הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

טוהר הנשק

מאמרים

תפיסה קטגורית ביחס לעיסוק המוסרי בטרור - ניתוח שיטת הרב עמיאל

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 בעקבות רצף אירועי דמים התכנסו בתל-אביב נציגי הישוב היהודי לדיון כיצד לפעול. בכינוס נאמו נציגי הסוכנות ראשי ערים ונציגי הרבנות הראשית. הרב עמיאל התביעה חותם משמעותי על הדיון בקביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האיש הנקי הזה..."

גולדסטון, זו מלחמה!

הרב עדו רכניץ

דו"ח גולדסטון פורסם בעקבות מבצע עופרת יצוקה שהתבצע בעזה בשנת 2008. הטענה המרכזית במאמר היא שהביקורת של גולדסטון על ראיית האוכלוסיה בעזה כאויב, איננה במקומה. האוכלוסיה בעזה היא קולקטיב שיש לו הנהגה נבחרת ועליו לשאת במחיר של החלטות ההנהגה. למרות זאת, ניסה צה"ל למקד את הפגיעה בגורמי הסיכון העיקריים, אולם כאשר הדילמה היתה בין פגיעה באזרח ישראלי (וגם חייל הוא אזרח) לבין פגיעה באזרח פלסטיני – בחרה הממשלה בצדק להגן על אזרחיה. המאמר פורסם בבטאון לשכת עוה"ד במחוז חיפה, בדלתיים פתוחות, גיליון 32, נוב´-דצמ´ 2009, עמ´ 17

הגדרת האויב בלחימה בטרור

הרב עדו רכניץ

על פי המקורות היהודיים כל מלחמה, כולל מלחמה בטרור, היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה, ומכאן ההיתר המקובל בכל העולם לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה

"המאורעות וההבלגה"

הרב משה אביגדור עמיאל

במאמר זה חזר הרב עמיאל על שיטתו ביחס לפגיעה בחפים מפשע, והדרישת המוסר היהדות שלא להרוג ללא משפט. מאמר זה הוא ביאור הדברים שנשא בכנס היישובי שזה עיקרם: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..."

כיתור ערים במבצע ´חומת מגן´

הרב אייל קרים

אחד המצבים שמעוררים דילמות במוסר מלחמה הוא מציאות של "מצור" בפרט אם לכודים במצור לוחמים ואזרחים ביחד. שאלה זאת רלוונטית באופנים שונים הן במצור על חבל ארץ שלם (כגון על רצועת עזה), בן בכיתור עיר בודדת, ואפילו בכיתור בית. הלכה קדומה שנלמדה ממלחמת ישראל במדין עוד לפני כניסתם לארץ היא שבשעת מצור אין להקיף את העיר מכל הכיוונים, אלא יש להשאיר פתח כדי לאפשר בריחה מהעיר. הרב (אל"מ) אייל קרים דן בשאלה זאת ביחס למבצע "חומת מגן" והוא סוקר שלוש שיטות ביחס ליישום מצווה זאת בימינו. לדעת הרב שלמה גורן במלחמת לבנון היה חובה ליישם מצוה זאת כלפי המחבלים עצמם. ואילו לדעת הרב שאול ישראלי המצווה רלוונטית כלפי האוכלסיה האזרחית אך לא כלפי המחבלים. ואילו דעת הרב יהושע מנחם אהרנברג עיקר השיקולים הם טקטיים ולכן לדעתו "הייתה מוטלת חובה על צה"ל, הן במלחמת שלום הגליל במצור על ביירות והן במבצע ´חומת מגן´, לצור על האויב מארבעה כיוונים ולא לאפשר בריחת מחבלים מהערים הנצורות." המאמר פורסם בספר "מלחמה בטרור" בהוצאת המכון לרבני ישובים, והועלה לאתר מתוך האתר של המכון לרבני ישובים.

מוסר הלחימה לאור ההלכה / סקירת שיטתו של הרב שלמה גורן

הרב אלעזר גולדשטיין

הרב גורן עסק רבות במוסר מלחמה, במאמר מקיף שפותח את סדרת הספרים שלו "משיב מלחמה" הוא מפרט את יסודות הדיון במוסר מלחמה. במאמר שמפורסם באתר תמצתי את עיקרי דבריו ומסקנותיו. ניתן לחלק את המאמר למספר נושאים שנובעים אחד מהשני: א. כל אדם נברא בצלם אלוקים ופגיע בחיי אדם היא "ערך העליון בתורת ישראל". (עמ´ א-י) ב. במצוות המלחמה אסור להימנע מהרג האויב ע"י השתמטות. (עמ´ יא-יג) ג. מצוות המלחמה מתירה פגיעה רק בלוחמים, ואוסרת פגיעה במי שאינו מעורב. (עמ´ יד-טו) ד. בדיני נפשות חובה להקפיד על מוסר מעבר להלכה, וזאת "הלכת-על" בדיני פיקוח נפש. (עמ´ טז-כט) ה. יש אחריות עקיפה על מנהיגים ועל כל אחד שממונה ישירות על אוכלוסיה (עמ´ כט-לח) ו. במסורת ישראל אנו רואים חמלה על השבויים וכבוד לחללי האויב זאת מתוך ההכרה שכולם נבראו בצלם אלוקים. (עמודים לח-מ)

מצור - הטלתו והלכותיו

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

אחד המצבים שמעוררים דילמות במוסר מלחמה הוא מציאות של "מצור" בפרט אם לכודים במצור לוחמים ואזרחים ביחד. הלכה קדומה שנלמדה ממלחמת ישראל במדין עוד לפני כניסתם לארץ היא שבשעת מצור אין להקיף את העיר מכל הכיוונים, אלא יש להשאיר פתח כדי לאפשר בריחה מהעיר. הרב אליעזר יהודה ולדנברג בספרו החשוב הלכות מדינה (1953) בירר ביסודיות את כל פרטי המצווה זאת בתוך שאר המקורות העוסקים בנושאי מלחמה המובאים בספר. הפרק עוסק בדיני הטלת מצור על עיר של האויב, ופותח בדברים הבאים: "בהיות כל נתיבות התורה שלום וכל דרכיה דרכי נועם, צותה עלינו, שגם אחרי שהאויב לא נענה לקריאת השלום מצידנו והוכרחנו לגשת למלחמה אתו ולשים מצור מסביבו, שלא נמהר להדק מסביבו חגורת חנק ולהתנפל עליו בשצף קצף לכלותו, כי אם ניתן לו עוד פתח פתוח לבריחה ונקיפו רק משלש רוחות."

מצור ביירות לאור ההלכה

הרב אלעזר גולדשטיין

החובה להשאיר רוח רביעית בעת מצור נדונה בימינו בהקשר של המצור על ביירות (1982), במלחמת לבנון הראשונה. ראשית המחלוקת במאמר שפרסם הרב גורן בדפי הצופה באותם שנים ותגובת הרב ישראלי. מסקנתו של הרב גורן היא שיש ליישם את דין זה גם כלפי לוחמי האויב. ואילו מסקנתו של הרב ישראלי היא שאין חובה ליישם דין זה כלפי מחבלים אך יש ליישם את הדין כלפי אזרחים בלתי מעורבים ולתת להם אפשרות לצאת ממרחב הלחימה. הרב גורן סידר את שיטתו בספרו משיב מלחמה חלק ג, והרב ישראלי פרסם את דבריו בתחומין חלק ד ולאחר מכן בחוות בנימין סימן טו. עיקר מסקנות למעשה כפי שפורסמו על ידו במאמר: ד. במלחמת מצוה השיקול להניח בריחה לנצורים או לא, נתונה לשיקול בלעדי של מפקדי הצבא והממשלה האחראית להמעשיהם. ה. אין הדברים האמורים מתייחסים אלא באשר למחבלים. אולם האוכלוסיה האזרחית אשר אינה מעורבת בפעולות המחבלים אינם בכלל זה ויש לאפשר להם לצאת מהמצור באין מפריע. המאמר עלה לאתר מתוך הספר חוות בנימין בהסכמת המשפחה הטקסט נלקח באדיבות המאגר הממוחשב אוצר ההלכה והמנהג גירסה 3. הכותרות של המאמר נסופו על ידי הרב אלעזר גולדשטיין

פעולה צבאית בשטח רווי אוכלוסיה אזרחית

הרב נריה גוטל

הרב נריה גוטל עוסק במאמר מקיף זה בשאלת הלחימה בטרור בשטח שרווי בבלתי מעורבים. המאמר נכתב בעקבות הלחימה באינתיפאדה השנייה והשימוש הנרחב בסיכולים ממוקדים, ובכלל זה פגיעה מהאוויר. המאמר פורסם בכתב העת תחומין כרך כג.

פעולת קיביה על פי ההלכה

הרב שאול ישראלי

זהו אחד המאמרים החשובים ביותר שנכתבו בסוגיית דיני מלחמה ומוסר מלחמה. המאמר הוא הראשון שעסק במעמדו של החוק הבינלאומי, וכן בשאלת הפגיעה בבלתי מעורבים. המאמר נכתב בעקבות פעולת קיבייה שהוצגה כפעולת תגמול של תושבים יהודים כנגד כפר ערבים ממנו יצאו מחבלים. בפעולה נפגעו בלתי מעורבים רבים. המאמר קובע מחד גיסא את האיסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, ומאידך גיסא, מתיר פגיעת אגב בבלתי מעורבים בזמן ניסיון לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

קריאה לשלום ותנאי כניעה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק בקריאה לשלום לאויב לפני המלחמה, ובתנאי הכניעה, ופותח בדברים הבאים: בהיות מטרת מלחמה של ישראל עם עם מן העמים הוא בכדי להרים דת האמת, לשבור זרוע הרשעים ולמלאות העולם צדק, לכן מצות עשה מן התורה לפנות אל האויב - אשר הוחלט לצאת לקראתו למלחמה - בקריאה מוקדמת לשלום עם הצעת תנאי השלום. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

שבויי מלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק ביחס הראוי לשבויים ישראלים ולשבויים של האויב, ומסיים בדברים הבאים (מתוך ספר משך חכמה): כדרך המלחמות שאלו שובין מהם והאויב שובה מהם, והדרך כשעושין שלום או בתוך המלחמח מחליפין חשבוים שאינן נאותין עוד למלחמה. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

שיטתו של הרב עמיאל לגבי לפגיעה בחפים מפשע

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 לאחר מספר אירועי דמים בהם נפגעו רבים נעשה נסיון לכנס את מוסדות הישוב היהודי לדון במצב, בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. הרבה מהדיון שם איננו רלוונטי ועסק בשאלות פולטיות פנימיות, אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון הוא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..." במאמר קצר ליקטתי ותמצתתי את עיקרי דבריו בסוגיה, דברים שפתחו פתח לדיון נרחב במהלך השנים שעברו כיצד להתייחס למתח בין האיסור הקטגורי לרצוח לבין התמודדות עם מלחמה וטרור.

מוסר לחימה בצוק איתן

הרב עדו רכניץ

את עקרונות ההלכה בעידן הפוסט-מודרני אפשר למצוא דווקא בהלכה

מוסר ודת בהתייחסותם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים לדוקטרינה של חסינות אזרחים

הרב אלעזר גולדשטיין

במאמר נבחן היחס שבין המוסר להלכה בכתביהם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים, מתוך בחינת יחסם לדוקטרינה של חסינות אזרחים, לפיה יש להגביל את המלחמה ולהוציא את האזרחים ממעגל הלחימה. המאמר נכתב במסגרת המכון ופורסם בכתב העת מורשת ישראל 18 גיליון 2

פרסומים

The Just Israel On War Against Terrorism

הרב אברהם גיסר, הרב עדו רכניץ, הרב אלעזר גולדשטיין

The recent war in Gaza (January 2009) raised public debate and international controversy on the question of harm caused during war to civilians, women and children. The Institute's research team presents this booklet, dealing with the military and moral aspects of war according to Jewish and halachic opinion, to the legal world, the public and all scholars who wish to know, amid the complexity of political and moral questions, the Jewish approach

סרטוני וידיאו

אחריות נזיקית בפעילות צבאית

הרב אברהם גיסר

הרצאה מתוך כנס דיני ממונות ה-18. באדיבות אתר ישיבה. ניתן לצפות בהרצאה גם בקישור הבא: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/9452