ככלל אין חובה לשלם למתווך שניסה לרמות את הלקוח שלו. אולם במקרה שהלקוח החליט להמשיך את העסקה לאחר שנודעה לו הרמאות ואף שינה אותה מסתבר שהוא חייב לשלם.

כאשר סוכם במפורש שהשוכר יחזיר את הדירה כשהיא מסוידת, השוכר חייב בכך גם אם אמר למתווך אחרת.

במילוי טפסים לבגרות במוזיקה ביצועית נדרשים להצהיר על וותק ופרטים שונים, הנוהג בבתי הספר לוותר על חלק מהדרישות. האם ניתן לסמוך על נוהל בית הספר במקום שבטפסים מוצגת הצהרה רחבה יותר של ניסיון ויכולת? לכתחילה עדיף שבית הספר יבדוק את העניין מול משרד החינוך, אולם באופן עקרוני, אם אכן כולם נוהגים כך, ומשרד החינוך מודע לכך, ואף לא מייחס חשיבות מיוחדת לנתונים הללו, אין איסור של גנבת דעת או שקר כי הרי אף אחד לא מרמה וכל האמת נמצאת 'על השולחן'.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות - מהן ההנחיות ההלכתיות למועמדים ולבוחרים? תשובה זו נוגעת בתמצית במספר נקודות חשובות: מי כשיר להתמודד, היחס למועמדות של נשים, וכיצד יש ליישם את דיני לשון הרע במערכת הבחירות.

לשאלה זו יש היבט משפטי והיבט מוסרי ורגשי. בהיבט המשפטי באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו מהבטחה שנתן ובמיוחד עם על סמך הבטחה זו הצד השני נקט פעולות. בהיבט הרגשי יש להיזהר מאד כאשר באים ב'תביעות' להורים ויש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון

המשכיר הוא שחייב לתקן את הבית, ולהעמידו לשוכר שיהיה ראוי לדירה, והשוכר נחשב "שומר שכר" של הבית ולכן הוא חייב לתקן נזקים שגרם על ידי שימוש חריג אך לא על נזקים שנגרמו משימוש שוטף.

אם מצויין על הכרטיס שהוא מיועד לשימוש רק בתקופת הלימודים ולא אחרי כן - אסור להמשיך ולהשתמש בו.

על אף שאין דין תשלומי ריפוי בבהמה, כתבו אחרונים רבים שהתורה פטרה מתשלום על ריפוי בהמה רק אם הבהמה תחזור לאיתנה מאיליה. ולכן במקרה בו הכלב לא יבריא ללא ריפוי חייב המזיק לפצות את הניזק על הוצאות הריפוי.

על פי שורת הדין מותר על פי דין תורה לפנות להוצאה לפועל כדי לממש פסק דין של בית הדין הרבני.

בדרך כלל בית הדין יטיל קנס על מי שהפר התחייבות לאי תחרות ופגע כלכלית בחברו

מי שלקח מחנות סחורה בלי לשלם בטעות, יעשה מאמץ לשלם בהקדם, אולם, עוד קודם לכן מותר להשתמש בסחורה.

מי שקיבל יותר מדי עודף מנהג לא מוכר יכול להשתמש בכסף. אך יש לרשום את פרטי המקרה כדי שאם יזדמן לו לפגוש שוב את הנהג יוכל להשיב לו.

שימוש בשטח המשותף דורש הסכמת כל השותפים, אלא אם כן מדובר בדבר המקובל לעשותו, אשר נקבע לפי נסיבות העניין. לאור זאת, מותר לשותף לשים ריהוט בשטח המשותף, וכן להזמין אורחים למרות התנגדות חבריו, אם כך אכן מקובל.

שותף שהזיק לחפץ של בעל הבית חייב בתשלום ככל מזיק. בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק).

לגבי שמלה שנושרים ממנה נצנצים - אם מדובר על תופעה מצויה ויכולת לראות בעת הקניה סימנים לכך - לא ניתן לבטל את המקח

מותר לכתוב ביקורת על מסעדה אם מדובר על אתר שבעל העסק בעצמו פרסם את עצמו שם, והוא יודע שיש אפשרות למתן ביקורת טובה או רעה, ולדרג אותו, וכן אתר של החברה המאפשר מתן תגובות הן טובות והן רעות, מותר לפרסם. למקרים אחרים - ראו את התשובה המלאה

במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד. במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.

כדור נמצא לאחר כחודש, והמאבד התייאש: אם המאבד פחות מגיל בר מצווה, יש להשיב את הכדור מן הדין. ואם הוא מעל גיל בר מצווה, מן הדין הכדור שייך למוצא, ולפנים משורת הדין יש להחזירו למאבד.

כיוון שטעינת טלפון בכיתה היא התנהגות מקובלת, וכיוון שעמידה על כיסא היא התנהגות המחייבת תשומת לב - המזיקה חייבת

בבחינת מעמדו ההלכתי של קנס בחוזה יש לבחון את סוגיית אסמכתא, ריבית וקניין דברים