הרשם לקבלת עדכונים
משטר וממשל
מאמרים
הדחת חשוד בפלילים ממשרה ציבורית
מן המפורסמות הוא, שאמון הציבור בנושאי המשרה הציבורית הוא אבן יסוד לכל מינוי לתפקיד ציבורי, ומשום כך "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור". אולם, עיון במקורות ההלכה מגלה, שיש לעשות הבחנה ברורה בין מינויו של חשוד לסילוקו של חשוד ממשרתו הציבורית. המאמר דן מהם הכללים ומתי ניתן וצריך לסלק חשוד. המאמר פורסם בynet בתאריך: ט' אלול, תשס"ח (09.09.08).
ויתור על זכות בקרקע מסוג בר רשות
הרב נתן חי, הרב צבי פרג, הרב יעקב כהן
דיני מקרקעין אינם זוכים להתייחסות נרחבת על ידי בתי הדין לממונות, וזאת מסיבות שונות. על רקע זה בולט פסק דין זה העוסק בבירור זכות במקרקעין מסוג "בר רשות" הנפוצה במיוחד ביישובים חקלאיים וביישובי יו"ש. ייחודה של זכות זו הוא במסלול המפותל בו היא עוברת ממדינת ישראל אל המחזיק בה, וכן בכך שאין בה לכאורה העברת בעלות מלאה. בית הדין, לאחר סקירה של הרקע המשפטי של זכות "בר רשות", מגיע למסקנה כי מבחינה הלכתית מדובר בזכות קניינית, וממילא ויתור בעל פה על זכות זו הוא חסר משמעות.
מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית
מחקר זה מצביע על שלוש גישות בהבנת המושג מדינת התורה. הראשונה (שאותה מייצג ישעיהו ליבוביץ) שוללת את קיומו, שכן ההלכה שהתפתחה בגלות אינה מתאימה למדינה יהודית ריבונית. גישה זו לא התקבלה כלגיטימית על ידי הציבור הדתי (אורתודוקסי), שכן היא טוענת שיש לשנות את התוכן ההלכתי על ידי שימוש בכללים שאינם מקובלים כנכונים הלכתית. הגישה השניה טוענת כי המושג אינו אלא סיסמא בלבד. גישה זו רואה את ההלכה כמחייבת, אך טוענת כי ההלכה אינה מתייחסת למדינה, אלא ליחידים המרכיבים אותה. כך, ההלכה אינה מתייחסת אל הצבא, אך החיילים המרכיבים את הצבא מחויבים לשמור מצוות, כדוגמת שבת וכשרות. הגישה השלישית רואה את התורה כמנחה את כל אורחות חייה של מדינה: את תחומי המדיניות, החוק והמשפט. מבחינה תיאורטית, גישה זו שואפת ללמוד הנחיה תורנית לכל שאלה ציבורית והתנהגות פוליטית. יש לראות בכך שאיפה ליצירת מדינת תורה מן היסוד, כאשר הסוגיות המרכזיות בכל תחום יילמדו מהתורה. מובן, שקשה למצוא בתורה הנחיה תורנית מקפת שכזו. המחקר עוסק בגישה זו, הנותנת משמעות עמוקה למדינת התורה. הסוגיות המרכזיות העולות כתוצאה מהבנה זו של מושג מדינת התורה הן התוכן התורני של מדינת התורה, ומעמדם של חכמי התורה בה.
תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג
משנתו הייחודית של הרב ולדנברג כוללת עיסוק שיטתי באורח יוצא דופן בשאלות היסודיות והיישומיות של מדעי המדינה בכלל ושל דת ומדינה בפרט. ובכלל זה התייחסות שיטתית לשאלות התיאורטיות והעקרוניות של היחס בין תיאוקרטיה ודמוקרטיה. לצד הדיון התיאורטי, הרב ולדנברג כפוסק הלכה בכיר וכדיין בבית הדין הרבני, עסק בשאלות הלכתיות קונקרטיות הנוגעות למעמדה ולהתנהלותה של מדינת ישראל. השוואה בין הדיון התיאורטי של הרב ולדנברג לבין הדיון ההלכתי מאפשרת לעמוד על נקודות המתח והממשק שבין תיאוקרטיה ודמוקרטיה, ועל ההבדלים בין תיאוריה ויישומה. העבודה נכתבה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן.
מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.
החוק הנורבגי והחשש לניגוד העניינים לאור המשפט העברי
הרב עו"ד אברהם קלמנזון, הרב עדו רכניץ
1. החוק הנורבגי מעמיד את הח"כ החלופי שנכנס לכנסת במקום השר שהתפטר במצב של ניגוד עניינים אישי. זאת, במקרה בו חברי הממשלה דורשים ממנו להצביע בניגוד למצפונו, ולא, הוא יסולק מהכנסת. 2. במשפט העברי נקבע כי על נבחר ציבור לפעול על פי מצפונו "לשם שמיים", ולכן יצירת מצב בו הח"כ החלופי נמצא במצב של ניגוד עניינים אישי אינה רצויה (אף שהיא מותרת במקרה שהוסדרה בחוק). 3. לצד זאת, המשפט העברי מלמד אותנו שבעניין ניגוד עניינים יש הבדל בין פעולה שבעטיה נבחר הציבור עשוי לקבל מהכרעותיו טובת הנאה מיידית, לבין פעולה בה האפשרות לקבל טובת ההנאה מההכרעה, היא רחוקה ואינה וודאית. 4. לפיכך, מוצע לקבוע ארכה של חודש קלנדרי בין המועד בו השר פוטר או התפטר לבין המועד בו יחזור לכנסת במקום הח"כ החלופי.
שינוי מעמדו של הייעוץ המשפטי לאור המשפט העברי
חובה על הממשלה ושריה לפעול על פי החוק, כפי שכל אדם פרטי והגון אמור לנהוג. לפיכך, כאשר יש כוונה לנקוט פעולה שאינה סטנדרטית, יש לקבל ייעוץ משפטי. זכותה על המדינה לבחור ממי לקבל את הייעוץ, ולכן, סביר להפוך את משרת היועץ המשפטי למשרת אמון. מעבר לכך, ככל אדם פרטי, זכותה של המדינה לקבל חוות דעת נוספת, מלבד חוות דעתם של היועצים המשפטים. אולם, לא סביר שהמדינה תתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי ללא הצגת חוות דעת נגדית.
מעורבות הציבור במינוי השופטים לאור המשפט העברי
הרב עו"ד אברהם קלמנזון, הרב עדו רכניץ
על פי המשפט העברי זכותו של המשפט העברי של הציבור לבחור שופטים בעלי השקפת עולם הנראית לו, במקביל יש למצוא הסדר שיבטיח את איכות ועצמאות הרשות השופטת. למעשה מוצע כי נציגי לשכת עוה"ד בוועדה יוחלפו בשני שופטי בימ"ש מחוזי בדימוס שייבחרו על ידי יו"ר הכנסת.
שאלות ותשובות
דיווח למשטרה על חשדות פליליים במועצה מקומית
מותר לדווח למשטרה על חשדות לעברות פליליות כאשר החשדות מבוססות מאוד. במקרים אחרים אין לעשות כך.
דיווח למשטרה על מי שמוכר חומרים מזיקים לציבור
מי שמוכר חומרים מזיקים לציבור הוא מזיק, ומותר לדווח עליו למשטרה כדי שיפסיק לבצע את מעשיו הרעים.
פרסומים
מבט יהודי על דמוקרטיה ואתיקה שלטונית
החוברת עוסקת בשני נושאים - עקרונות המשטר הדמוקרטי וההגינות השלטונית על פי ההלכה. בחלק הראשון מוצגת המסקנה כי תורת ישראל היא הבסיס למחשבה הדמוקרטית המהותית והיא תובעת מכל ארגון משטרי שהוא, פיתוח של יחסי גומלין ויחסי אמון מתמידים בין הציבור לבין השלטון. בחלק השני דן המחבר בתביעות המוסריות וההלכתיות המוצגות לפני נבחר ציבור, ועל הדרך למאבק בשחיתות שלטונית תוך עמידה על יסודות האתיקה והמוסר. תורת ישראל וההלכה שבכל הדורות יצרו תשתית הלכתית ומוסרית ברורה, תשתית דינאמית ויצרתית, אשר בכוחה להציב נוסחאות ופתרונות לשאלות חברתיות ומוסריות מתחם ההגינות השלטונית והתנהגותם של נבחרי הציבור. להורדת החוברת חינם פתחו את הקובץ המצורף
מדינת הלכה דמוקרטית עיון בסוגיות נבחרות
קובץ המאמרים, עוסק בשאלות של משפט ציבורי, החל מהיסודות העיוניים, וכלה בשאלות מעשיות, שהתשובות להן נובעות מתוך היסודות. חלקם הגדול של המאמרים לא פורסם עד כה, וחלקם פורסם בבמות שונות.
נייר עמדה בסוגיות כלכליות חברתיות - דגשים למדיניות כלכלית יהודית
מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.
סרטוני וידיאו
מעמדה של מדינת ישראל ומוסדותיה
בשיעור זה נבחן את היחס ההלכתי למדינת ישראל ולמוסדותיה באופן פרטני ונלמד כי יש הבדל בין המוסדות השונים של מדינת ישראל. השיעור הועבר ביום העצמאות תשע"ז בישיבת הר ברכה. ניתן לצפות גם באתר ישיבת הרב ברכה בכתובת הבא http://yhb.org.il/?p=6541
