במקרה של תוספת בנייה, אם מדובר בהרחבה בשטח פרטי – הגג שמעליה שייך לדייר שבנה תחתיו. אך אם הרחבה נבנתה על גבי גג משותף, הגג החדש לרוב נשאר רכוש משותף לכל הדיירים. ההכרעה תלויה גם בתקנון הבית המשותף ובהסכמות בין הצדדים.

השימוש בלוגואים ובמוזיקה מוגני זכויות יוצרים ללא עמידה בתנאי השימוש עשוי להיחשב לפי ההלכה לגזל או לפגיעה בזכות ממונית. גם אם אין נזק נראה לעין – עצם השימוש שלא על דעת הבעלים ("שינוי מדעת בעל הבית") - אין להתיר.

הנותן מקדמה לגוי עבור חמץ - יש להחמיר ולאסור את החמץ.

חברה הקרויה על שם עבודה זרה - עדיף לכתחילה שלא לצרוך את מוצריה. ואולם הדבר מותר.

מוכרי דירה הוציאו הוצאות עורך דין ניכרות עבור מכירה, ובסופו של דבר הקונה חזר בו. לפי ההלכה, חיוב בהוצאות על בסיס הסתמכות על דיבור של צד אחר תלוי בגמירות העסקה, בסיבת החזרה, או בהתחייבות מפורשת מראש על הוצאות.

מתכנת שואל האם גמישות בשעות עבודה מהבית והפסקות אישיות, תוך עמידה במשימות ורצון המעסיק, נחשבת לגזל. התשובה ההלכתית קובעת שבעוד שהפסקות קצרות מקובלות אינן גזל, הפסקות ארוכות יותר דורשות הסכמה מפורשת. לבסוף, מומלץ להגיע להבנה ברורה עם המעסיק כדי למנוע כל ספק בנושא.

אין להצהיר הצהרות לא נכונות מול קופת חולים. ואם הדבר גורם לכך שהקופה משלמת סכום שהיא לא חייבת בו - יש בכך גם גזל.

לכתחילה עדיף להשקיע במסלול השקעות כשר, כדי להימנע משותפות באיסורים כמו ריבית, חילול שבת ומאכלות אסורות. הפוסקים נחלקו אם השקעה בחברה בע"מ נחשבת לשותפות הלכתית המחייבת. למעשה, יש מקום להקל ולהשקיע גם במסלול רגיל, אך ראוי לבחור במסלול הלכתי כשאפשר.

לפי ההלכה, קופאית אחראית לחוסרים בקופה וחייבת לשלם, גם ללא חתימה. לפי החוק, אסור לנכות משכרה של עובדת עבור חוסרים, גם אם חתמה מראש. עם זאת, המעסיק רשאי לתבוע את העובדת לאחר ששילם לה שכר מלא.

אדם הרחיב את דירתו וכתוצאה מכך עולים חתולים ומפריעים לשכן שמעליו – התעוררה השאלה על מי מוטלת החובה להרחיקם. מצד אחד, המרחיב גרם בפעולתו להופעת המזיק ונראה שיש לחייבו לבנות גדר. מצד שני, אם פעל ברשות ובאישור השכן, ואף קיבל את כל ההיתרים הנדרשים – ייתכן שאין לחייבו בתשלום נוסף.

עובר אורח שנתקל בכלב לא קשור ונפגע עשוי לזכות בפיצוי מבעל הכלב. החיוב עשוי להיגזר מהגדרת הכלב כ"בור" בדין תורה, וכן לפי דינא דמלכותא דינא. חיובי התשלומים יכללו גם תשלום על ריפוי.

נחלקו הפוסקים האם מותר לפרסם בעיתון ידיעות על אנשים, ובפשטות הדבר תלוי בשאלה איזו ידיעה. יש ידיעות מותרות ויש ידיעות אסורות. ויש להתיר לשמש כעורך לשוני.

עובד שעבד ללא תלוש ("בשחור") זכאי לפיצויי פיטורין ולפנסיה לפי החוק. בבתי הדין לממונות נפסק שחובות אלו מחייבים גם לפי דין תורה – מכוח מנהג המדינה או דינא דמלכותא דינא. לפי חלק מהשיטות, העובד יכול למחול על זכויותיו, אך לפי אחרות – אין אפשרות למחול כלל.

מותר להשקיע בקרנות סל ממונפות בחו"ל, משום שלרוב מדובר בחברות שבבעלות גויים. בנוסף, לפי דעות מקילות רבות, מניות אינן נחשבות לבעלות ממש אלא לשותפות ברווח. גם כאשר יש רכיב של ריבית, ניתן להקל בשילוב סברות של רוב גויים וישות משפטית נפרדת.

מותר לחתום על חוזה הכולל סעיף סמכות שיפוט לבית משפט ולפי חוקי המדינה. הסעיף נחשב תנאי שאינו תקף הלכתית אך אין איסור בקביעתו. כאשר הצד השני אינו מוכן לדין תורה – ניתן להתקשר עמו גם ללא סעיף בוררות.

סופרת כותבת לעלון שבת ללא תשלום, ונשאלת השאלה למי שייכות זכויות היוצרים. לפי דין תורה, הזכויות שייכות לסופרת מאחר שאין בינה לבין המערכת יחסי עובד-מעביד. לעלון אסור לפרסם את הכתבות כספר ללא רשותה, והיא רשאית להוציאן בעצמה.

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה בכך צורך. לפי ההלכה, האחריות לוודא את הצורך בהחלפה חלה על ראובן, ולכן עליו לשלם לשמעון שכר חלקי ("פועל בטל") בשיעור של חצי עד שני שלישים מהסכום שסוכם. השניים צריכים להגיע לפשרה על הסכום המדויק.

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם העובד מסכים לדחייה. חשב שכר שעובד בחברה והלנת השכר תחת אחריותו, אין איסור הלכתי על עבודתו בחברה, אך מומלץ להעיר למעסיק על חובתו החוקית והמוסרית.

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה את פתחי הביוב, האחריות על איתור הבור והריצוף מחדש (אם ירצה בזה) חלה עליו. החובה למנוע פגיעה בגישה לתשתיות חלה עליו מרגע שרכש את הדירה.

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה כבר שילם – אין לו עילה לביטול אלא אם כן הוכח שהתקלה אירעה לפני המכירה.