הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

כפיית גט למרות אי־שמיעת טענות הבעל מבחירתו הוא / פד"ר 1157365/1

הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כ"ץ ( בית הדין הרבני הגדול)
בעל נמנע מלהגיע לדיונים ובעקבות זאת בית הדין האזורי החליט שלא ניתן לכפות גטו ללא שמיעת טענות הבעל. בניגוד לכך בית הדין הגדול הורה על כפיית גט כיוון שהבעל לא הופיע לדיונים מבחירתו.

ב"ה

תיק 1157365/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ

המערערת:      פלונית             (ע"י ב"כ טו"ר דבורה בריסק)

נגד

המשיב:           יגאל שגיא[1]          

הנדון: כפיית גט למרות אי־שמיעת טענות הבעל – מבחירתו הוא – נוכח העובדות המבוררות המצדיקות כפייה

פסק דין

לדיון בפנינו הופיעו האישה ובאת כוחה, האיש לא הופיע.

שמענו את טענות האישה, בחנו היטב את פרטי התיק לאורך כל השנים כפי שהתנהל בבית הדין האזורי, ולאחר העיון לא נותר לנו אלא להביע את תמיהתנו על בית הדין האזורי שלא קבע כפייה לגט מן הטעם שלא נשמעו טענות הבעל.

איננו מבינים מי הפריע לבעל לבוא לבית הדין, להשמיע את טענותיו ולהתמודד עם טענות האישה. וכי שנים של עיגון לא די בהן כדי לייתר את האמירה שכביכול לא נתקיים כאן "שמוע בין אחיכם"? וכי ההתנהלות של השארת הילדים בארצות הברית אינה אמירה ברורה של הבעל בדבר מאיסות גמורה?

יתרה מזו, ברור לנו כי אין לבעל כל התנגדות לעצם מתן גט. זאת הן ממכתבו של הרב שלמה מחפוד, הן מהמכתב שהפנה הרב שמואל גמליאל לבית הדין האזורי בתאריך י"ט בשבט תשע"ח (4.2.2018).

גם לבעל ולמשפחתו ברור כי הוא אינו ממלא את כל מחויבויותיו כלפי האישה, והתנאים שהוא מתנה למתן הגט אינם מצדיקים כל עיכוב, אף לא לרגע (כפי שגם הרחבתי בספרי משכיל לדוד חלק ב סימן כב).

אשר על כן מורה בית דיננו על כפיית גט.

יש להורות על הפעלת כל הסנקציות על פי חוק, ובכובענו כבית דין דתי הננו מורים לפעול במקרה זה נגד הבעל על פי ההרחקות דרבנו תם כולל פרסום שמו ותמונתו.

הרב דוד ברוך לאו – נשיא

מצטרפים.

הרב אליעזר איגרא                      הרב א' אהרן כץ

נפסק כאמור.

ניתן ביום כ"ז בתמוז התשע"ט (30.7.2019).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא           הרב אליעזר איגרא                        הרב א' אהרן כץ

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

 

[1] פסק דין זה מתפרסם בשמו המלא של הבעל, המשיב, שלא כנהוג בפסקי דין בענייני משפחה, נוכח ההוראה האמורה בגוף פסק הדין בדבר פרסום שמו ותמונתו של הבעל, ובהתאם להחלטה שניתנה במועד מתן פסק הדין, בנפרד, שהתירה את פרסומו ללא הסייג הנהוג בדרך כלל של השמטת פרטי הצדדים.