הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

מחילת כתובה לעומת הסכם הכולל התחייבות למחול / פד"ר 1221460/1

ב"ה

תיק ‏1221460/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אור גל און)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד דורון אלחריזי)

הנדון: מחילת כתובה לעומת הסכם הכולל התחייבות למחול – 1221460-1

החלטה

לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על החלטת בית הדין האזורי שלפיה לא ידון בית הדין בתביעת הכתובה, לאור האמור בסעיף 26 ל"הסכם יחסי ממון בין בני זוג, שלום בית ולחילופין גירושין" כדלהלן: "עם סידור הגט ובכפוף לביצועו מוותרת האישה על כתובתה ומזונותיה."

הסכם שלום בית זה קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט ביום י"ד בטבת תשס"ד (8.1.04).

לדברי האיש, האישה אינה יכולה לחזור בה מסעיפים בהסכם שעליהם חתמה ואשר אושרו בבית המשפט, ומשכך חלה המחילה על הכתובה שנעשתה בהסכם זה שקיבל תוקף של פסק דין. לעומתו טוענת האישה שמכיוון שהבעל לא עמד בתנאים הבסיסיים של ההסכם – מחילתה בטלה.

בית הדין קיבל עמדת הבעל שמכיוון שבית המשפט אישר הסכם זה, ואישר במפורש את הסעיף העוסק בעניין הכתובה, חלה מחילתה על הכתובה [מכוח המחילה עצמה המוכחת נוכח אישור בית המשפט, אף שלא מכוחו של האישור גופו], ואין אחר מחילה כלום. משכך, האישה אינה יכולה לחזור ממחילתה.

אחרי העיון בהסכם הממון ובאישור שניתן לו יש לדחות את עמדת בית הדין ולקבוע כדלהלן:

לשון ההסכם המצוטטת לעיל קובעת שעם סידור הגט ובכפוף לביצועו תוותר האישה על כתובתה. לשון זה מורה שהמחילה לא תהיה מיידית עם אישור ההסכם אלא רק בעת סידור הגט. הדבר מוכרח, דאי לא נימא הכי הרי הבעל והאישה חיו ללא כתובה לפי הסכם זה – דבר האסור על פי דין. זהו הנימוק שסעיף מחילת כתובה בהסכמי גירושין ובוודאי בהסכמי שלום בית ולחילופין גירושין מנוסח בלשון זו.

משכך, האישה מעולם לא מחלה על כתובתה. הסכם זה מהווה התחייבות של האישה למחול על כתובתה בעת סידור הגט, התחייבות למחול אך לא מחילה. ומשכך, כיוון שבעת סידור הגט סירבה האישה למחול ודרשה את כתובתה, אין כאן מחילה וחיוב הכתובה במקומו עומד.

הן אמת, ייתכן שהבעל יוכל לתבוע את האישה על שאינה מקיימת את חלקה בהסכם ואינה עושה את שהתחייבה לעשות, מחילה על כתובתה. תביעה זו, אם תוגש, תידון במקום שתידון. אך אין בדבר כדי לפטור את בית הדין מלדון בכתובה שלא נמחלה.

אך למעלה מזה עיון באישור של בית המשפט מורה שבית המשפט מעולם לא נתן תוקף למחילת הכתובה, שהרי כותרת סעיף 26 להסכם היא "כתובה ומזונות", אך באישור שנתן בית המשפט נכתב:

אני מאשרת את ההסכם ונותנת לו תוקף של פסק דין בעניינים דלקמן:

א. [...]

ב. [...]

ג. מזונות הקטינה ומזונות האישה, סעיפים 14–18, 26.

בית המשפט פירט פרט היטב בסעיפים א, ב, ג לאישורו אלו סעיפים הוא מאשר ובאלו עניינים, וכתב במפורש שאישור סעיף 26 הוא לעניין מזונות האישה בלבד, הרי שבית המשפט מעולם לא נתן תוקף משפטי למחילת הכתובה של האישה [וגם לא יכול היה לעשות זאת, מחוסר סמכותו בעניין הכתובה]. ולפיכך מחילת הכתובה אין לה תוקף משפטי ולכל היותר יש לה פן הסכמי, שלא קיבל תוקף של פסק דין לא בבית המשפט ובוודאי לא בבית הדין. לפיכך, כאמור, מחילת האישה מעולם לא חלה, וגם התחייבותה למחול עם סידור הגט אין לה תוקף משפטי.

מסקנה ומתן הוראות

לאור האמור בית הדין קובע:

א.         בית הדין מקבל את הערעור.

ב.         האישה לא מחלה על כתובתה וההתחייבות שבכתובה בתוקפה עומדת.

הדיון בחיוב זה יתקיים בפנינו.

ג.          אנו קובעים מועד לדיון בתביעת הכתובה לגופה ליום י"ט באלול תשע"ט (19.9.19) [...]

ד.         ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ"ה בתמוז התשע"ט (28.7.2019).

הרב אליעזר איגרא                      הרב א' אהרן כץ                       הרב שלמה שפירא

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה