הרב אורי סדן

חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.

הרב אורי סדן

משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

כמעט כל אדם נפגש בחלקים השונים של דיני הממונות במהלך חייו. לפיכך חובתו של כל אדם לדעת את חובותיו וזכויותיו על פי התורה.

הרב אורי סדן

התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.

הרב אורי סדן

בהלכה מסווגים כל סוגי הסכמי העבודה תחת אחת משתי הגדרות: פועל או קבלן. הסיווג לא נעשה לפי גובה השכר או המעמד החברתי אלא לפי מהות ההסכם שבין שני הצדדים

הרב אורי סדן

ההלכה מכירה בזכותם של צדדים לכרות ביניהם הסכם כרצונם. לכן במקרים רבים שני צדדים רשאים לקבל על עצמם בהסכמה הסדר ממוני השונה מזה המופיע בתורה. כך רואה ההלכה גם את "מנהג המדינה" המשמש כעין חוזה בלתי כתוב ושכשם שהחוזה המפורש עדיף על ההלכה, כך גם המנהג.

הרב אורי סדן

הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי. אולם אין פירושה שיש תוקף לדין האזרחי. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית.

הרב אורי סדן

חוקי העבודה נחקקו כדי לתת מענה לבעיה מסויימת, לצמצם את מימדי העוני, ולשמור על יציבות השלטון ולכן יש להם תוקף הלכתי.

הרב אורי סדן

על פי ההלכה הסכם קיבוצי אינו חל אלא על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים, אלא אם כן השר חתם על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל העובדים.

הרב אורי סדן

למרות שלחוקי העבודה ישנו תוקף מחייב, אין לפסיקות בתי המשפט, ובכלל זה, בתי הדין לעבודה ואפילו בית המשפט העליון, כל תוקף הלכתי שכן הם מוגדרים מבחינה הלכתית כערכאות שאין להתדיין בפניהן, זאת למעט פסיקה הנראית לבית הדין טובה וראויה שראוי היה לתקנה לתועלת הציבור.

הרב אורי סדן

אחד המאפיינים המייחדים את חוקי העבודה במדינת ישראל הוא היותם "חוקי מגן" כלומר חוקים שנועדו להגן על העובד בכל אופן ולכן אינם ניתנים להתניה. כאשר ההלכה מכירה בתוקפם של חוקי המגן היא מכירה גם ביכולתם לגבור על הסכמת הצדדים.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

התורה רואה את קיום חוזה העבודה מצידו של המעביד כמצוה ועל הפרתו מטילה איסורים חמורים. הדבר נובע מהבנת מצבו הנחות בדרך כלל של העובד והרצון להגן עליו מפני עושק שכרו.

הרב אורי סדן

אחת הדרישות היסודיות ביותר של התורה מהאדם היא להתנהל בדרך של יושר ואמת. לפיכך אין להפריז בחשיבות ההקפדה על אמירת אמת בשעה שמנהלים משא ומתן לפני כריתת הסכם עבודה. אם הצדדים לא עשו כן עשוי הדבר להוות עילה לביטול ההסכמות שהושגו.

הרב אורי סדן

הסכמה על תשלום שכר עבודה חריג, נמוך או גבוה באופן ניכר מטווח המחירים המקובל אינה ראויה אך אינה ניתנת לביטול.

הרב אורי סדן

אסור למעסיק לנצל את תמימותו של העובד ולסכם איתו על שכר הנמוך באופן ניכר מטווח המחירים המקובל.

הרב אורי סדן

משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.

הרב אורי סדן

ההלכה רואה בביטול שרירותי של הסכם מעשה בלתי מוסרי. למרות זאת, כל עוד לא נעשה מעשה קנין יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות אולם יש לשמור את השימוש ביכולת זו למקרים בהם נוצר כורח אישי או כספי.

הרב אורי סדן

בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על ביטול הסכם העבודה הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש ולכן הדבר אסור ובמידה ונעשה הוא עשוי להצדיק פיצוי.

הרב אורי סדן

כאשר נציג של המעסיק חרג מסמכותו והתחייב לתנאים טובים יותר מאלה שהוסמך לתת ההסכם בטל אלא אם כן מדובר בנציג של חברה בע"מ שאז ההסכם מחייב את החברה על פי החוק ועל פי ההלכה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

חוזה העבודה, כיתר החוזים בהלכה, נכרת אך ורק באמצעות מעשה קניין. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם.

הרב אורי סדן

הסכם העבודה מחייב רק אם נעשה קניין. בהלכה נקבעו מעשי קניין מיוחדים לנדל"ן, למטלטלין השונים, ולהתחייבויות אישיות וכך גם להתקשרות בין עובד ומעסיק.

הרב אורי סדן

הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.

הרב אורי סדן

הצעה לחוזה עבודה מינימלי העומד בדרישות ההלכה והחוק

הרב אורי סדן

הארכת ההסכם כמוה כיצירת הסכם חדש, על כל המשתמע. אי לכך, אם שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר עליהם לעשות מעשה קניין על הסכמתם. אם הצדדים לא סיכמו דבר, מלבד הארכת ההסכם, אזי הם יהיו מחויבים לתנאים שנהגו בתקופה הראשונה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

החירות המוחלטת של העובד מתבטאת גם בבחירתו לעשות מלאכות שנראות לאנשים אחרים כמלאכות משפילות ואפילו מבזות. זאת כיוון, שעצם בחירתו לעבוד על מנת להביא טרף לביתו, כבוד יש בה ולא השפלה.

הרב אורי סדן

התורה אסרה על עבדות של יהודי ליהודי אפילו באופן זמני ואפילו אם זו נעשתה בהסכמה. מכח איסור זה נאסרה התקשרות הכובלת את העובד למשך זמן ארוך משלש שנים.

הרב אורי סדן

חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.

הרב אורי סדן

במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.

הרב אורי סדן

בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

כאשר עובד נשכר מבלי שתוגדר מהות עבודתו, על העובד לבצע כל משימה אותה יבקש ממנו המעסיק במשך כל תקופת ההעסקה.

הרב אורי סדן

כאשר הצדדים לא סיכמו מראש על גובה השכר מרכיביו או תנאיו המעסיק מחוייב לשלם את המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה, במקום זה ובאיכות זו.

הרב אורי סדן

כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, או כאשר הצדדים סיכמו על עבודה אחת ובפועל בוצעה עבודה אחרת או עבודה נוספת והמעסיק אינו מעוניין בה בכלל, הוא רשאי לדרוש מהעובד להחזיר את המצב לקדמותו ולא לשלם על השירות ממנו כלל לא נהנה.

הרב אורי סדן

כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, ולאחר מעשה המעסיק מעוניין בה הוא חייב לשלם על השירות שקיבל, למרות שכלל לא ביקש. שיעור התשלום תלוי במידת הנחיצות של העבודה למעסיק.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.

הרב אורי סדן

קבוצת הוואטסאפ ללימוד משותף בספר אורות החושן של הרב אורי סדן יוצאת לדרך! מוזמנים להירשם עכשיו!

הרב אורי סדן

חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

באופן טבעי תנאי עבודה הנוהגים כיום שונים במידה ניכרת מאלו שנהגו בזמן התורה והמשנה. בפרק הקרוב נדון בתנאי העבודה הנוהגים כיום, הן את אלו המגיעים על פי ההלכה והן לאלו המגיעים על פי החוק. באופן ספציפי נתייחס בפסקה זו לנושא זמן הנסיעה לעבודה והחזרי הנסיעות.

הרב אורי סדן

מבצע לרגל השקת ספרו החדש ופורץ הדרך של הרב אורי סדן אורות החושן עבודה וקבלנות

הרב אורי סדן

על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .

הרב אורי סדן

ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.

הרב אורי סדן

הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.

הרב אורי סדן

דמי הבראה הם תשלום אותו מקבל העובד מעבר למשכורתו, המיועד לממן את עלות חופשתו של העובד. זכות כזו אינה קיימת בהלכה אך במדינת ישראל הזכות לדמי הבראה הינה זכות קוגנטית הקבועה בחוק באופן שאינו מאפשר לעובד לוותר עליה וכך מתייחסת אליה גם ההלכה.

הרב אורי סדן

על האדם מוטלת חובה מוסרית לחסוך באופן מינימלי עבור ימי הזקנה שיגיעו בעתיד לא פחות ממה שחובה עליו לדאוג למחסורו של כל עני אחר בהווה. חובה זו מוטלת על ידי המדינה באופן מורחב מעט באמצעות החוק. החובה כוללת גם חובה על העובד, שכיר או עצמאי, לחסוך, וגם חובה על המעסיק של העובד השכיר להפריש עבור העובד שלו כסף אשר ישולם לו בימי זקנתו. חוק זה מחייב גם על פי ההלכה והצדדים אינם יכולים להסכים לוותר עליו או להסתפק בתשלום שנמוך מדרישות החוק.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.

הרב אורי סדן

עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.

הרב אורי סדן

מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.

הרב אורי סדן

התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.

הרב אורי סדן

החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

בנוגע להשלכות הפיטורין ההלכה מבחינה בין עילות שאין מוצדקות, כגון מערכת יחסים אישית רעועה, בהן הפיטורין בלתי מקובלים ובין עילות מוצדקות כגון התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת מצידו של העובד אשר הפכה לדפוס פעולה שגם אחרי התראות חוזרות ונשנות לא תוקנה, בהן ניתן לפטר את העובד.

הרב אורי סדן

כאשר הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, המכונה גם 'מכת מדינה', כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה יחסה של ההלכה כלפי העובד שונה ולדעת חלק מן הפוסקים המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו, אולם היות ונקודה זו נתונה במחלוקת, למעשה נראה שיש להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד.

הרב אורי סדן

יחסי עבודה מגיעים לא אחת אל סיומם אם בהסכמה ואם בחוסר הסכמה, המוגדרת כפיטורין או כהתפטרות. אי חידוש חוזה עבודה אינו מוגדר כפיטורין ולפיכך הוא מותר אולם לעיתים החלטה זו עשויה לפגוע במטה לחמו של העובד ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון ולשקול לעומת צרכיו שלו גם את צרכיו של העובד. תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכבעלת ערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום למעסיק לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.

הרב אורי סדן

כאשר הפסקת העבודה נעשתה בשל אילוצים בלתי צפויים ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה. אולם ההלכה מבחינה בין כורח שניתן לחיזוי ובין כורח שלא ניתן לחיזוי. כמו כן הדין ישתנה אם היה פער בין הצדדים מבחינת יכולת החיזוי של הכורח.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.

הרב אורי סדן

האיסור להלין שכר אינו מוגבל לעובדים עניים או לעובדים בכלל. הלנת שכר אסורה גם כאשר אדם עני שכר את שירותיו של קבלן עשיר. זאת בניגוד לחוקי מדינת ישראל אשר אינם מגנים על קבלן שלא התקיימה בינו ובין המעסיק מערכת יחסים של עובד מעביד, מפני הלנת שכר.

הרב אורי סדן

פעמים רבות העובד אינו מועסק באופן ישיר על ידי מי שנהנה מעבודתו, אלא על ידי גורם שלישי: קבלן, חברת כוח אדם, או חברה המספקת שירותים במיקור חוץ (Outsourcing). מיקור חוץ עלול לגרום לפגיעה אפשרית בעובדים שכן במקרים רבים, עובדי קבלן הם עובדים חלשים, החשופים לניצול ולעושק מצד קבלנים. במקרים אלו קיים פער בין המצב המשפטי לבין המצב המוסרי והערכי. מבחינה משפטית מקבל השירות אינו אחראי על תשלום השכר, ואינו עובר באיסור הלנת שכר אם שכרו של העובד הולן, אלא עובר על כך הקבלן שאמור לשלם את השכר . אולם, מבחינה מוסרית וערכית ישנה אחריות רבה גם על מקבל השירות.

הרב אורי סדן

הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

התורה דורשת מהעובד התמסרות ונאמנות מוחלטת לעבודתו. דרישה זו באה לידי ביטוי הן מבחינה כמותית, לעבוד בכל שעות עבודתו מבלי להתבטל ולו לרגע אחד מעבר למה שסוכם או נהוג, והן מבחינה איכותית לבצע את העבודה המוטלת עליו כפי שדורש ממנו המעסיק, ובאיכות המקסימלית מבחינתו.

הרב אורי סדן

חלק מדרישת הנאמנות אות ההלכה דורשת מהפועל כלפי מעסיקו, היא למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי כלומר למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן הטוב ביותר. בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, אך מותר לעובד לעבוד בעבודה אחרת בנוסף לעבודתו במידה כל עוד הדבר פוגע באיכות עבודתו. היתר זה מוגבל למגזר הפרטי.

הרב אורי סדן

חובת הנאמנות של הפועל למעסיק מחייבת את הפועל שלא לעשות פעולה הפוגעת באינטרסים של המעסיק, אף שלא במסגרת עבודתו. לפיכך הפעלת עסק פרטי על ידי הפועל או ביצוע של עבודה פרטית עבור עסק הנמצא בתחרות עם המעסיק אסורה. כמובן שאסור לעובד, פועל או קבלן, לחשוף סודות מסחריים של המעסיק וזאת גם אם לא התחייב לכך במפורש.

הרב אורי סדן

אסור לעובד ציבור לקבל מלקוחות או ספקים איתם הוא בא במגע כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו, אלא אם כן מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם. לעומת זאת לעובד במגזר הפרטי שמסוגל לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק מותר לקבל הטבה אישית מלקוח או ספק, אם כי לעיתים קובעת ההלכה כי על העובד להעביר את ההטבה, כולה או חלקה למעסיק.

הרב אורי סדן

מעסיקים מבצעים הערכות עובדים רשמיות במספר מצבים ולמטרות שונות. תהליך ההערכה נושק בהכרח לאיסור לשון הרע. כאשר ההערכה חורגת מכללי ההלכה הרי שמלבד המעריך עשויים להיכשל באיסור לשון הרע גם המראיין , החברה והמנהל המקבל את ההערכה. למרות זאת נראה שהערכת עובדים מותרת, כאשר היא נעשית במגבלות מסוימות וכאשר היא אמיתית, מדויקת, מקצועית ועניינית, הן בשל התועלת שצומחת ממנה למעסיק והן בשל העובדה שדבר קיומה היה ידוע לעובד לפני כניסתו לעבודה.

הרב אורי סדן

הערכת עובדים מותרת כאמור בכפוף למגבלות ההלכה. המגבלות מתייחסים לכל השותפים בה: על המראיין לוודא את מהימנות המידע, לבדוק מה טיב הקשר של המעריך עם המוערך ולהתמקד אך ורק בתכונות הרלוונטיות לתפקודו של המוערך. על המעריך המוסר את המידע למראיין לראות לנגד עיניו את מטרת ההערכה, ולנסח את תשובותיו באופן בו הן יענו למטרות אלו. ועל המעסיק שהזמין את ההערכה לעשות בה שימוש זהיר. כמו כן הצעדים אותם נוקטת החברה על סמך הערכה להיות מידתיים ומותאמים למידת החשש הנשקף מהדיווח.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את תפקידו של העובד בארגון מסיבה שרירותית אולם הוא רשאי לעשות זאת אם הדבר נדרש מבחינה ארגונית. במידה והתפקיד החדש קשה יותר בכל מובן שהוא הדבר חייב להיות בהסכמתו המפורשת של העובד או בתוספת תשלום מתאימה.

הרב אורי סדן

העובד איננו חפץ העובר לסוחר ולכן העברת העובד ממעסיק למעסיק ללא הסכמתו אינה אפשרית. אף על פי כן, ניתן למכור חברה גם ללא הסכמת העובדים ובלבד שהבעלים החדש שומר על כל תנאי ההעסקה של העובדים כפי שהיו ערב מכירתה.

הרב אורי סדן

כל העלאה או הפחתה במשכורתו של העובד חייבת להיות בהסכמת הצדדים. לעובד אין זכות להעלאת שכר גם אם מחיר העבודה התייקר או שמדד יוקר המחיה עלה. אולם בזמנים בהם השכר נשחק באופן ניכר ישנה הצדקה להעלאת שכרו של העובד, ואם המעסיק לא עשה זאת העובד רשאי לתבוע זאת בבית הדין אשר בתנאי מסוימים עשוי לחייב את המעסיק לעשות כן. במקרים קיצוניים, בהם האינפלציה גואה, החוק מחייב את המעסיקים להעלות את שכר העובדים.

הרב אורי סדן

גם כאשר העובד גורם בשוגג נזק למעסיק, הדבר מהווה עילה מוצדקת לפיטורין. אולם ההלכה מתנה זאת בכך שהמעסיק התרה בעובד והעמיד אותו על טעותו. כמו כן עליו להדריכו כיצד עליו לנהוג, ולהזהירו מפני פיטורין אפשריים. המשפט הישראלי לעומת זאת מחייב עריכת שימוע לעובד לפני פיטוריו, ואף מאפשר לעובד לתבוע פיצוי מהמעסיק אם הדבר לא נעשה. לכן מומלץ למעסיק לאמץ נוהג זה גם אם הדבר אינו מחוייב על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

מצד הדין פיטורין אינם חייבים להיעשות בכתב, ודי בהודעה בעל פה כדי להיחשב לפיטורין ובלבד שנאמרו באופן רציני. אולם היות והמעסיק מחויב למסור הודעה מוקדמת לעובד אשר תאפשר לו להתארגן ולהשיג מקום עבודה חלופי, ועל פי החוק הודעה זו חייבת להיות בכתב, למעשה יש לבצע את הפיטורין בכתב.

הרב אורי סדן

לאחר הפיטורין המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו על העבודה אותה ביצע. בנוסף, כאשר פועל פוטר שלא כדין, חייב המעסיק לשלם לו שכר, אם כי שכר מופחת במקצת, עד סוף תקופת ההתקשרות. במקביל, ההלכה מטילה על העובד חובה להקטין את הנזק עד כמה שיוכל, ולמצוא עבודה חלופית בה יוכל להשתכר במקום העבודה ממנה פוטר.

הרב אורי סדן

במקרה בו הופסקה התקשרות עם קבלן הקבלן יקבל את ערך העבודה שביצע עד לסיום ההתקשרות עמו אלא אם כן הוא זה שיזם את סיומה ואז הוא יקבל את הסכום הכולל שסוכם עמו בקיזוז עלות השלמת העבודה על ידי קבלן אחר.

הרב אורי סדן

כל עובד זכאי על פי החוק לקבל מענק פיטורים. זהו נוהג ראוי על פי ההלכה, הנשען על מצות הענקה שנהגה ביחס לעבדים והתקבע כחוק שמחייב גם על פי ההלכה. בחוק נקבע במפורש כי לא ניתן לוותר מראש או למחול אחר הפיטורין על הפיצויים, וכך יש לנהוג גם עם פי ההלכה .

הרב אורי סדן

החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.

הרב אורי סדן

חוק פיצויי פיטורים ותקנות פיצויי פיטורים מחייבים ככתבם וכלשונם גם על פי ההלכה. מכיוון שמדובר בחוק ובתקנות אשר מיושמים כמעט בכל מקרה בו באים יחסי העבודה לסיומם, ולחוק ולתקנות אלה פרטים רבים שההלכה לא הייתה שותפה בעיצובם אבל מכירה בתוקפם, אנו נביא אותם בפרק זה כלשונם.

הרב אורי סדן

מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

הזכות להתפטרות של הפועל מגלה את חירותו של האדם אותה קיבל מרבונו של עולם והיא זו שמהווה את ההבדל המרכזי בינו ובין העבד. זוהי זכות חד צדדית שאינה ניתנת לויתור. לעומת הפועל חירותו של הקבלן מתבטאת באופנים אחרים ולפיכך הוא אינו רשאי לחזור בו.

הרב אורי סדן

זכות ההתפטרות שמורה לעובד שהעבודה אצל המעסיק קשה לו, וההתפטרות עבורו היא מוצא אחרון. אולם אם העובד מקבל את השכר המקובל הוא אינו רשאי להשתמש בזכות ההתפטרות על מנת לזכות בתנאים משופרים אצל מעסיק אחר. התפטרות שכזו היא הפרת התחייבות ולפיכך אינה ראויה.

הרב אורי סדן

בכל מקרה בו העובד מחליט להתפטר, גם כאשר הדבר נעשה בעילה מוצדקת, הוא מחויב למסור על כך הודעה מוקדמת למעסיק אשר תאפשר למעסיק להתארגן ולהשיג עובד חלופי . משך ההודעה המוקדמת נקבע ביחס לפועל נקבע בחוק. כמו כן החוק מחייב עובד שהתפטר ועזב ללא הודעה מוקדמת לפצות את המעסיק, והוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

על פי ההלכה התפטרות יכולה להיעשות בעל פה ובלבד שנאמרה באופן רציני. אולם על פי החוק, התפטרות חייבת להיעשות בכתב, כאשר במכתב מצוין תאריך מתן ההודעה ותאריך כניסת ההתפטרות לתוקפה. חוק זה נועד למנוע חוסר הבנה, ולכן הוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

התפטרות מעבודה שלא ניתן לדחות את ביצועה, והמעסיק אינו מצליח לגייס עובד חלופי במקום העובד המתפטר, באותם תנאים שסוכמו עמו היא התפטרות אסורה היות והיא פוגענית. ההלכה מכנה זאת בשם "דבר האבד" ונותנת בידי המעסיק כלים להתגונן מפניה.

הרב אורי סדן

לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו והוא מוכרח להתפטר. במקרים אלו ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם אפילו אם ההתפטרות תגרום לנזק למעסיק. חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה.

הרב אורי סדן

כאשר התפטרות מוצדקת, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד, והקבלן יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע, ביחס למה שסוכם. כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת העובד, פועל או קבל זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר, ובלבד שמדובר בהתפטרות שאינה פוגענית.

הרב אורי סדן

ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.

הרב אורי סדן

ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

ההלכה רואה בעובד כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע, ואם שגה וגרם לנזק למעסיק הוא אחראי לשלם על הנזק. אמנם למרות החיוב העקרוני, קיימים הבדלים בין עובד שהזיק את המעסיק תוך כדי עבודתו לאדם זר שפגע ברכוש חברו כאשר לעיתים הבדל זה יחמיר בדינו של העובד יחסית למזיק רגיל ולעיתים יקל בדינו.

הרב אורי סדן

ההלכה מכירה בזכותם של עובדים להתאגד, לתאם עמדות, ולקבוע כללים לסדר יחסים ביניהם, והיא אף מעניקה לכללים אלו תוקף הלכתי. הואיל וההתאגדות עומדת בכללי ההלכה והחוק, מותר לאדם להצטרף, להקים ולעמוד בראש איגוד עובדים ואין כל הצדקה לפגוע באופן כזה או אחר בעובד המחליט לעשות זאת.

הרב אורי סדן

אחד הכלים החזקים ביותר המצויים בידי ארגון העובדים הוא השביתה. השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק ולציבור, ולפיכך באופן בסיסי המעשה פסול מבחינה מוסרית. גם מבחינה משפטית השביתה מהווה הפרת יסודית של חוזה העבודה. לכן סבורים חלק מן הפוסקים כי השביתה אסורה למעט בנסיבות מסוימות ומצומצמות ביותר. למרות זאת, כל זמן שזכות השביתה מעוגנת בחוק אין איסור הלכתי להשתמש בה.

הרב אורי סדן

שלושה סוגי דרישות עשויים להוות עילה לשביתה. דרישה מהמעביד לעמידה במחויבויותיו היא דרישה שאין מוצדקת ממנה המצדיקה בלית ברירה גם שימוש בנשק השביתה. לעומתה דרישה לשיפור בתנאי ההעסקה יכולה להגיע רק עם סיום חוזה ההעסקה אך קודם לכן היא אינה מצדיקה שביתה. מצבי ביניים בהם העובדים דורשים התאמות של תנאי העבודה למציאות שהשתנתה צריכים להבחן בבית הדין, ורק אם המעסיק לא הסכים לבצע את פסיקת בית הדין מותר לעובדים להתשמש בנשק השביתה.

הרב אורי סדן

ככלל הפוסקים מצדדים בפתרון של בוררות על פני השימוש בנשק השביתה אלא שקיימות גישות שונות הן ביחס למידת החובה בקיומה והן ביחס למהותה. . יש מן הפוסקים המחייבים בוררות וסוברים שזו אינה רק עדיפה על השביתה אלא הם מטרת השביתה ותכליתה, ויש מן הפוסקים הממליצים על הקמת מנגנון בוררות אשר יבחן את מידת הפגיעה שיוצרת השביתה יחסית לעוול שאותו היא באה לתקן.

הרב אורי סדן

כאשר השביתה נעשית בשירותים חיוניים, אזי גם כאשר היא נעשית בנסיבות שמצדיקות אותה, המחיר אותו משלם הציבור בגינה כבד מנשוא. גם אם מבחינת המצב המצוי שביתה זו מותרת, והאחריות תוטל על פרנסי הציבור, אין זה המצב הרצוי שכן במקרים אלו השביתה היא כלי בלתי מידתי בעליל. ההלכה מציעה מנגנון אשר נועד לאזן ולבחון את המידתיות של הצעדים בהם נוקטים ארגוני העובדים בשם "אדם חשוב". כיום מנגנון זה לא ישים ואת הפתרון עשויה לספק חקיקה אשר תאסור שביתה בשירותים חיוניים ומאידך תחייב את הצדדים בבוררות, שתוכל אם תשתכנע בצדקת העובדים לחייב את המעסיקים לשלם לעובדים את שכרם.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש אם שינה מדרישת המעסיק, מן המקובל, או שהתרשל בעבודתו. לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, והוא פעל כמקובל אך בכל זאת הזיק בשגגה הוא פטור מלשלם עליו. ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן.

הרב אורי סדן

הערך של שמירה על חיי האדם הינו אחד הערכים החשובים ביותר בתורה והוא נכון שבעתיים כאשר חייו של אדם אחר תלויים בו. חובה כללית זו מגיעה לידי ביטוי בהקשר של דיני עבודה בדרישה מן המעסיק לדאוג לבטיחות מקום העבודה עבור העובדים במקום. חובה זו היא מצוות עשה מן התורה, והימנעות ממנה נאסרה באיסור לאו מן התורה. בנוסף לכך, חובה זו מעוגנת גם בחוקי מדינת ישראל המגדירים כללי בטיחות לכל ענף במשק.

הרב אורי סדן

ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

בנוסף לחיוב עובד שהזיק מדיני הנזיקין, נשען חיובו של העובד גם על דיני שומרים. אלו מטילים עליו חובה למנוע את הנזק מראש באמצעות תשומת לב מיוחדת ומרחיבים את אחריותו גם למחדלים שבעטיים ניזוק רכוש המעסיק אשר נחשבים בהקשרים אחרים לנזקי גרמא. בנוסף לכך עשוי העובד להתחייב מדין הסתמכות המעסיק עליו וביצוע פעולות תוך שהוא מתבסס על עבודתו. חיוב מדין זה עשוי לכלול גם מניעת רווח ונזקים שאינם פיזיים ואו שאינם מידיים.

הרב אורי סדן

בענין קיזוז שכר עבודתו של העובד מהנזק לו גרמו קיים הבדל בין פועל ובין קבלן או אומן. פועל זכאי לשכר על משך עבודתו, גם אם בשלב כלשהו שגה וגרם לנזק, בניכוי עלות הנזק שגרם. לעומת זאת קבלן שבמקום לספק מוצר או שירות עוד גרם לנזק יהיה עליו לפצות את המעסיק על הנזק שנגרם לו, ובנוסף לכך הוא לא יהיה זכאי לשכר על מוצר או שירות שלא סיפק. אמנם אם יתקן את אשר קלקל, ומבחינה מקצועית הוא מוסמך לעשות זאת – יזכה בשכרו. כמו כן אם למוצר שייצר ישנו ערך עבור הבעלים הוא יזכה בתשלום חלקי.

הרב אורי סדן

במקרה בו אדם שוכר את שירותיו של קבלן, וזה שוכר פועלים לפי שיקול דעתו המנהג המקובל הוא שאין העובד אחראי לתיקון הליקוי, אלא הקבלן, אלא אם כן מדובר בפועל שמסיבות שונות החליט להזיק בכוונה תחילה לרכושו של המזמין, שאז הפועל נושא באחריות למעשיו ככל אדם אחר.

הרב אורי סדן

כאשר המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק הרי שאחריות אינה ניתנת לחלוקה, ויש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. אולם כאשר ההתקשרות הייתה עם קואופרטיב של עובדים האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. וכל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף.

הרב אורי סדן

על פי שורת הדין מוטלת אחריות כבדה על העובד והוא חייב בנזק שגרם למעסיק. אולם, דרכה של תורה להמתיק את הדין, ובמקרה בו הנזק נעשה בשוגג, על המעסיק להתחשב במצבו הכלכלי של העובד, במידה שהדבר אפשרי מבחינתו, ולא למצות עם העובד את הדין אלא לספוג את הנזק, ואם מצבו של העובד דחוק במיוחד אף לשלם לו את שכרו.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

הרב אורי סדן

גמילות חסד היא אחד מהיסודות עליהם נשען העולם שכן החסד אינו רק מצוה אלא גם תכונת נפש המבטאת את צלם האלקים שבאדם. גמילות חסד כוללת כל עזרה אותה מושיט אדם לחברו, גם אם אינו עני ולפיכך כל התנדבות מוגדרת כגמילות חסדים. עם זאת ההתנדבות, עשויה להיות כרוכה במספר שאלות הלכתיות, הנוגעות הן למחויבות המתנדב, הן למחויבות מארגן ההתנדבות, והן למחויבות הנהנה מן ההתנדבות.

הרב אורי סדן

התנדבות הינה מתן שירות ללא קבלת תמורה כספית. שירות זה עשוי להיות שווה כסף, אך אז עלולים הצדדים להגיע לידי אי הבנה בדבר הצורך בתשלום. במחלוקות מסוג זה יכריע מנהג העולם, ואם המנהג המקובל הוא להעניק שירות זה בתשלום, חובה לשלם על השירות, לעומת זאת אם נהוג בשירות כזה לעזור זה לזה ללא תשלום, אין נותן השירות זכאי לאחר מעשה לדרוש תשלום.

הרב אורי סדן

מתנדב אינו זכאי לקבל החזר הוצאות בגין נסיעות, ביגוד או מזון אותן הוציא במסגרת ההתנדבות אולם גופים רבים המבוססים על מתנדבים בוחרים להשתתף בהוצאות המתנדבים שלהם, ולהכיר בכך טובה על התנדבותם. אולם הם אינם חייבים לעשות כן והם רשאים להפסיק זאת בכל עת. בכל מקרה אין לשלם שכר לעובד במסווה של החזרי הוצאות למתנדב.

הרב אורי סדן

המתנדב רשאי לבחור בכל עת האם ברצונו להתנדב ועד כמה והוא אף יכול לבטל את הסכמתו להתנדב בכל עת גם אם ביטול שכזה אינו ראוי מבחינה מוסרית. אמנם. במקרה בו ביטול ההתנדבות ללא הודעה מוקדמת מספקת עשוי לגרום נזק למקבל השירות, אסור ועל המתנדב מוטלת החובה לבצע את המשימה אולם הוא רשאי לחזור בו מהסכמתו לבצעה שלא בשכר ולדרוש שכר עבור ביצוע המשימה.

הרב אורי סדן

ההלכה רואה במתנדב, כמו בעובד, כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע. לפיכך, אם פעל באופן שונה מהנדרש ממנו או מהמקובל וגרם נזק הוא חייב לשאת באחריות. כמו כן כאשר המשימה דורשת מידה של מקצועיות ואדם שאינו מקצועי מתנדב לעשותה, הדבר מוגדר כרשלנות פושעת ואם גרם לנזק הוא חייב לשלם על כך. לעומת זאת אם המתנדב הוא אדם מקצועי המוסמך לבצע את המשימה ובכל זאת נכשל בביצועה וגרם לנזק הוא פטור מלשלם.

הרב אורי סדן

במקרה של נזק למתנדב במהלך ההתנדבות, מלבד החובה המוסרית הרובצת על הנהנה מההתנדבות ההלכה אינה מטילה עליו באופן מיידי חובת פיצוי אלא מבקשת לבחון באיזו מידה ניתן לראות אותו כאשם בנזק שנגרם למתנדב. רק אם ניתנה למתנדב הוראה לבצע פעולות מסוימות, אשר חייבו אותו לקחת סיכונים בלתי סבירים, עליו לפצות את המתנדב.

הרב אורי סדן

במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. בזמן שבית המקדש היה קיים הציבור לקח על עצמו את האחריות לטפל בכהנים שחלו עקב התנדבותם במקדש. כך עושה מדינת ישראל כיום ואדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.

הרב אורי סדן

שמחים להשיק את תוכנית הלימוד של הספר אורות החושן: עבודה וקבלנות, מאחלים הצלחה לכל המצטרפים והמצטרפות

הרב הלל גפן, הרב אהרן פלדמן, הרב עדו רכניץ

אחת הסוגיות הקשות בנושא יישום משפט התורה במדינת ישראל היא שאלת היכולת של בית הדין להכריע במחלוקות הלכתיות. בנייר עמדה זה מוצע מתווה להסמכת בית הדין להכריע במחלוקות וכללים מנחים ליישום סמכות זו. נייר העמדה איננו עוסק בכללי "קים לי", אלא בשאלה כיצד ניתן לאפשר לבית הדין להכריע בין הדעות, וכיצד עליו להכריע במקרים שונים. לדוגמא האם יש לפסוק בדרך שונה לבעלי דין אשכנזים וספרדיים? האם תמיד חובת בית הדין לפסוק לפי רוב דעות? ומי נחשב כרוב דעות? ועוד.

הרב אורי סדן

דיני עבודה וקבלנות בשפה שווה לכל נפש. ספר חובה בכל בית עכשיו במבצע השקה!