הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

יז.ה. מתנדב שהזיק

הרב אורי סדן
ההלכה רואה במתנדב, כמו בעובד, כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע. לפיכך, אם פעל באופן שונה מהנדרש ממנו או מהמקובל וגרם נזק הוא חייב לשאת באחריות. כמו כן כאשר המשימה דורשת מידה של מקצועיות ואדם שאינו מקצועי מתנדב לעשותה, הדבר מוגדר כרשלנות פושעת ואם גרם לנזק הוא חייב לשלם על כך. לעומת זאת אם המתנדב הוא אדם מקצועי המוסמך לבצע את המשימה ובכל זאת נכשל בביצועה וגרם לנזק הוא פטור מלשלם.

ההלכה רואה במתנדב, כמו בעובד, כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע. לפיכך, אם פעל ביודעין באופן רשלני וגרם נזק עליו לשלם על הנזק[1]. לכן, כמו בעובדים, גם כאשר מדובר במתנדבים ניתן להבחין בשלוש עילות לחיוב בנזק:

1.      שינוי מן הנדרש

כאשר מתנדב נתבקש לבצע פעולה מסוימת והוא ביצע פעולה שונה[2], או שהתרשל ביודעין וביצע את הפעולה באיכות נמוכה מהנדרש[3], עליו לשאת באחריות לנזק שגרם.

2.      שינוי מן המקובל

כאשר המתנדב פעל שלא לפי המקובל וגרם נזק הוא חייב לשאת באחריות, גם אם מקבל השירות לא ציין במפורש מהי הדרך בה הוא מבקש מהמתנדב לבצע את המשימה. לדוגמה, מתנדב בחקלאות שגזם ענפים שאין לגזום אותם וקלקל את העצים חייב לשלם על הנזק, ולא תעמוד לו טענתו כי הוא רק מתנדב. אמנם, במקרים אלה יש לבחון האם ההדרכה שקיבל המתנדב הייתה מספקת, ואם הוא לא קיבל הדרכה מדויקת הוא יהיה פטור.

3.      רשלנות של חובבן

כאשר המשימה דורשת מידה של מקצועיות ואדם שאינו מקצועי מתנדב לעשותה, הדבר מוגדר כרשלנות פושעת. המתנדב אולי התכוון לטובה, אולם הוא לקח על עצמו סיכון גבוה מדי ואם ייגרם נזק, הוא[4] יהיה חייב לשלם עליו[5]. גם אם הנהנה מההתנדבות ידע שהמתנדב אינו מקצוען, אלא אדם עם מעט ניסיון והרבה רצון טוב, ובכל זאת פנה אליו בבקשת עזרה, אין הדבר פוטר את המתנדב מתשלום[6]. לדוגמה, אדם שרכבו נתקע ושכן עם קצת ניסיון הציע לו את עזרתו, אך העזרה הסתיימה בנזק של אלפי שקלים, השכן יהיה חייב בתשלום למרות שבעל הרכב ידע מהי רמתו המקצועית. אכן, אם השכן הבהיר במפורש לבעל הרכב כי אינו מכונאי ולכן אינו לוקח אחריות על מה שיעשה, ובעל הרכב הסכים בכל זאת לקבל את עזרתו, השכן יהיה פטור מלשלם אם שגה והזיק[7].

לעומת זאת אם המתנדב הוא אדם מקצועי המוסמך לבצע את המשימה ובכל זאת נכשל בביצועה וגרם לנזק הוא פטור מלשלם, כיוון שכישלון זה איננו בגדר פשיעה[8]. זהו למעשה ההבדל היחיד בין עובד למתנדב, שכן לו היה מדובר בעובד המקבל שכר על עבודתו הוא היה אמור לנקוט במידה יתרה של זהירות ועליו לשלם על הנזק שגרם גם אם הוא בעל מקצוע.

כדי ליהנות מפטור זה, על המתנדב להוכיח את מקצועיותו[9]. בתחומים אשר העיסוק בהם הוסדר בחוק הוכחה זו תיעשה באמצעות הצגת תעודה רשמית מגוף שמוסמך להעניק תעודות מומחה[10]. בתחומים בהם אין הסמכה רשמית, תוכח המומחיות באמצעות הצגת תיעוד של ביצוע מוצלח של אותה פעולה במשך שלוש פעמים[11].

אמנם יש להעיר כי לעיתים אדם יודע בעצמו האם הצעת העזרה שלו, או העזרה עצמה, היו נגועים בחוסר אחריות. אם המתנדב חושב שהוא אכן שגה וגרם לנזק, אזי גם אם הוא מקצוען, בכל זאת מדיני שמיים עליו לפצות את הניזק או לבקש את מחילתו[12], וכך ראוי לאדם ירא שמים לנהוג[13].

 

[1] חזון איש בבא קמא כב, ב, ד"ה ובנה"מ.

[2] בבא קמא קא ע"א: "הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל, ספסל ועשה מהן כסא".

[3] משנה בבא קמא ק ע"ב: "הנותן צמר לצבע... לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור... וצבעו כאור".

[4] אם המתנדב הגיע בשליחותו של ארגון מתנדבים אזי מנהג העולם לראות בארגון המתנדבים כאחראי לשלם על הנזק, בדומה לקבלן המעסיק עובדים ואחד מהם הזיק בפשיעה, ראו לעיל (פרק טו, סעיף ה).

[5] בבא קמא צט ע"ב.

[6] כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 414 הערה 34. ועיינו נתיבות שכיר לג, הערה ג, הסובר שפנייתו של הנהנה לאדם שאינו מקצוען די בה בכדי לפטור אותו אפילו מנזק שנעשה ברשלנות.

[7] רמב"ם שכירות ב, ט; שלחן ערוך חו"מ רצו, ה; שפ, א.

[8] רא"ש סנהדרין ד, ה; סמ"ע שו, יג.

[9] בבא קמא צט ע"ב; רמב"ם שכירות י, ה; שו"ע חו"מ שו, ז.

[10] שו"ת ציץ אליעזר ה, כב, ד; הרב שלמה דייכובסקי "מתשובותיו של רב לרופא", תחומין יז, עמ' 331; שו"ת שבט הלוי ד, קנא.

[11] ים של שלמה בבא קמא, ט, כג ד"ה מהאי; ש"ך חו"מ שו, ז.

[12] אמרי בינה דיינים, מח, בסופו, על פי בבא קמא צט ע"ב.

[13] מאירי, בית הבחירה, בבא קמא, ק ע"א: "ראוי לתלמידי חכמים ולאנשי מעשה לשלם כל נזק הבא מחמת דבורם ולעשות עם שאר בני אדם לפנים משורת הדין".