הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

נזק לציוד תאורה מושכר

הרב עדו רכניץ
על מי מוטלת האחריות לנזק שנגרם תוך כדי שימוש סביר לציוד תאורה מושכר - על השוכר או על המשכיר?

שאלה

המשכיר השכיר לשוכר למשך יומיים ציוד תאורה שכלל בין השאר גם כבלים ומכשירים חשמליים. השוכר השתמש בציוד באירועים תמורת תשלום.

ביום הראשון השוכר השתמש בציוד והוא היה תקין. ביום השני השוכר חיבר את הציוד ואחד המכשירים לא עבד. הוא התקשר למשכיר ולאחר כמה ניסיונות הם סיכמו שהשוכר ישכור מכשיר אחר עבור האירוע, וכך נעשה. המכשיר השני חובר וגם הוא לא עבד.

בעקבות זאת כעסו מארגני האירוע על השוכר.

בסוף האירוע התברר שהכבל נפגם בין היום הראשון והיום השני, והכבל שרף את שני המכשירים – של המשכיר ואת המכשיר השני.

כעת שני הצדדים שואלים מי אשם בנזק לשני המכשירים ולכבל ולפגיעה בשם הטוב של המשכיר והשוכר אל מול מזמיני האירוע השני?

תשובה

לגבי הנזק לדימר של המשכיר – אם מוסכם שהשוכר נהג כמקובל עם הכבל, אזי יש כאן פטור ב"מתה מחמת מלאכה" שקיים גם לגבי שוכר (פתחי חושן פקדון ושאלה י, ב).

לגבי דין מתה מחמת מלאכה מצאנו כמה טעמים:

א. הרמב"ן (ב"מ צו, ב) כתב שהמשאיל פשע שנתן רכוש שאינו מתאים לשימוש.

ב. לעומתו, כתב הרשב"א (בשטמ"ק ב"מ צו, ב) שהמשאיל מחל על נזקים אלה.

ג. רבי אפרים נבון (מחנה אפרים הלכות שאלה ופקדון סימן ד) הסביר שכיון שהכלי לא יכול היה לעמוד בעבודה, הרי שזו שאלה בטעות. 

לפי הנימוקים השני והשלישי השוכר פטור מנזק שנגרם למושכר אבל המשכיר אינו אחראי לנזק שנגרם לצד ג'.

לפי הנימוק הראשון היה אפשר לומר שהמשכיר אחראי לנזק שנגרם גם לצד ג' כיון שהשוכר סמך עליו שהוא מקבל ציוד תקין, מדין "גרמי". אולם, כיון ששני הצדדים מסכימים שהמשכיר לא התרשל, אין חיוב גרמי במקרה כזה, כיון שחיוב מין גרמי מותנה ברשלנות (כך משמע מדברי הרמב"ם סנהדרין ו, ד, לדעת ר"י בתוספות פטור גם כאשר נהג ברשלנות, הובא ברמ"א חו"מ שפו, ג).

בוודאי שכל צד פטור מהנזק לשם הטוב של הצד השני. שני הצדדים פעלו באופן סביר ולכן אין לחייב אותם בנזק עקיף, אפילו מדין גרמא.

לסיכום, המשכיר יישא בנזק לציוד שלו, והשוכר בנזק למכשיר השני. ייתכן שהשוכר פטור מלשלם על המכשיר השני בגלל מתה מחמת מלאכה, אבל הדבר צריך בירור עם בעל המכשיר השני.