הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

ירושת דירה שניתנה לאחד הילדים על ידי אבי המשפחה ללא הסכמת האם

shutterstock

shutterstock

הרב עמוס ראבילו
דירה שרשומה על שם שני בני זוג שייכים לשניהם בשווה. בהמשך לכך, בעל שנתן את הדירה המשותפת לילדיו לא נתן את חלקה של אשתו.

השאלה

בס"ד לפני כ- 8 שנים העביר אב לבנו את כל הזכויות הבעלות בדירת המגורים של ההורים. האם המתנה הזו תקפה גם לגבי חלקה של האם בדירה מתוקף חזקת השיתוף? האמא לא חתמה על שום מסמך בעת הנ"ל. האם שאר הבנים יכולים לדרוש את חלקם בדירה ככל שזה נובע מחלקה של האם שלא השאירה שום הנחייה בנושא ונפטרה לפני כחודשיים (האב עדיין בחיים ב"ה) אודה על תשובתכם. אם צריך עוד פרטים אשמח לתת.

 

התשובה

לא ניתן לענות על שאלות בחושן משפט ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן נענה על השאלה רק באופן כללי בלי לרדת לפרטים.

בשאלה הזאת יש לדון בכמה נושאים:

א. האם לפי דין תורה יש לאישה בעלות על חצי הדירה.

ב. האם כאשר אבא נותן מתנה ניתן להניח שגם האימא הסכימה.

ג. כאשר האימא נפטרה מי יורש אותה.

א. בעלות האישה על חצי דירה

לפי דין תורה שכר העבודה של האישה שייך לאיש בדרך כלל, ולאישה יש 'נכסי מילוג' ו'נכסי צאן ברזל' (ראו כתובות מו: ומז:). דירה שבני הזוג קונים מכספים שהרוויחו במהלך שנו הנישואין שייכת לרוב לבעל. הפוסקים דנו באריכות בתוקפה של 'הלכת השיתוף', שאומרת כי כל נכסי בני הזוג שייכים שווה בשווה לבעל ולאישה, לאחר שנפרדו (ראו מאמרם של הרבנים דייכובסקי ושרמן תחומין יח 18-41).

אף לפי מי שפוסק שהלכת השיתוף אינה מחייבת, אם הדירה נרשמה על שם הבעל ועל שם האישה, בכמה פסקי דין רבניים דנו בכך, ובמקרה רגיל של איש ואישה הנשואים בשלום נראה כי לכל הדעות יש לראות באישה בעלים על חצי מהדירה (ראו פד"ר ו עמוד 265) כיוון שהרישום נחשב כמתנה מהבעל לאשתו.  

לסיכום, אם הדירה היתה רשומה על שם שני בני הזוג היא שייכת לשניהם.

אם הדירה רשומה רק על שם הבעל, הוא נחשב בעלים ויכול לתת מתנות כרצונו.

ב. מתנה שניתנה ע"י האבא ולא ברור האם האימא הסכימה

כתב השולחן ערוך אבן העזר סימן צ,יג:

וכן בעל שמכר קרקע בנכסי אשתו, בין נכסי צאן ברזל בין נ"מ, לא עשה כלום. ויש מי שאומר שאפילו הוא עצמו יכול לערער על המכר. (ואפילו אם מתה בחייו, הבעל יורש כחה ויכול לבטל).

רואים מכאן שאין לבעל רשות למכור או לתת את נכסי אשתו. במקרים מסוימים אפילו אם אישה הסכימה למכירה של הבעל יש לה אפשרות לחזור בה ולומר שהסכימה רק משום שלום בית ('נחת רוח עשיתי לבעלי' ב"ב מט: שולחן ערוך אבן העזר צ,טז). אולם רק האישה יכולה לטעון טענה זו ואם לא טוענת המכירה תקפה ואין ליורשיה זכות לטעון  נחת רוח (בית שמואל סימן צ ס"ק נח).

מכל מקום בית הדין יצטרך לברר היטב האם האישה באמת לא הסכימה למתנה, ומה היה היחס שלה כלפיה.

ג. מי יורש את האימא

 לא כתבתם האם האבא נתן את המתנה רק לאחר מותו לבן או מיידית כבר בחייו ובחיי אשתו. מכל מקום, על פי דין תורה, כל עוד שאין צוואה, הבעל הוא היחיד היורש את נכסי אשתו, אפילו נכסים שהוא עצמו נתן לה במתנה (שולחן ערוך אבן העזר פה,ז). ולכן אפילו אם המתנה על החצי שלה לא חלה כי היא התנגדה למתנה, אחרי מותה ודאי הוא יכול לתת שוב. ואם כל הזכויות שהעניק לבנו היו רגע אחד קודם מותו ('צוואה הלכתית'), הרי רגע אחד לפני מותו הדירה שייכת לו ויכול לעשות בה כרצונו. ישנן עוד אפשרויות רבות ופרסנו רק א חלקן, ובאופן כללי כמו שפתנו דבר זה צריך להתברר בדין תורה.