סופרת כותבת לעלון שבת ללא תשלום, ונשאלת השאלה למי שייכות זכויות היוצרים. לפי דין תורה, הזכויות שייכות לסופרת מאחר שאין בינה לבין המערכת יחסי עובד-מעביד. לעלון אסור לפרסם את הכתבות כספר ללא רשותה, והיא רשאית להוציאן בעצמה.

אחד היורשים חשב שיש לנהל את העיזבון בדרך מסויימת ושאר היורשים חלקו עליו, לכן האח ניתק קשר משאר היורשים. למרות זאת לא ניתן לחייב את היורש במניעת רווח שנרם ליורשים או בנזקים כגון ארוננה ונזקי הזנחה.

עובד שעבד ללא תלוש ("בשחור") זכאי לפיצויי פיטורין ולפנסיה לפי החוק. בבתי הדין לממונות נפסק שחובות אלו מחייבים גם לפי דין תורה – מכוח מנהג המדינה או דינא דמלכותא דינא. לפי חלק מהשיטות, העובד יכול למחול על זכויותיו, אך לפי אחרות – אין אפשרות למחול כלל.

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- לא ניתן לבטל את המכירה.

מי שקנה ספר מודפס במחיר מלא - מותר לו גם להוריד את הקובץ מהאינטרנט, לשימושו האיש בלבד. מי שלא קנה ספר מודפס - אסור לו להפר את זכויות היוצרים ולהוריד עותק המופץ באופן לא חוקי באינטרנט. אם עשה כן - ישלם למחבר את מחיר הספר. זכויות יוצרים יש גם ליורש וגם לגוי.

אין להצהיר הצהרות לא נכונות מול קופת חולים. ואם הדבר גורם לכך שהקופה משלמת סכום שהיא לא חייבת בו - יש בכך גם גזל.

מותר להפעיל כוח רק כסילוק מיידי והכרחי של פולש או כדי מונע נזק, ורק במידה המינימלית, ללא ענישה או נקמה. גם בהגנה על רכוש – ההיתר קיים רק כשאין דרך אחרת לעצור את הפגיעה ובאמצעי היעיל והמצומצם ביותר. בפעולות מדינה (כגון פינוי מאחזים) אסור לפגוע בשוטרים או חיילים, הן משום בעלות המדינה על הקרקע והן משום שפגיעה בהם אינה מונעת את הפעולה אלא מהווה אלימות אסורה.

שוכרים בבניין גורמים להזנחה, רעש ושימוש אסור בשטח המשותף, ופוגעים בערך הדירות וביכולת למכור אותן. לפי דין תורה, שכנים רשאים למנוע השכרת דירה לשוכרים המזיקים או הפוגעים באווירת הבניין.

ההלכה אינה מחייבת את דרישות חוק התיווך (חתימה ורישיון) באופן גורף, ולכל מקרה פרטים משלו. דרישת הרישיון שנויה במחלוקת: החוק שולל תשלום ללא רישיון, אך בהלכה אין הכרעה ברורה, ובתיווך אקראי יתכן שתהיה זכאות. חוק ההתיישנות אינו מבטל תביעה הלכתית כאשר החוב ברור, ובית דין יבחן אם מדובר בדין מרומה לפני שיפטור.

מציאת חפיסת סיגריות שהונחה במקום שמור – לכתחילה אין לגעת בה. כיוון שנלקחה כבר, ובפרט שאין בחפיסה סימן, ניתן לרשום את שוויה ולהשתמש בסיגריות או לזרוק אותן. חיוב השבת אבדה קיים בעיקר כלפי מי שמעשן בעצמו, אך במקרה זה דין החפיסה הוא "יהא מונח" ודי ברישום השווי.

במקרה של תוספת בנייה, אם מדובר בהרחבה בשטח פרטי – הגג שמעליה שייך לדייר שבנה תחתיו. אך אם הרחבה נבנתה על גבי גג משותף, הגג החדש לרוב נשאר רכוש משותף לכל הדיירים. ההכרעה תלויה גם בתקנון הבית המשותף ובהסכמות בין הצדדים.

ניתן לעגן בחוזה מכירת מקרקעין מגבלות על מכירה עתידית לאדם מסוים או לקבוצה מוגדרת באמצעות מנגנונים הלכתיים שונים, ובהם שיור זכות, זכות קדימה, תנאי במכירה או התחייבות כספית. מבחינה הלכתית קיימת מחלוקת בדבר תוקפו של שיור זכות מניעתית, ואילו זכות קדימה או רכישה חוזרת נראות כפתרונות מעשיים יותר. כדי שההגבלות יחולו ובפרט גם על רוכשים עתידיים יש צורך בעיגון משפטי מתאים, כגון רישום הערת אזהרה, ובכל מקרה מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה במקרקעין.

קבלן אחראי לנזקים שגרמו פועליו בשוגג או ברשלנות. אם הנזק ניתן לתיקון – יש להעריך את עלות התיקון ולחייב בהתאם. אם אינו ניתן לתיקון – יש להעריך את שווי החפץ הניזוק כפי שהיה שוה לפני הנזק, כמשומש, לפי הערכת איש מקצוע, ואת שוויו כעת לאחר הנזק, ולשלם את ההפרש.

השוכר עזב את הדירה 10 ימים לפני סיום החוזה, ובמקומו נכנס דייר חדש. המשכיר דורש תשלום על ימים אלו בטענה שהשוכר התחייב לשנה. הדין עם השוכר – אם המשכיר הסכים לשוכר חלופי, אין תביעה, וגם על עשרת הימים הראשונים שוויתר – אין לו עילה לגבות כעת.

זוג ראה דירה דרך שני מתווכים שונים – הראשון מסר מידע שגוי וביטל פגישה, השני נתן פרטים מדויקים והחתים על טופס דיגיטלי. בסופו של דברי בני הזוג פנו לבעל הדירה בעצמם וחתמו עמו חוזה, והמתווכים לא פנו שוב. למרות זאת, לפי ההלכהבני הזוג חייבים ביוזמתם לשלם למתווכים, מאחר שסייעו בהשגת הדירה, וייתכן שהסכום יתחלק ביניהם.

מתכנת שפיתח תוכנה עבור מזמין אינו רשאי למכור אותה לאחרים; הזכויות שייכות למזמין, והשימוש בהן בידי המתכנת מהווה פגיעה בזכויות יוצרים.

כאשר מועד התשלום המקובל הוא בסוף השנה בעת הגשת הדוח, תשלום חודשי נחשב להקדמת תשלום ולא לריבת. לכן ניתן להציע מחיר מוזל למסלול התשלום החודשי, ואין בכך איסור ריבית אלא הנחה מותרת על תשלום מוקדם.

כאשר בן זוג היה אנוס בשל התנגדות אשתו להשקעה משותפת – הוא פטור מנזקי גרמא ומניעת רווח. ואולם היא, שאינה אנוסה, עשויה להתחייב על נזקים אלו.

השכן התחתון אינו בעל זכות עודפת במרפסת הפתוחה רק משום שזוהי קומתו. כאשר שני שכנים מבקשים להשתמש באותו שטח (למשל כמרפסת וכגג), עליהם להגיע לפשרה הוגנת. לכן, במקרה כזה – יש לדון יחד ולבחון חלוקה צודקת, ואין לשכן זכות וטו מוחלטת.

השימוש ברישיון לקנאביס לצורך רכישת כמות מותרת אך לא נצרכת, ומסירת העודפים לאחרים – מהווה עבירה פלילית של סחר בסמים. לפי ההלכה, יש בכך איסור משום דינא דמלכותא דינא, ויש לשוב בתשובה: חרטה, קבלה לעתיד ואי-העברה לאחרים. אין בכך גזל מביטוח לאומי אם לא נדרשת הצהרה כוזבת, אך ראוי להימנע מכך ולהיצמד לשימוש בפועל בלבד.