הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

סקירת פס"ד: שכירות הוגנת

הרב עמוס ראבילו
האם בית הדין רשאי וצריך לפקח על מחירי השכירות, וכמה נדרש המשכיר להתרות מראש לפני העלתם?

לקריאת פסק הדין המלא לחצו

אחת מנקודות המחלוקת בהקשר של השכרת מבנה היא כאשר המשכיר מבקש להעלות את שכר הדירה. במצב כזה עולה השאלה האם בית הדין צריך להתערב בנעשה בשוק ולקבוע מחיר מקסימאלי, והאם יש צורך להתרות בשוכר מראש? ואם כן, כמה זמן מראש? אלו היו מקצת השאלות שעמדו בפני בית הדין של ארץ חמדה גזית בירושלים (תיק 74091, בפני הדיינים הרב סיני לוי, אב"ד, הרב אריה כ"ץ, אהרן פלדמן).

ראשיתו של הסיפור לפני עשרים שנה עת השוכר שכר מבנה תעשייתי באחד היישובים. בעת השכירות, היישוב העניק הנחה נדיבה לכל מי ששכר מבנים. בנוסף, מחיר השכירות היה זול יחסית. בשנים האחרונות, היישוב העלה את המחיר באופן דרסטי, וגם ההנחה בוטלה. השוכר טען בפני בית הדין שאין ליישוב זכות להעלות מחירים בצורה דרסטית, מה עוד שביישובים סמוכים המחיר נותר זול כשהיה. זאת ועוד, השוכר טען, שלפני העלאת מחירים צריך להתריע חצי שנה מראש.

פיקוח מחירים

בית הדין קבע שאחת מחובות בתי הדין היא לפקח על המחירים (שו"ע חו"מ רל"א,כ), ואולם פיקוח המחירים מותנה בשלושה תנאים: הפיקוח מוגבל לתחום מוצרי המזון הבסיסים בלבד. השני, אין בית הדין יכול לקבוע מחיר מקסימאלי למוצרים אם אין לו יכולת אכיפה על כלל האוכלוסייה, כיוון שאכיפה סלקטיבית עלולה לפגוע באילו שנשמעים לבית הדין מצד אחד, ולא להשיג את מטרת הפיקוח מצד שני. והשלישי, קביעת המחיר המקסימאלי צריכה להתחשב בהשקעה של המוכר ובמדד המחירים, ולא להיות שרירותית. בכל שאר המקרים עלינו להניח לכוחות השוק לפעול, ולסמוך עליהם שבסופו של דבר המחיר יהיה הוגן.

במקרה הנדון, לא מדובר במוצרי מזון בסיסיים. כמו כן, אין בית דין בימינו שיכול לכפות מחירים על כלל האוכלוסייה, וממילא יש רשות ליישוב להעלות את מחיר השכירות.

בית הדין הוסיף, שאין מקום להתחשב במחירי השכירות הנוהגים בסביבה. אמנם בהלכה קיימת מניעה למכור סחורה במחיר הגבוה בשישית ממחיר השוק (אונאת ממון, שו"ע חו"מ רכז, א-ב) אולם הגבלה כזאת אינה קיימת בשכירות קרקע (שם, לב).

התראה לפני העלאת מחיר

לפי ההלכה, המשכיר חייב להתרות בשוכר אם ברצונו לפנותו, וכן אם ברצונו להעלות את מחיר השכירות בצורה משמעותית (בבא מציעא קא, א). זמן ההתראה, תלוי ביכולת של השוכר למצוא לעצמו פתרון חילופי. לכן, במשנה ובגמרא נקבעו זמני התראה שונים בהתאם לסוג הנכס, למקום בו ממוקם הנכס ובהתאם לעונות השנה.

הפוסקים הוסיפו, שהצורך בהתראה קיים בשכירות שאינה קצובה בזמן, אך בשכירות הקצובה בזמן, אין צורך להודיע מראש כיוון שהצדדים צריכים לצפות לכך שיתכן והשכירות לא תחודש (שו"ע חו"מ שי"ב, ח). ואולם, אם השכירות החלה כשכירות קצובה בזמן, וחודשה שוב ושוב, יש להתרות מראש, כיוון שהצדדים מצפים שהמציאות הקודמת תימשך ולא מעלים על דעתם שיהיה שינוי (כסף הקדשים חו"מ, שיב). במקרה דנן, השכירות החלה כשכירות קצובה בזמן, אך חודשה שוב ושוב במשך עשרות שנים ולכן יש צורך להתרות מראש.

לצורך קביעת זמן ההתראה מראש יש לבחון מהו המנהג במקרים מאין אלו. בית הדין הגיע למסקנה שבנכס לתעשייה, בהעדר הסכמה מוקדמת, יש צורך להתרות שלושה חודשים מראש.

בסיכומו של דבר בית הדין דחה את התביעה לפיקוח מחירים, אך הסכים לכך שיש להתרות על עליית המחיר מספיק זמן מראש, ואם לא נעשה כך אין תוקף להעלאת המחיר אלא בתום תקופת ההודעה המוקדמת. 

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 925