הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות

פניה של עובד סוציאלי לבית המשפט ללא היתר מבית דין

הרב יובל חסיד
כחלק מעבודתו של עובד סוציאלי עם נוער, הוא צריך להיעזר בבית המשפט, למשל, כאשר הנער או הוריו מסרבים לשתף פעולה. במקרה כזה אין צורך בהיתר מבית דין כיוון שבתחומים אלה בית הדין אינו עוסק וכן יש בהם משום הצלת נפשות או הצלת ממון ואז מותר לפנות לבית המשפט מיד.

 

השאלה:

שלום וברכה, בתפקידי אני עובד סוציאלי, מנהל תוכנית טיפול לנוער חרדי.

כאשר יש סיכון להתפתחות תקינה של נער, ויש חוסר שיתוף פעולה מצד הנער או מצד ההורה, אני נעזר בעובדת סוציאלית לחוק נוער ("פקידת סעד"). באפשרותה לפנות לבית המשפט לנוער ולעגן את תוכנית הטיפול בצו, מתוך חוק נוער טיפול והשגחה.

יש לציין כי מדובר בהליך אזרחי-טיפולי, ולא בהליך פלילי.

שאלתי היא, האם בכל פעם שיש צורך לפנות לבית משפט לנוער אני צריך לקבל היתר מבית דין רבני? תודה.

תשובה:

אין צורך לפנות לבית דין.

פניה לערכאות לצורך הצלת ממון או נפשות

יש לדון אם האיסור לפנות לערכאות של גויים הוא דווקא משום שמצוות דינים היא לדון בבי"ד של ישראל, ולכן דווקא עניינים שדינם לבוא בפני בית דין אסור להביאם לערכאות, אבל בדברים שאין לבית הדין עניין לעסוק בהם משום שאינם קשורים לדיני תורה מותר לפנות לערכאות, או שעצם הפניה לערכאות היא בעייתית. 

בשולן ערוך[1] כתב:

"הולכים ליריד של עובדי כוכבים ולוקחים מהם בהמה, עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים, וכותב ומעלה בערכאות שלהם".

כלומר, מותר ללכת ליריד של גויים ולקנות שם ולאחר הקניה לאשרר את שטר המכר בערכאותיהם. אישרור השטר נועד למנוע מהנכרי לערער על המכירה לאחר מכן[2], ולמרות שיש בכך כבוד לשופטיהם הדבר מותר משום שהוא מציל בכך את ממונו מיד מי שיערער עליו בעתיד.

ניתן ללמוד מכאן שני דברים: האחד, אע"פ שאישור השטר נועד רק למנוע מהגוי לערער עליו ואינו קשור לדיני תורה- יש בפניה לערכאותיהם איסור משום שזה עבורם כבוד ותפארת והיה צריך לאסור.

והשני, כדי להציל את ממונו מותר לפנות לערכאות באופן זה.

דבר נוסף, כשמותר לפנות לערכאות אין צורך ליטול לכך רשות מבי"ד באופן פרטני, אלא חז"ל התירו זאת לכל מי שקונה שם משום שהוא כמציל מידם[3]. וההסבר לכך הוא שכיוון שיש צורך להצלת ממונו התירו לו מראש לעשות כך ואין צורך ברשות פרטנית.

היתר פניה לערכאות בדבר שאין לבית הדין סמכות בו

אפילו בדבר שקיימת בו חובה לפנות לבית הדין, כתבו הפוסקים שכאשר ידוע מראש שהפניה אליו לא תהיה רלוונטית משום שהצד שכנגד לא ישמע לבית הדין מותר ללכת לערכאות אף בלי נטילת רשות מפורשת[4]. המקרה שלפנינו הוא דומה, כיוון שאפילו אם בית הדין יורה שאין לפנות לבית המשפט, בסופו של דבר רשויות המדינה לא יישמעו לו.

מסקנה

אין צורך בהיתר מפורש מבית דין לפניה לערכאות לצורך הוצאת צו טיפול על פי חוק נוער, הן משום שהצלת הנפשות אינה גרועה מהצלת ממון, והן משום שידוע שאין לבית הדין יכולת סמכותית לכפות את הטיפול, וכדברי כסף הקדשים.

הרב יובל

 

[1] יורה דעה סימן קמט סעי' ג

[2] בית יוסף שם בשם רש"י.

[3] רש"י המובא בבית יוסף כתב שהכוונה שמציל את ממונו מערעור הגוי, וכ"כ הריטב"א שם (ע"ז יג' א'), לעומת הרמב"ן והרשב"א שם שמפרשים שהביטוי "להציל מידם" לא בא להסביר את ההיתר לפנות לערכאות אלא את עצם הקניה בשוק של גויים שיש בו גם משום חג לעבודה זרה.

[4] כסף הקדשים סימן כו סעי' ב.