הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

פינוי בינוי בהלכה

הרב עמוס ראבילו
חלק מההליך של פינוי בינוי הוא חתימה על הסכמה להתדיין בפני בית משפט. אם רוב מוחלט של הדיירים כבר חתמו על כך מותר לחתום על הסכם כזה, אולם אם עדיין לא חתמו, יש לאסור חתימה כזאת. בנוגע לעצם חוק פינוי בינוי- חל בנוגע אליו הכלל של דינא דמלכותא דינא בהגבלות מסויימות.

פינוי בינוי בהלכה

השאלה:

שלום וברכה, בנין של 32 דיירים רוצים לגשת לתהליך בינוי פינוי, כלומר קודם לבנות את בנין בסמוך אלינו בשטח שבטאבו רשום על שם הבנין ואח"כ לפנות, ויש כאן שני נידונים: לענין ערכאות - בחוזה רשום שאני נותן אפשרות ויפוי כח ליזם לתבוע דיירים סרבנים לבית המשפט, א. האם יש בזה בעיה של ערכאות בעצם החתימה אפי' אם לא יצטרכו לזה בסוף, ב. מה הדין אם ילכו לערכאות, ג. האם יש הבדל אם השכן הסרבן הוא חרדי או חילוני.

בענין הבינוי פינוי: א. מה הדין בפינוי בינוי כללי, האם אפשר לכפות או לא, וכאן במקרה דנן יש צד כיון שזה בינוי פינוי אולי זה עסקה ולא תועלת של השותפות, אבל מאידך גם הבינוי הוא בשטח שרשום ע"ש תושבי הבנין בטאבו, ב. בדייר חילוני סרבן האם שייך לומר יותר שהוא הגיע על דעת חוקי המדינה, ג. וא"כ אולי אפשר לומר יותר שבתחילה כל הדיירים היו חילונים וא"כ השתתפו על דעת חוקי המדינה וגם אם הקונה חרדי, יישר כוח

תשובה

בנוגע לאיסור ערכאות:

א. (1) בנוגע לעצם החתימה, בפשטות מדובר על שליח לדבר עבירה, והרי אסור לשלוח שליח לדבר עבירה. ולכן אסור לחתום על חוזה כזה, אלא יש לדרוש מהקבלן שהתביעה תתברר בבית דין ולא בבית משפט[1].

(2) אולם אם כבר 80 אחוזים מהדיירים חתמו על הסכמה זו, ואם לא תחתום יתבעו אותך כדייר סרבן, מותר לחתום על החוזה הזה כפי שהוא כדי להימנע מתביעה בבית משפט נגדך, אע"פ שעלול להיגרם כתוצאה מזה נזק לשכן אחר[2].

ב. אם ילכו לערכאות, אינך עובר איסור. אם מדובר במקרה (2). אבל בנוגע להנאה מהסכום המתקבל מערכאות אין בכך איסור גזל ברוב המקרים. ואם הוא הסכים לפיצוי כספי בבית המשפט בתמורה להסכמתו- נראה שאין איסור גזל בהנאה הנובעת מהסכמתו[3].

ג. אין הבדל בין שכן סרבן חילוני או דתי. בין בזה ובין בזה יש לקבל היתר פנייה לערכאות[4].

בנוגע לפינוי בינוי:

כתבתי את דעתי בעניין זה פה http://dintora.org/article/453, ויש מקום לומר שדירה שנקנתה אחרי שהחוק חוקק נקנתה על דעת החוק בין אם מדובר על חרדי ובין אם מדובר על חילוני, ואף אם נקנתה לפני שחוקק החוק- החוק מחייב מדינא דמלכותא דינא בתנאים מסוימים, ובית דין שדין זה היה מגיע לפניו היה יכול לפסוק לפי החוק בהגבלות מסוימות, ובית הדין צריך לבחון את ההתנגדויות של הדיירים בעניין.

 

[1] בנוגע לתנאי שידונו בערכאות ראו בתשובת הרא"ש כלל יח סעיפים ד-ה, שולחן ערוך חו"מ כו,ד, וביאור הגר"א סקי"א, ועיין בתשובתו של ידידי הרב יובל חסיד פה https://www.dintora.org/shut/80  אולם במקרה שלפנינו נראה כי אין זה רק סעיף בחוזה שאז ניתן לומר שאין זה ראוי לחתום על תנאי נגד דין תורה אבל אין בכך איסור מעבר לזה, אבל פה מדובר בשליחות ממש, וראו על הדעות השונות בעניין זה באנציקלופדיה התלמודית ערך 'אין שליח לדבר עבירה' אות ה. 

[2] אדם יכול להתגונן בבית משפט כאשר תובעים אותו- ראו שו"ת כנסת יחזקאל סימן צז לרבי יחזקאל קצלנבורגן, והלכה פסוקה סימן כו הערה 63. אדם יכול להציל עצמו אף אם עלול להיגרם בכך נזק לחבירו- ראו ברמ"א חושן משפט שפח,ב.

[3] תליוהו וזבין (את דירתו הישנה, בתמורה לדירתו החדשה) זביניה זביני.

[4] אמנם באדם שבוודאות לא יבוא לבית דין נחלקו הדעות האם ניתן לפנות לערכאות ללא היתר מבית דין, אבל כיוון שהתהליך לקבלת היתר פנייה לערכאות הוא יחסית פשוט ומהיר אין סיבה אמיתית להקל בכך, ראה פה http://dintora.org/shut/292 בעניין דומה.