אדם הלווה כסף ואינו מצליח לגבותו, מחשש שהלווה יסרב לדין תורה ואף יתחמק אם יוזמן לבית דין. ההלכה מאפשרת במקרים מסוימים לפנות לערכאות גם בלי זימון מוקדם, במיוחד כשיש חשש להפסד גדול. ניתן אף להוציא צו עיקול בבית משפט ואחר כך להציע בוררות בבית דין, ואם הנתבע מסרב – להמשיך בערכאות.

אסור להצטרף לתביעה בבית משפט ללא היתר מבית דין, ויש לפנות תחילה לדין תורה; רק אם החברה מסרבת – מתקבלת רשות לפנות לבית משפט. התביעה בדין תורה נעשית דרך פנייה לבית דין במקום פעילות החברה, שיזמן את הנתבעת לדיון. לבית דין אין סמכות לפירוק חברה; בדין פשיטת רגל יש מחלוקת, אך בכל מקרה ההליך ההלכתי מתחיל בבית דין, ורק בסירוב ניתן לפנות לערכאות.

ההתמחות אצל היועץ המשפטי לממשלה נחשבת ברובה כבלתי בעייתית מבחינה הלכתית, בעיקר בתחומים הפליליים, חקיקה וחוות דעת משפטיות לממשלה. גם בתחומים הממוניים של עבודת המדינה (כגון מיסוי ופיצויים) קיימת הצדקה הלכתית לפעול לפי חוקי המדינה. הקושי ההלכתי מתעורר רק כאשר המדינה צד להליך אזרחי פרטי לחלוטין, שאז הדיון ראוי להתקיים בבית דין.

ניתן להגיש תביעה ייצוגית במקרים מסויימים בבית הדין.