גם חטא העגל וגם חטא המרגלים באו לאחר הכנה של ארבעים יום, בשניהם בני ישראל חטאו באותו דבר שבו הם היו אמורים להתקדם בעקבות אותם ארבעים יום, בשני החטאים ה' מבקש להשמיד את ישראל ומשה חלה את פניו. למעשה, שני החטאים ושני הענשים נמשכים לאורך כל ההסטוריה. אנו שואפים לרשת את הארץ ולהשכין את השכינה בתוכנו. אבל זה קורה לאט.

בני ישראל דורשים בשר. יש להם צאן ובקר, אבל הם חושבים שמגיע להם שה' יספק להם בשר. משה מבחינתו, דורש מה' שיעמיד לצדו אנשים שישאו עמו במשא העם. משה מצפה שכל אדם יקבל את רוח ה'. אבל ישראל מצפים שהרוח תנחת עליה מן השמים. לכן, על הזקנים מואצלת רוח מאת משה. דוקא הרוח המביאה את השלו באה מאת ה'. מי שלמד את המסר של הפרשה הם דוקא אלדד ומידד.

תפישת עולמו של בעז ותפישת עולמה של נעמי כפי שהן עולות מתוך המגלה. מה היה חשוב לבעז ומה היה חשוב לנעמי, ואיך האיש והאשה מרכיבים יחד את המלכות. שיעורים לחג השבועות: חג השבועות ושתי הלחם, מצוות הזמן או השדה: http://dintora.org/show_lesson/102 מצוות התורה שקוימו במגלת רות: http://dintora.org/show_lesson/31 דמויות במגלת רות: http://dintora.org/lessons#pos_32

מנין לקח בעז את ההלכה שמי שגואל את השדה צריך גם לישא את רות? מדוע נקרא הגואל פלוני אלמוני? האמנם היה כאן סוג של יבום? מה ההגיון בכל המצוות האלה. שיעור זה הוא חלק מסדרת דברי תורה על פרשת שבוע מאת הרב איתי אליצור. שיעורים לחג השבועות: חג השבועות ושתי הלחם, מצוות הזמן או השדה: http://dintora.org/show_lesson/102 מצוות התורה שקוימו במגלת רות: http://dintora.org/show_lesson/31 דמויות במגלת רות: http://dintora.org/lessons#pos_32

במרכז הפרשה עומדות פרשית נזיר ופרשית סוטה. חז"ל כבר עמדו על הקשר ביניהן. שתי הפרשיות מעלות תמיהות. האמנם המקדש הוא מקומה של הסוטה? מדוע כל מי שרוצה יכול ליטול עליו שם נזירות? האמנם נזירות היא דבר טוב? מה הקשר בין הנזיר לסוטה? בכל אלה נדון בשעור המוקלט כאן.

בפרשה נמנית ישראל לתולדותם. כהמשך לספר בראשית העוסק בתולדות העולם, ומתאר את בחירת ישראל. ספר בראשית מתאר את העולם החל מתולדות השמים והארץ בהבראם ועד תולדות יעקב. בפרשתנו נמנים ישראל לתולדותם. ועדיין יש להזכיר את תולדות שתי משפחות נבחרות, משפחת הכהונה ומשפחת המלוכה. משפחת הכהונה נזכרת בהרחבה בפרשתנו, משפחת המלוכה עדיין לא נבחרה. אבל פרשתנו רומזת אליה בצורה ברורה מאד. איש אחד נזכר גם בפרשתנו וגם במגלת רות. בפרשתנו מעמידים אותו בראש מחנה ישראל. הוא עתיד להעמיד את תולדות המלוכה.

מהו התוכן של הברית המיוחדת הזאת שנכרתה בין ה' ובין בני ישראל בהר סיני? פרשת בהר עוסקת בשני מרכיבים: העם והארץ. היובל גואל את שניהם ומחזיר אותם זה לזה: ביובל שב איש אל אחוזתו, והאחוזה שבה אל בעליה. מה הטעם לכך שהאדם והארץ אינם יכולים להמכר, ומה הטעם להחזיר אחוזה אל האיש שמכר אותה או אל צאצאיו? למה לא לאפשר לו למכור ולקחת את הכסף? מדוע גם הארץ צריכה שבת? בשעור היום נעסוק במהותה של הברית שבין ה' ובין ישראל. שעור נוסף לפרשות אלה ראה http://dintora.org/show_lesson/100

שיעור זה עוסק בעדות מומחה, בחוק הבוררות, בערעור ובהוצאה לפועל

שיעור זה עוסק בתהליך התביעה בבית דין החל מהגשת התביעה, הוצאת כתב סירוב, כשרות עדים בבית הדין ועוד

שיעור זה עוסק במחלוקת הראשונים לגבי נזקי שכנים - האם כחלק מדיני נזיקין או חלק מדיני הקניינים. לאחר מכן הוא עוסק בשאלות מעשיות, כגון, האם ניתן לדרוש משכן להפסיק לעשן במרפסת ביתו, האם ניתן להתנגד להתקנת מזגן מרעיש, האם דייר בבית משותף רשאי לפצל את דירתו ועל מי האחריות לתיקון במקרה של נזילה מדירה אחת לזו שמתחתיה.

שיעור זה עוסק במעמדן של זכויות יוצרים בהלכה, במקורות השונים להגנה על זכויות יוצרים, ובכלל זה חוק המדינה, וביישומים שונים

שיעור זה עוסק במחלוקת הראשונים בעניין גרמא וגרמי, בחיוב גרמא של פועל וכן בדין הסתמכות

שיעור זה עוסק בדיני ירושה ובדיני צוואה, בכלל זה בשאלה האם ראוי לכתוב צוואה ולשנות מדיני ירושה של התורה

שיעור זה עוסק בין השאר במהות השכירות, באחריות לתיקונים בדירה, ובדרך להפסיק את השכירות באמצעה

שיעור זה עוסק בדיני שומרים, בהבדלים ביניהם, ברמות השמירה הנדרשות מכל אחד מהם, ועוד

השיעור עוסק בדיני קבלן, בהבדלים בין קבלן לשכיר (פועל), ובכלל זה בשאלה מתי ניתן לסלק קבלן מחמת ליקויים בעבודתו

בשיעור זה סקירה על המחלוקת ההלכתית בשאלת מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה במדינת ישראל

בשיעור זה סקירה של דיני פועלים בהלכה, ובכלל זה: כריתת הסכם עבודה, פיצוי על הפרשת הסכם עבודה והפרת הבטחה לעבודה ללא הסכם

שיעור זה עוסק הדין נהנה וביישומים שלו: כגון, החיוב לשלם לקבלן על תוספות בניה שנעשו ללא סיכום מראש, או חובת התשלום למתווך מקרקעין שלא סוכם עמו על תשלום.

שיעור זה כולל מבוא לנושאים ריבית והיתר עיסקא.