הרשם לקבלת עדכונים
יוחסין - מעמד אישי
מאמרים
השלכותיו של מעשה שנעשה תוך העדר שליטה עפ"י המשפט העברי
המעשים השונים הכלולים בתחום המשפט העברי, נחלקים לשני סוגים עיקרים: א. מעשים שעיקרם בתוצאה. ב. מעשים שעיקרם הוא המעשה עצמו. באופן כללי ניתן לומר, כי למעשים המשתייכים לסוג הראשון תהיה משמעות הלכתית גם אם נעשו תוך העדר שליטה, ואילו למעשים המשתייכים לסוג השני לא תהיה, בנסיבות של העדר שליטה, כל משמעות הלכתית. עיקרון זה משתרע על פני תחומים רבים מתחומי המשפט העברי: עבירות, שינוי מעמד אישי, קיום מצוות ודיני הנזיקין.
החובה לציין פסול חלל בכתובה / פד"ר 1078403/1
בית הדין קבע שמי שנפסק דינם בבית דין שהם חללים, בין חללה נקבה בין חלל זכר יש לציין בכתובה במפורש את חללותם למניעת תקלה. חלל הוא כהן פסול, ודווקא בגלל היותו פסול הוא יכול להינשא גם למי שכהן אינו יכול לשאת. למעשה, ניתן לכתוב את ייחוס החללות בעותק הכתובה בלבד, ובשולי הכתובה עצמה לכתוב "יעוין בהעתק הכתובה".
על חשיפת זהותו של האב ועל המשמעויות ההלכתיות של אי גילוי זהותו
יש לדון בהסתרת זהותו של האב מנקודת המבט של טובת הילד, ובמידה וקיימת סתירה בין טובת הילד לטובת האם, יש להעדיף את טובת הילד. הסתרת זהות האב עלולה למנוע מן הבת לממש את זכויותיה בעיזבונו של אביה הביולוגי ולתבוע מאביה מזונות שבהם הוא מחוייב על פי הדין.
התרת אשה להינשא על סמך עדות אמה על גרושיה משום "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" / פד"ר 1058312/1
הרב אחיעזר עמרני, הרב אפרים כהן, הרב יהודה יאיר בן מנחם
בית הדין התיר לאישה להינשא על סמך עדות אמה על נישואיה וגירושיה בברה"מ. אם המבקשת טוענת שהיא התחתנה בנישואין דתיים והתגרשה בטקס הדתי בברה"מ, ולאחר מכן התחתנה ואז נולדה המבקשת. החשש הוא שהגירושין לא נעשו כדין. למרות החשש בית הדין התיר את המבקשת מסיבות שונות, ובכללן, שהאם, שהעידה על נישואיה העידה גם על גירושיה, ו"הפה שאסר הוא הפה שהתיר".
מעמדו של ולד שנולד מתרומת ביצית של לא-יהודיה / פד"ר 1031698/1
הרב אליעזר איגרא, הרב אהרן דרשביץ, הרב משה בצרי
בית הדין קיבל את עמדתו של הרב זלמן נ. גולדברג שכתב: "באופן מעשי, צריך להתייחס לשתי האימהות (הגנטית והיולדת) לפחות כספק אימהות לגבי דיני יוחסין וגילוי עריות. אחרת עלול להיפגע מאד מעמדו של הילד".
פסול חלל במשפחה שנודע להם שהם כהנים אך לא שמרו מצוות ולא נהגו ככהנים / פד"ר 1091028/1
הרב יוסף גולדברג, הרב דוד ברדוגו, הרב מרדכי רלב"ג
בן למשפחה ששלוש דורות לא שמרו מצוות, שמע מסבו שהוא כהן וגילה שאם ילדיו הייתה גרושה לפני שנישא. בית הדין דן בכשרות הילדים והכריע שאין להתייחס אליהם ככהנים חללים. בית הדין דן באפשרות לפסול את קידושיה הראשונים של האשה כיוון שאחד העדים היה חילוני, אך דחה אפשרות זו. מאידך הוא קבע שאין לקבל את העדות של הסב החילוני על כהונתם, ומשפחה כזאת מוגדרת כאיבדה את חזקתה ואין להם לנהוג כדיני כהנים אלא כדין ישראל.
בירור יהדות לאשה שעלתה לארץ לפני חמשים שנה, ואינה יודעת מי אביה ומה תולדות משפחתה / פד"ר 885943/1
הרב אהרן כץ, הרב שלמה שפירא, הרב שלמה שטסמן
אשה פנתה לבית הדין בטענה שאשתו השניה של אביה, שנשאה לעת זקנתו, אינה יהודיה. התביעה הוגשה משום שהבת מסוכסכת עם אמה החורגת, אבל אין זאת אומרת שבית הדין פטור מלברר את הדברים. בירור הדברים מעלה סיפור ארוך של ניצולת שואה שאינה מוכנה לומר דבר על אשר עבר אותה בשואה, ועל זהותו של אבי בנותיה. מ"מ בית הדין דן בעניין והעלה שאשת האב הנידונה היא יהודיה.
סמכות בית הדין לדון ביהדותן של בנות שאימן אינה יהודיה / פד"ר 1066237/1
הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי
בית הדין קבע שאשה אינה יהודיה ובקש להחיל פסק זה על בנותיה. בנותיה סרבו, בית הדין פסק שהן תרשמנה כטעונות בירור, עד שתבקשנה לברר.
**אשה שהתעברה מגבר זר וטוענת שנישואיה לבעלה היו פסולים / פד"ר 208360/11
הרב אברהם מאיר שלוש, הרב דניאל אדרי, הרב שמואל אברהם חזן
אשה נפרדה מבעלה, עברה לחיות עם גבר אחר, ואף התעברה ממנו. כעת היא טוענת שנישואיה לבעלה הראשון מעולם לא היו נישואין. לא היה רב מקדש, ולא היו עדים כשרים. הובאו בפני בית הדין כמה ראיות לכך. תיק הנשואין מעורר כמה חשדות המצביעים על כך שהקדושין כנראה לא נערכו כדין. כמו כן סודר גט מהרש"ם. לכן התיר בית הדין את הולד.
כשרות אדם שאביו כהן ואמו ילדה בן לפניו, לדבריה לגוי / פד"ר 1066995/1
הרב ציון לוז - אילוז, הרב מאיר כהנא, הרב אבידן משה שפנייר
אשה ילדה בן, ואח"כ נשאת לכהן וילדה לו בן אחר. בדבריה לפני רשם הנשואין אמרה תחילה שבנה הבכור הוא בן של גוי, אבל אח"כ, בפני בית הדין, אמרה שאביו ישראל. בית הדין דן במעמדו של הבן השני שאביו כהן, ופסק שהוא חלל.
שלילת יהדות מאשה שהתברר שלא היתה יהודיה / פד"ר 977509/1
הרב אהרן כץ, הרב שלמה שטסמן, הרב שלמה שפירא
אשה הביאה מסמכים המאשרים את יהדותה. במרשם האולוסין היא רשומה כרוסיה. לימים, התברר שהרב שנתן לה אישור אינו אמין, והרבנות הפסיקה לסמוך עליו, מה גם שהמסמך שנתן לה סותר את דברי האשה עצמה. לפיכך, נשללה יהדותם שלה ושל בניה.
**יהדותה של אשה שאומצה בגרוזיה / פד"ר 1077869/1
הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אהרן דרשביץ, הרב אברהם צבי גאופטמן
אשה, עולה מגרוזיה, טענה שהיא בתה הביולוגית של האשה שגידלה אותה. לאחר שהוכח שהדבר אינו נכון, שבה האשה וטענה שאמה הביולוגית היא פלונית שעלתה מגרוזיה וקבורה בארץ. בית הדי מינה כשליח את אחד מרבני העדה, שחקר ומצא כי האשה הנ"ל היא אכן אמה של הנידונה.
אשה שבעלייתה ארצה אמרה שהיא נשואה, וכעת טוענת שלא הבינה את דברי הפקידים, ושהיא רווקה / פד"ר 1093519/1
אשה עלתה מוונצואלה. בעלייתה לארץ נשאלה ע"י הפקידים אם היא נשואה והשיבה בחיוב. לפיכך נרשמה כנשואה. כעת היא טוענת שלא הבינה את השאלה. ושהיא רווקה. בית הדין ברר קהילה היהודית בונצואלה, ונודע שהיא רווקה. בית הדין פסק שהיא רווקה.
אדם שנשא גרושה ולאחר מכן נאמר לו שהוא כהן / פד"ר 1110483/1
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם צבי גאופטמן
אדם נשא גרושה. לאחר החתונה אמר אבי החתן לכלה שהחתן כהן. בני הזוג והוריהם היו חילונים, ולכן מעולם לא נשאו כפים ולא עלו לתורה ככהנים. ואולם, במשך הזמן חזרו בני הזוג בתשובה, ובקשו לברר את מעמדם. ביה"ד ברר, והתברר שהבעל אכן כהן. לפיכך התגרשו בני הזוג.
סדור חופה וקדושין לזוג שהמיר את דתו לדת הנוצרית / פד"ר 1138416/1
הרב זבדיה כהן, הרב אחיעזר עמרני, הרב צבי יהודה בן יעקב
בני זוג המירו את דתם, בית הדין קבע שאי אפשר לסדר להם חופה וקדושין.
כשרות בת שנולדה מהזרעה מלאכותית לאב לא ידוע / פד"ר 1123955/1
הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן, הרב יועזר אריאל
אשה ילדה באמצעות תרומה מבנק הזרע. הדיינים הביאו שש נימוקים שונים לכך שהמעשה לעצמו אסור, ואף נפסק בשולחן ערוך שמוטל על האישה להימנע מללדת וולד שאין לו ייחוס מאביו והוא עלול לשאת את אחותו או לפגוע בייחוסו (במידה והאב כהן). אולם, על האף האיסור המפורש, הדיינים הכריעו שבדיעבד מתייחסים לתרומת זרע כדין "פריש" שהולכים אחר הרוב ומתייחסים לוולד כישראל. בנוסף הם הכריעו שאין לחשש שמא האב גוי והבת אסורה להינשא לכהן כיוון שבית החולים נאמן להעיד שהאב יהודי, בנוסף גם אם התורם גוי, כיוון שלא הייתה ביאת איסור הבת לא נפסלה לכהונה. לכן למעשה יש להתיר את הבת אף לכהונה, ואין לפסול אותה לא משום חשש בת גוי ולא חשש ממזרות וחללות.
מי ששם משפחתו כהן וטוען שאינו כהן ומביא כראיה תעודות ממשלתיות מחו"ל / פד"ר 1109130/1
הרב משה אמסלם, הרב יצחק רבינוביץ, הרב שמואל צבי פריד
אדם ששם משפחתו כהן, טוען שאינו כהן, והוא נרשם בשמו משום שעלה לארץ עם סבתו, שהיתה נשואה לאדם ששמו כהן, והם רשמו אותו כבנם. בית הדין מצא תעודות מטוניס שמוכיחות את טענתו, ועל סמך תעודות אלה קבע שהאיש אינו כהן.
דין ילדים שנולדו לזוג שבית הדין אסר עליהם להנשא / פד"ר 74560/2
הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא, הרב דניאל כץ
אשה התגרשה מבעלה בגלל קשריה עם גבר זר. בית הדין אסר על האשה להנשא לאותו גבר. למרות זאת חיו הצדדים יחד שנים רבות, ונולדו להם ארבעה ילדים. כעת עולה בפני בית הדין השאלה מה דינם של אותם ילדים.
**היתר יבמה שאשתו הקודמת של בעלה ילדה פחות מתשעה חדשים אחרי שנישאה לו / פד"ר 1123143/2
אדם נשא אשה. הם חיו יחד לפני החתונה. כשבעה חודשים וחצי ילדה האשה פג. האיש הודה שהבן הוא שלו, וגם האשה אומרת שמעולם לא היה לה גבר אחר. אחר כך נשא האיש אשה אחרת, ונהרג בלי ילדים מהאשה האחרת. בית הדין התיר את האשה השניה בלא חליצה.
חיוב בדיקה גנטית לצורך היתר נישואים למי שנולדה מתרומת זרע אנונימית / פד"ר 1123955/1
הרב חיים בזק, הרב יועזר אריאל, הרב שלמה שושן
בית הדין בצפת דן בהיתר נישואים של ילדה שנולדה מתורמת זרע אנונימית מחשש שמא תנשא לקרוב משפחה: בפסק הדין נידונו הסוגיות העוסקות בהליכה אחרי הרוב, חשש מיעוט המצוי, וחשש ממיעוט הניתן להתברר. למעשה, כל הדיינים הסכימו שהילדה מותרת להנשא גם ללא בדיקה אך מן הראוי מלכתחילה שתערוך בדיקה גנטית כדי לוודא שאינה קרובה של החתן, או לחלופין לברר עם אבי החתן האם הוא תרם תרומת זרע בעבר (אשר הוא נאמן עליה מדין "יכיר"). בשולי פסק הדין בית הדין חזר והדגיש את האיסורים שישנם בהבאת ילדים לעולם על ידי תרומת זרע ובפרט כשמדובר בתרומת זרע אנונימית.
בדיקה גנטית לקביעת אבי ילד של אישה שאיננה נשואה / פד"ר 1126943/1
זוג גרוש ביקש לשנות את רישום האבהות של הילד אשר נולד אחרי שהם התחתנו אך הורתו קדמה לנישואין. הבעל סבר תחילה שהוא אבי הילד אך לאחר הגירושין התברר לו שהוא איננו האב, וכן הוכח בבדיקה בחו"ל. בא כוח היועץ המשפטי קבע שאין לתקן את הרישום במרשם האוכלוסין עד שלא תתבצע בדיקה בהסכמת כל הצדדים, ובהסכמת ראש בית הדין לפי הוראות החוק. הבדיקה אפשרית במקרה זה כיוון שאין חשש של פגיעה בילד כיוון שאין חשש ממזרות שהרי ההיריון החל עוד לפני הנישואים, אך הומלץ שלאחר הבדיקה תפנה האם לאב האמתי שיירשם כאבי הילד. לאחר השלמת כל התהליך נעשתה הבדיקה מחדש ואושר שאכן הבעל הגרוש איננו אבי הילד ובפסק הדין ניתנה הוראה חדשה למרשם האוכלוסין לתקן את הרישום.
איסור אשה על אדם שלן בביתה בעודה נשואה לבעלה הקודם, ואף סייע לה בדמי שכירות / פד"ר 1171938/1
הרב יצחק אושינסקי, הרב דוד גרוזמן, הרב אברהם דב זרביב
אשה מבקשת להנשא, ואף קבעה תאריך הממשמש ובא. האשה, בעודה נשואה לבעלה הקודם, שכרה דירה יחד עם אדם אחר. חוקר פרטי היה שם שני לילות, ובשניהם האיש נכנס לבית בערב ויצא בבקר. משום כך, נרשם בפסק הדין שבידה שנישואיה לנטען צריכים בירור. האיש והאשה טוענים שהאיש אמנם ישן בדירה, אך גם ילדיה של האשה ישנו שם, וכי לא עשו מעשי איסור. עם זאת, נמצאו סתירות בין גרסת האיש לגרסת האשה. בית הדין אסר על האיש לשאת את האשה.
אדם שהוחזק ככהן אבל בני דודי אביו הוחזקו כישראלים / פד"ר 1123288/1
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם צבי גאופטמן
אדם הוחזק ככהן. הוא, אביו וסבו נהגו ככהנים. אך מתברר ששאר צאצאי אבי-סבו לא נוהגים ככהנים. בית הדין קבע שינהג ככהן לחומרא ולא לקולא.
חיוב בעל בגט בגין איסור 'פצוע דכא' בשל ניתוח עיקור שעשה ובגין טענת 'מאיס' / פד"ר 1103343/2
הרב יוסף יגודה, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב סיני לוי
הבעל עבר עיקור בניתוח, ולאחר כעשר שנים אשתו תבעה גט בטענת 'מאיס עלי' בשל ניתוח הסירוס שנעשה שלא על דעתה, ובשל התנהגויות מבזות של בעלה כלפיה. הבעל טוען שהאשה נשארה עמו שנים רבות לאחר הניתוח, ומכאן שמחלה. בפסק הדין נקבע שניתוח הסירוס הוא עילה מספקת לתביעת גט, כיוון שאדם שעיקר עצמו ונעשה 'פצוע דכא' למרות שכבר נישא בהיתר אסור בבת ישראל וחייב לגרשה, ואין כל משמעות לשאלה כמה זמן חלף מאז היווצרות האיסור. בפסק הדין נקבע שפרוצדורה רפואית הנעשית בצוות ומגובה ברשומות וכן תוצאות מעבדה הינם הוכחות קבילות ומספקות לאסור את הבעל על אשתו, ואין צורך בשני עדים לאוסרו עליה. בנוסף קיבל בית הדין גם את טענת "מאיס עלי" וקבע שבמקרה זה הטענה מבוררת והבעל חייב לגרשה.
היתר נישואים לאשה שהתקדשה בקידושי שחוק ובקידושין פיקטיביים / פד"ר 886271/2
הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן
אשה התקדשה במועדון מפוקפק בקידושי שחוק, ובטבעת שלה, אך היא אינה יודעת את שמו של המקדש. במקרה נוסף היא התקדשה במסיבה מאולתרת לאדם אחר אשר היא חיה איתו כחצי שנה, וללא רב ועדים כשרים, מתוך מגמה שאם תציג את עצמה כנשואה יועברו ילדיה למשמורתה. האישה חזרה בתשובה וביקשה היתר נישואים. בפסק הדין נידונו סוגיות שונות הנוגעות לקידושי שחוק: אומדנה בקידושין, נישואים פיקטיביים, הגדרת עדים פסולים, ומעמדם של עדים שלא יודעים האם יש רצון בקידושין. בית הדין התיר מעיקר הדין את האישה אך קבע שבמידת האפשר יש מקום לבצע גט לחומרא מהנישואים הפיקטיביים. המקדש השני אותר ונתן לאישה גט לחומרא.
נישואי כהן לבת נכרי ויהודיה / פד"ר 1172696/1
המבקשת נולדה מנישואי נכרי ובת ישראל. בבואה להירשם לנישואין התגלה שהחתן המיועד כוהן. הדיין דן בשיטות הראשונים, והביא שהרבה פוסקים סוברים שדעת הרמב"ם היא שמותר לכוהן להינשא לבת של נכרי ויהודיה לכתחילה. לעומת זאת דעת הרא"ש לאסור. השו"ע פסק לכאורה כרא"ש. אמנם, נושאי הכלים של השו"ע פירשו את לשונו 'פגום לכהונה' כאיסור נישואין לכתחילה, אך בדיעבד כשהזוג כבר נישא, אין להוציאם. כמה אחרונים כתבו שלא רק אם נישאו ממש אלא אפילו אם הם משודכים וקשורים מאוד האחת לשני נקרא הדבר דיעבד, וניתן להשיא אותם.
דין 'משפחה שנטמעה' בעולי רוסיה ובעדת 'בני ישראל' בהודו / פד"ר 1190088/1
בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה
פסק הדין דן בבקשת היתר נישואים לבת לקהילת "בני ישראל" מהודו. פסק הדין סוקר בהרחבה את כל השיטות שדנו בכשרותם של "עדת ישראל": לדעת הרבנים: רוזובסקי, פיינשטיין (אף שלא התייחס במפורש ל"בני ישראל") הרצוג, עוזיאל, ניסים, יוסף, ישראלי יש להתיר את בני כת "בני ישראל" להנשא לאחר בירור יוחסין. לעומת זאת, הרבנים וולדנברג שטרנבוך ובעל קהילות יעקב אסרו אותם להנשא ללא גיור אך הם התירו להם להנשא זה לזה. בפסק הדין נידונו בהרחבה נימוקי הדעות השונות, עיקר המחלוקת היא האם להשוותם לאיסור להינשא לכותים ולמחלוקת הפוסקים על האיסור להינשא לקראים: בגמרא בקידושין נאסר להינשא לכותים, משום שהם שלא בקיאים בטיב גיטין וקידושין ומחשש שהתערבו בהם פסולים. לדעת המתירים האיסור היה משום גזירה ועל "בני ישראל" מהודו לא גזרו , מעבר לכך במקרה של קהילת "בני ישראל" על פי רוב הם נהגו שלא להתגרש כלל. בנוסף לכך לדעת המתירים אין דינם דומה לדין הקראים, כיון שהקראים פעלו ביודעים נגד החכמים ואילו בני ישראל פעלו מתוך אי ידיעת ההלכה. ולדעת האוסרים האיסור על הכותים היה מן הדין ואין צורך בגזרה לאיסור. בנוסף נידון ההיתר "משפחה שנטמעה נטמעה", שלדעת חלק מהמתירים כאשר נטמעו שלא בכוונה אין לאסור לאחר דורות ואילו לדעת האוסרים אין זה רלוונטי בקהל שלם שלא נטמע בכלל קהילות ישראל. למעשה החלטת הרבנות הראשית על פיה נוהגים בתי הדין מיום ח' חשון תשכ"ב היא כדעת המתירים, אך לצד זאת נקבעה הנחיה לעשות בירור שלושה דורות לאחור שלא היה מקרה של נישואים לאחר גירושים שלא נעשו כהלכה. לאור החלטת הרבנות הראשית בית הדין התיר למבקשת להינשא, כיון שהתברר שאמה ואם אמה, במשך כמה דורות, לא התגרשו. כמו כן ציין בית הדין שגם לדעת האוסרים אין איסור על בני העדה להתחתן בינם לבין עצמם. אולם גם בן עדתה יצטרך לברר שהוא נצר לשלושה דורות של נשים שלא נישאו לאחר גירושין.
@נאמנות אם לפסול את בנה המוחזק כהן ולהתירו בגיורת / פד"ר 1159653/1
הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט
החזקת מי שאומצה ונישאה בגרוזיה כיהודייה למרות 'רוב נוכרים' / פד"ר 1223861/1
הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כ"ץ, הרב שלמה שפירא
סבתה של המערערת אומצה כשהיתה תינוקת על ידי הורים יהודים, ואין עדות על הוריה הביולוגיים. החשש הוא משום שבמקום הולדתה חיים רוב נכרים. בית הדין הגדול אישר את יהדותה של הסבתא וממילא כל ילדיה ונכדיה, כיון שהסבתא נישאה בגרוזיה כדת משה וישראל, ומסדרי הקידושין היו תלמידי חכמים גדולים שודאי ידעו על כך שהסבתא מאומצת, ועל כן ודאי ידעו שהיא יהודיה או שדאגו לגיירה כדין.
היתר חשש ממזרות לאשה שנתעברה בזמן הפירוד מבעלה / פד"ר 1181337/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
בדין שתוקי שאמו טוענת לכשר נבעלתי / פד"ר 1185936/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
קביעת ורישום אבהות וסמכויות בית הדין בעניינן / פד"ר 1148696/4
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז
בקשת כהן וגרושה מנישואין אזרחיים להינשא / פד"ר 1236611/1
הרב יגאל לרר, הרב אריאל ינאי, הרב בן ציון הכהן רבין
בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה
המבקשת נישאה באוזבקיסטן בנשואין אזרחיים, ולאחר 17 שנה התגרשה בגט כדמו"י בבית הדין בפ"ת. לאחר מכן הכירה את המבקש, שהוא כהן, והם חיו יחד 13 שנה, ועתה הם מבקשים להינשא. בית הדין הסיק שכאשר גט ניתן לרווחא דמילתא, ועל פי האמת ברור שהאשה אינה נשואה, הגט אינו אוסר את האשה לכהן. אולם כאשר לא התברר שלא היו קידושין, גם אם על פי דין תורה לא היה צורך בגט, כאשר ניתן גט הוא אוסר את האשה לכהן. נחלקו האחרונים האם בנישואין אזרחיים יש חשש קידושין, ובמיוחד בברית המועצות שבה זו היתה האפשרות היחידה להינשא, ולא היתה אפשרות להינשא בחופה וקידושין. לכן בית הדין דחה את בקשתם להתיר להם נישואין.
הדרך לקביעת יהדותה של תורמת ביצית / פד"ר 1216693/1
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם הרוש
האם ילדה את בנה מביצית של תורמת אנונימית, והיא מבקשת לקבוע כי הוא רשאי להינשא כדת משה וישראל. על פי החוק התורמת צריכה להיות בת דתה של הנתרמת, אולם בית החולים אשר ביצע את ההפריה הסתמך על מרשם האוכלוסין בלבד. בית הדין עמד על כך שעל פי פסיקת בג"ץ הפרטים הרשומים במרשם האוכלוסין אינם מהווים ראיה אפילו לכאורה לנכונותם, ולכן יש לברר אם התורמת היא יהודיה. עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה היא שאין לבית הדין סמכות להורות על הבאת הראיה לפניו, אולם בית הדין הוכיח מלשון החוק שיש לו סמכות לכך, וגם הציע דרך אחרת פשוטה וקלה לבירור יהדותה של התורמת ללא חשיפת העובדה שתרמה ביצית.
גיורת שהסתירה כוונתה לקיים קשר זוגי עם אינו יהודי / פד"ר 1229182/1
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם הרוש
פנויה שאינה יודעת ממי נתעברה - כשרות הבן לבוא בקהל / פד"ר 1156488/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
קידושי שחוק / פד"ר 1227676/1
הרב דוד דב לבנון, הרב משה אמסלם, הרב יצחק לוי
המבקשת עומדת להינשא, וסיפרה שלפני שלוש שנים (בהיותה בת 15) חבר נתן לה טבעת ושאל אותה אם תרצה להתחתן אתו, והיא ענתה "כן". לדבריה היא ענתה בצחוק. היה רק עד אחד, וגם הוא צחק. המעשה נעשה בקניון בפריז. בית הדין התיר את המבקשת להינשא כדמו"י, ומנה כמה אומדנות המוכיחות שלא היתה במעשה זה כוונת קידושין. כמו כן לפי פסק המחבר אין חוששים לקידושין בעד אחד, וגם הרמ"א החמיר רק שלא במקום עיגון, ורק אם שניהם מודים (ובנידון זה המקדש טוען שאינו זוכר כלל מעשה כזה). יש לצרף גם את העובדה שלא הוזכר לשון קידושין, וגם נתינת הטבעת קדמה לאמירה שהיתה.
מעמדו של הרשום יהודי על יסוד מסמכים מזויפים; סמכות וסדרי הדין בבירורי יהדות / פד"ר 1168879/1
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז
בית הדין הגדול קיבל את עמדת בית הדין קמא, אשר קבע שאם ובתה מעוכבות נישואין, כיון שלא הוכח שהן יהודיות. להיפך, תעודת הלידה של האם הוכחה כמזויפת, והמבקשת לא פנתה למכון "שורשים" לקבלת עזרה בבירור יהדותה למרות הפניית בית הדין. גם החלטתו של בית הדין קמא לחייב את האם בהוצאות משפט ולהעביר את החומר שבידיו למשטרה נותרה על כנה.
חיוב מזונות במקרה של ילדים מתרומת ביצית של נוכרית 1156558/2
הרב מרדכי רלב"ג, הרב יקותיאל כהן, הרב חיים ויקטור וידאל
האישה נישאה בגיל 52. הושתלה ברחמה ביצית של נכרית שהופרתה בזרע של האיש, ובגיל 53 ילדה תאומים. כעת היא מבקשת פסיקת מזונות עבורם. לדעת הרב רלב"ג השאלה אם אמם של הילדים היא בעלת הביצית או היולדת נותרה בספק, ובמקרה דנן הדבר גורר ספק אם הילדים הם יהודים או לא, ויש לגיירם לחומרא. כמו כן לדעת רוב הפוסקים הילדים מתייחסים לאביהם, אך יש פוסקים אחרת, ולעניין דיני ממונות האב יכול לומר קים לי כדעות אלו. אמנם החוק מחייב את ההורים לזון את ילדיהם, אלא שבמקרה דנן האם משתכרת הרבה יותר מהאב כך שגם לפי החוק אין להטיל את המזונות על האב. למעשה, בית הדין הכריע כדעת הרוב שבאופן עקרוני האב חייב במזונות הילדים, אלא שמצבו כעת הוא שאינו עובד ואין אפשרות מעשית לחייבו. אם יחול שינוי במצבו הכלכלי תוכל האשה לתבוע מזונות.
יהדותם של בני הכפר אילינקא- פד''ר 1269549-1 - ביה''ד ירושלים
הרב אוריאל לביא, הרב דוד דב לבנון, הרב מרדכי מזרחי בר אור
מוחזק בכהונה המבקש לישא גיורת על יסוד דברי אימו כי נבעלה לגוי ונתחללה מן הכהונה / פד"ר 1219529-1
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס
ביטול אישור יהדות לאחר שהתגלו ראיות חדשות לסתירתו / פד"ר 818546-1
הרב דניאל אדרי, הרב אלעד עלי, הרב משה זאדה
היתר שתוקית - אשה שזהותו של אביה אינה ידועה / פד"ר 1265772-1
אשה קיימה קשר זוגי עם בחור בשם "אבי", שם משפחה אינו ידוע, לפני כעשרים שנה. הקשר נמשך שבוע וממנו נולדה בת. הבחור חזר לרוסיה והקשר עמו נותק. הבת מבקשת היתר נישואין. בית הדין התיר אותה לנישואין, למרות שהאם אינה יודעת לומר "לכשר נבעלתי", על סמך רוב תושבי העיר שהם כשרים, וגם רוב הבאים לעיר מחוצה לה הם כשרים. כמו כן מזכירות בית הדין בדקה ומצאה שאין ממזר ידוע בעיר באותה תקופה. לצורך ההיתר צירף בית הדין את הנימוק שמא נתעברה מגוי.
היתר נישואין של בת לאם יהודיה ואב גוי לכהן / פד"ר 1300860-1
הרב ציון אשכנזי, הרב אליהו עמאר, הרב שמואל דומב
בית הדין התיר למבקשת שהיא בת לאם יהודיה ולאב נכרי להינשא למבקש שהוא כהן, בנימוק שאיסורה לכהן הוא לכתחילה, ובדיעבד מותרת. האחרונים דנו בשאלה האם "דיעבד" פירושו שנישאו כבר כדת משה וישראל, או גם אם נישאו בנישואין אזרחיים, או אפילו לא נישאו אלא חיים יחד וכרוכים זה בזה. בית הדין סמך על דיעותיהם של הגר"ע יוסף והגר"ש משאש שהקלו בכגון זה, אך העיר שההיתר ניתן בדיעבד, ויש לדון בעתיד על כשרות הבנים או הבנות לכהונה.
אשה שמבקשת לפסול את נישואיה הראשונים כדי שתוכל להנשא לכהן / בית הדין באר שבע 1310757/1
הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן
כהן מבקש לשאת אשה שהיתה נשואה 11 שנה, והתגרשה לפני שבע שנים, בנימוק שאחד מעדי הקידושין התגלה כמהמר כבד, ולכן דינו כ"משחק בקוביא" שפסול לעדות. בית הדין לא נעתר לבקשה, מכמה טעמים. האחד הוא משום שמציאות זו כלולה במושג "ריח הגט" שפוסל לכהונה. טעם נוסף הוא ש"משחק בקוביא" פסול לעדות רק מדרבנן, ולכן מן התורה האשה גרושה ואסורה לכהן. דיון נוסף היה בסברת החתם סופר שאם בקהל קיימים עדים נוספים שהם כשרים לעדות הרי שדעתו של החתן היא על הכשרים ולא על הפסול.
התר נישואין למי שנולד לאשת איש שטענה שהאב גוי / בית הדין באר שבע 1302859/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
אשה שחיה שנים רבות בנפרד מבעלה ילדה בן ומסרה אותו לאימוץ מיד בלידתו. בתיק האימוץ היא כתבה שהסיבה למסירתו לאימוץ היא כי אביו ערבי. האשה גרה בעיר שבבה אוכלוסיית ערבים גדולה. לכן סמך עליה בית הדין והתיר את נישואי הבן.
גיור ילדים שנולדו מתרומת ביצית של גויה / בית הדין ירושלים 1316009/1
הרב שלמה תם, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז
אשה מבקשת לגייר את שני הילדים שנולדו מזרע בעלה ומתרומת ביצית של גויה. בית הדין פסק שהם אינם צריכים הטפת דם ברית או קבלת מצוות, אבל צריכים לטבול בפני שלשה.
תיק גירושין שבו התברר כי האיש אינו יהודי / בית הדין נתניה 1289007/2
הרב יצחק רפפורט, הרב צבי בוקשפן, הרב אוריאל אליהו
במהלך דיון בענייני גירושין טען האיש שאינו יהודי ולכן אין לבית הדין סמכות לדון בעניינו. האיש הוכיח את דבריו, ולכן קבע בית הדין שנישואיו בטלים מתחילתם.
נישואי בת של כהן וגרושתו לכהן / בית הדין באר שבע 1305259/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
כהן גרש את אשתו והם חזרו לחיות יחד ונולדו להם חמשה ילדים. לדבריהם, הגירושין נעשו למראית עין מטעמים כלכליים. בתם מבקשת להנשא לכהן. בית הדין אסר זאת עליה.
היתר לכהן של בת שנולדה לאב כהן ולגרושתו, שלדבריהם התגרשו פיקטיבית בלבד / בית הדין באר שבע 1305259/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
בית הדין אסר על בת לכהן וגרושה להנשא לכהן.
התר לקהל במי שנולד בחדש התשיעי לאחר גירושי אמו, מגבר שאינו יהודי, ולטענת אמו התעברה אחר הגט / בית הדין באר שבע 1326106/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
אשה ילדה קצת פחות מתשעה חדשים לאחר גירושיה. היא והגרוש מודים שהבן אינו שלו. היא ואדם נוסף שאינו יהודי מודים שהבן שלו. האשה וגרושה הם בני הפלאשמורה שעברו גיור בארץ. לטענתם הטבעת שאחרי הגיור היתה שייכת לאשה כבר קודם, ולא ניתנה לשם קידושין. בית הדין התיר את הבן.
אשה שבעלה ספק יהודי שילדה בן לזר / בית הדין בא שבע 1317455/1
אשה ילדה בת שלא מבעלה. לפי מסמכים שהוצגו לבית הדין עולה כי בעלה של האשה אומץ ברוסיה. אמו (המאמצת, ע"פ הטענה) נשאלה על כך והכחישה, אך כשעומתה עם מסמכים ברחה מבית הדין. לכן התיר בית הדין את הבת, ואסר אותה על קרובי הנטען, ואף על קרובי בעל האשה.
כשרות ילדים אשר בעל אמם טוען שאינו אביהם / בית הדין באר שבע / 1350352/1
הרב יהודה דרעי, הרב אהרן דרשביץ, הרב אליהו אריאל אדרי
בני זוג התגרשו, והבעל מעלה ספקות בדבר אבהותו על חלק מהילדים. הוא מעולם לא טען כן לפני הגירושין, ובית הדין ביטל את דבריו והכשיר את הילדים.
נישואי בן קהילת בני ישראל בהודו" ללא גיור לחומרא ופניה לב"ד מקל במקום שיש בו ב"ד מחמיר / בית הדין הגדול 1365816/1
בית הדין האזורי קבע שהמבקש חייב לעבור גיור לחומרה. בית הדין הגדול קבע שיפה נהג בית הדין האזורי אם זו דעתו. אך כיון שהדעה הרווחת היא שבני עדה זו אינם צריכים גיור לחומרה, קובע בית הדין הגדול שהאיש יכול להנשא.
יחוס הנולד מתרומת ביצית / בית הדין הגדול 1174963/1
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז
בית הדין הגדול הכריע בדעת הרוב שכיון שהסוגיא טרם הוכרעה יש להצריך גיור לחומרא כין אם הביצית היא של גויה ובין אם ההריון היה ברחם של גויה. אבל אין צורך בקבלת מצוות כיון שממילא הולד מחויב במצוות מספק.
היתר נישואין לשתוקית / בית הדין ירושלים 1376869/1
הרב שלמה תם, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז
בית הדין התיר לאשה להנשא. כאשר אמה של האשה אומרת שאינה יודעת מי האב אך היא יודעת שהוא יהודי, והיא עצמה היתה פנויה בשעה שהתעברה.
יהדותם של יוצאי הערים אילינקה וויסוקי / בית הדין הגדול 1369760/1
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס
בית הדין התיר ליהודיה שמוצאה מהעיירה ויסוקי להנשא ללא גיור, אע"פ שקמו עוררין על חזקת יהדותם של יהודי הערים הנ"ל
בירור יהדות והיתר נישואין למאומץ שידועה זהות אמו אך לא אביו/ בית הדין ירושלים 1356578/1
הרב שלמה תם, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז
בית הדין התיר לבן מאומץ לבוא בקהל, לאחר שהתבררה זהות אמו יולדתו, ואע"פ שאביו אינו ידוע.
היתר נישואין לאשה שאביה הוא אחי בעלה המת של אמה / בית הדין הגדול 1316398/2
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס
אשה נאסרה לקהל לאחר שאמה ואחי בעלה העידו שהאח הנ"ל הוא אבי הבת, ואף התחתנו אזרחית. לאחר שנים רבות התיר בית הדין הגדול את הבת וילדיה, ולא קיבל את עדותם של אמה ואחי בעלה. (וגם הם שינו את גרסתם).
דחיית בקשה של אדם לפסול את גיור גרושתו / בית הדין טבריה 1287842/3
הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר
אדם טען שאינו חייב כתובה לגרושתו ודרש לפסול את הגיור שלה בטענה שהגיור לא היה כן, ושהיא המשיכה לעבור עברות. בית הדין דחה את טענתו ואמר שבנידון שלפנינו לא הובאה ראיה שבשעת הגיור היא לא רצתה לשמור מצוות.
התר בת לקהל למרות שבעלה של אמה עקר והוא מכחיש את אבהותו / בית הדין הגדול 1229778/1
הרב דוד לאו, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי
בית הדין התיר בת לבוא בקהל למרות עקרותו המוכחת של בעל האם. אך פסק שאין בכך כדי לחייבו במזונותיה.
הצורך בבדיקה גנטית כשעולה חשד שהאשה אינה בתה הביולוגית של האשה המוחזקת כאמה / בית הדין הגדול 1177776/3
הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כ"ץ, הרב שלמה שפירא
אגב תיק גירושין טען אדם שהוא פטור מכתובה כי אשתו היא בת מאומצת וכנראה אינה יהודיה. בית הדין ברר את הדברים והתברר שהבת נולדה לאמה ברוסיה, בעיר מרוחקת ממקום מגוריהם, לאחר שנות עקרות רבות ובגיל 44. לכן הורה בית הדין על בדיקה גנטית. וזו לא התבצעה. בית הדין הגדול אישר את יהדותה של האשה בלי בדיקה.
כהונה למי שמשפחתו נהגה מנהגי כהונה אך טוענים שלא עשו כן אלא משום שם המשפחה / בית הדין ירושלים 1389699/1
הרב שלמה תם, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז
בני משפחה נהגו ככהנים. הסבא, שעלה מרוסיה, טוען שאיש לא אמר לו מעולם שהוא כהן, אך כיון שראה באנציקלופדיה ששם משפחתו הוא בד"כ שם של כהנים התחיל לנהוג מנהגי כהונה.
