיזוז כספי איזון נכסים מן הכתובה ודרכי חישוב הכתובה / בית הדין הגדול 1315967/1
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז
בית הדין חייב אדם בכתובת אשתו. האיש ערער הן על עצם החיוב והן על גובה החיוב. לגבי עצם החיוב קבע בית הדין הגדול שכיון שמיד אחרי הגט נשא האיש אשה אחרת, הוכיח סופו על תחילתו והוכח שזאת הסיבה לגירושין, ולכן חייב את האיש. לגבי גובה החיוב, קבע בית הדין הגדול שאילו היה הדבר תלוי בו היה מחייב יותר, אך כיון שהאשה לא ערערה הוא רואה את הדבר כמחילה, ומותיר בעינו את הסכום המקורי.
שינוי הסכם גירושין שהושג תוך הטעיה בשווי הנכסים ואע"פ שהטענה לא נטענה / בית הדין הגדול 1304990/1
הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז, הרב דניאל אדרי
בית הדין האזורי תיקן הסכם גירושין שההערכה בו נבעה מתוך טעות בשווי הנכסים, אע"פ שהאשה תבעה לשנותו מטעמים אחרים שנדחו. בית הדין הגדול קיבל את דעתו של בית הדין האזורי.
פסק דין שלא נומק דיו וערעור שלא הוגש ע"י הצד הנפגע / בית הדין הגדול 1327593/1
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס
בית הדין האזורי פסק דין בענייני מזונות. וקובל את הצעת האב. בית הדין לא נימק את החלטתו. האב ערער לבית הדין הגדול. בית הדין הגדול קבע שאילו היתה האם מעמערת, היה מקום להחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שינמק את פסקו. אך כיון שהאב הוא המערער אין מקום לערעור.
הפחתת מזונות בשל לימודי הילדים בפנימיה המספקת את צרכיהם / בית הדין הגדול 1365594/1
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב אברהם שינדלר
אב שכבר שנים אינו בקשר עם ילדיו, תובע להפחית את המזונות שהתחייב בהם, משום שהילדים שוהים בפנימיה המספקת את צרכיהם, והאם משתמשת בכספים כדי לקנות לילדים דברים שהוא לא חייב בהם מן הדין. כמו כן הוא טוען שבית הדין לא היה רשאי לטעון עבור האשה טענות שלא טענה. בית הדין הגדול דחה את שתי טענותיו. הוא קבע שבית הדין רשאי לטעון עבור האשה, ושסכום המזונות אינו מחושב אחת לאחת לצרכי המזונות אלא הוא מעין פשרה, ולכן אינו משתנה.
